החלטת בג"ץ לגבי מתווה הגז - אסון!?

ארה"ב הסירה רק לאחרונה את איסור יצוא הגז אותו הטילה לפני עשרות שנים כשאמריקה הפכה להיות יבואן, וזאת כדי לשמור על הרזרבות שלה. אף חברת נפט לא צייצה ש"פתאום משנים את החוקים". ארגנטינה הטילה מס על יצוא נפט כשמחירו עלה על 42 דולר וזאת כדי לרסן את עלית מחירי הנפט בשוק המקומי. בעת עלית מחירי הנפט הטילה ממשלת קנדה מס נוסף על הפקת נפט. גם במקרים אלה לא זעקו המפיקים על שינוי הכללים. ממשל ארה"ב קונה סחורות ומזמין עבודות. במקרים רבים הבצוע נמשך על פני מספר שנים.

פרובינציה ישראלית

הכלל הוא שהתחיבות הממשל היא רק עבור ההוצאה בשנת התקציב השוטפת. מותר לממשלה לעצור את קנית השרותים בשנים הבאות למרות שהספק התחייב לספק ולכן הכין עצמו לכך. אלה התנאים ואין פוצה פה ומצפצף. נראה את נובל אנרג'י מאימת על ממשלתה שהיא תגרור אותה לבית דין בינלאומי. מהאירועים המוזכרים נוכל להסיק שרק בפרובינציה הישראלית אפשר לאיים על הריבון. האם מונופול הגז לא ידע שהוא מונופול? האם אפשר לטעון שמיסוי הגז הוא רטרואקטיבי? הגיע הזמן שההון יכבד את הריבון. הרי מה רוצה המונופול? במקום להביא עוד הון עצמי, שלו או של משקיעים נוספים, הוא רוצה ללוות וכדי לעשות זאת ובמחיר זול הוא רוצה להכתיב מחיר והבטחה לאי שינוי המתווה למשך עשר שנים. הגז יכול לשמש מנוף לפיתוח תעשיות עתירות אנרגיה. הדבר יכול להתבצע אם הן יקנו את הגז במחיר בינלאומי. המונופול נועל אותן במחיר שונה וגבוה מהמחיר הבינלאומי הן בקניה מיידית והן בקניה עתידית. חוץ מחברת החשמל שנכבלה במחיר אסטרונומי מעט גורמים במשק יעשו הסבה לגז במחיר בו מטיל המונופול. כנראה שאין מנוס מכך שהממשלה תוציא את המונופול מהשוק תוך פיצוי הולם ותקים חברה שתבצע את ההפקה והמכירה בפיקוח וראיית משאב הגז בראיה מקרו כלכלית של המשק. ההולנדים שילמו מחיר יקר כאשר ייצאו גז במחירים עתידיים קבועים רק כדי למצוא עצמם מייצאים גז במחיר נמוך מהמחיר אותו שלמו עבור יבוא גז עקב המחסור שנוצר אצלם. לחזור על אותה טעות יהיה חלמאי ובמחיר יקר.