בשבוע האחרון אי-אפשר היה שלא לשמוע על פרשת "פנמה ליקס", בה הודלפו 11 מיליון מסמכים המעידים על נכסים וחברות רבות שהוקמו בפנמה. מספר רב של רשויות מס במדינות שונות חוששות שמא חייבים במס "הסתירו" נכסים והקימו חברות בפנמה כדי להתחמק מתשלום מס. יובהר, כי עצם החזקת נכסים והקמת חברה בפנמה אינן מהוות עבירה, כל עוד הדברים מדווחים ומשולם מס עבור הרווחים על-פי חוק.
מספר מדינות כבר פתחו בחקירות מס בעקבות המסמכים המודלפים, וגם אצלנו צוטט מנהל רשות המיסים,
משה אשר, באומרו: "נעבור על הרשימה שם שם, נבדוק אותם, ונעמת את זה אל מול הדיווחים שיש אצלנו".
על-רקע דברים אלה, ברצוננו להזכיר, כי למרות שבפרשת פנמה המסמכים הודלפו שלא בדרך ראויה, מדינות רבות מבצעות צעדים משמעותיים כדי ליצור מצב בו רשויות המס בעולם יחלקו מידע כדי למנוע תכנוני מס אסורים והסתרת נכסים.
המדינות מחליפות מידע
מתוך הבנה שלא רחוק היום שבו המידע שרשויות המס בארץ יהיו חשופות אליו יהפוך לרחב מאוד ויכלול מידע גלובלי לגבי נישומים, וכדי לעודד גילוי מרצון של נישומים בעלי נכסים שאינם מדווחים לרשויות המס, פרסמה רשות המיסים נוהל לגילוי מרצון לדיווח על נכסים אלו, תוך התחייבות הרשות שלא לפתוח בהליך פלילי כנגד הנישום.
תהליך הגלובליזציה הפך את העולם לזירת מסחר אחת. עסקות בינלאומיות מתרחשות כל הזמן והיכולת לנהל עסקים ועסקות "מרחוק" הפכה לאפשרית וקלה. כחלק מכך, רבים מדיירי העולם מנהלים השקעות מחוץ למדינת התושבות שלהם, הן אם מדובר באדם יחיד והן אם מדובר בתאגידים.
רשויות המיסים בחלק גדול ממדינות העולם החלו לחשוש, כי היכולת לנהל השקעות מחוץ למדינת התושבות, תוביל לתכנון מס אסור והתחמקות מתשלום מס במדינת התושבות. כדי להתגבר על חששם, החלו מדינות העולם לשתף פעולה בתחום המיסוי, לרבות באמצעות חילופי מידע בין המדינות.
מדינת ישראל החלה לשתף מידע עם מדינות אחרות כבר לפני שנים רבות במסגרת אמנות למניעת כפל מס, אך המטרות של האמנות הללו היו למנוע מהנישום לשלם מס כפול במדינת התושבות ולמדינה בה מנוהלת ההשקעה או הפעילות. כעת, מדינות העולם מבקשות להיעזר בסעיפי חילופי המידע כדי למנוע התחמקות ממס במדינת התושבות.
אחת מאבני הדרך המשמעותיות ביותר בנושא שיתוף המידע בעולם נוצרה בשנת 2010 בארה"ב, אז חוקק בארה"ב ה-Foreign Account Tax Compliance Act ("חוק פטקא"). מטרתו הייתה למנוע מתושבי ארה"ב להתחמק מתשלום מס בארה"ב באמצעות ניהול השקעות מחוצה לה.
חוק הפטקא קבע, כי על גופים פיננסים שאינם אמריקניים, להעביר לרשויות המס בארה"ב מידע על חשבונות מנוהלים על-ידי אמריקנים. כדי לחייב גופים פיננסים לשתף פעולה עם החוק, נקבע, כי ארה"ב תוכל לנכות 30% מכל תקבול ממקור אמריקני שיועבר לגופים פיננסיים שלא יפעלו בהתאם לחוק הפטקא.
גם ישראל שותפה
ביוני 2014 חתמה ישראל על הסכם בילטראלי עם ארה"ב בדבר יישום חוק הפטקא, לפיו רשות המיסים בישראל תקבל מידע על-אודות חשבונות המנוהלים על-ידי אמריקנים מהגופים הפיננסים במדינה, ותעביר אותם לרשויות המס בארה"ב. ההסכם הוא כאמור בילטראלי, וגם ישראל יכולה לקבל מארה"ב מידע על-אודות חשבונות המנוהלים בארה"ב על-ידי ישראלים. המידע יתחיל לעבור בספטמבר הקרוב.
אבן דרך נוספת נוצרה בנובמבר 2015, כאשר חתמה ישראל על אמנה מולטילטרלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס. האמנה פותחה על-ידי
OECD ככלי לשיתופי פעולה בתחום המיסים. על-פי האמנה, בין המדינות החתומות עליה, תתאפשר החלפת מידע בין המדינות בשלושה אופנים: לאור בקשה ספציפית של מדינה אחרת; החלפת מידע אוטומטית בהתאם להסכמה הדדית של אותן מדינות; החלפת מידע וולונטרית: מדינה תשלח לאחרת מידע שלדעתה יכול להיות רלוונטי לה.
OECD גם פיתח תקן אחיד לאיסוף המידע הפיננסי במדינות החברות לצורך חילופי מידע בין-מדינתיים למטרת אכיפת מס, התקן נקרא Common Reporting Standard. הוא כולל גם הסכמים בין מדינות שונות וקובע, בין היתר, נהלי החלפת מידע אוטומטים בין המדינות אשר אימצו אותו. יישומו בישראל אמור להתחיל בסוף 2018.
הפתרון: גילוי מרצון
נראה, כי לא יעבור זמן רב עד שרשות המיסים בישראל תהיה חשופה לרוב המידע הפיננסי העולמי של תושבי ישראל. המידע הופך להיות שקוף, ועל כן העובדה שרשות המיסים מאפשרת גילוי מרצון, היא הזדמנות טובה ויעילה למנוע הליכים פליליים קשים נגד נישומים שהתחמקו ממס באמצעות ניהול חשבונות והשקעות מחוץ לישראל.
הנוהל מאפשר לנישומים לפנות לרשות המיסים, לדווח על הכנסות והון שלא דווחו ולשלם את המס כדין בגין אותם הכנסות והון. רשות המיסים מתחייבת כאמור שלא לנקוט הליכים פליליים כנגד מי שיפעל בהתאם להוראות הנוהל. הגילוי צריך להיות כן ולהיעשות
בתום לב, המידע המובא בבקשה צריך להיות כזה שלא היה ידוע לרשות המיסים קודם לכן, ולא נוהלה חקירה של רשות המיסים או של משטרת ישראל בדבר אותו מידע. הנוהל לא חל על הכנסה שמקורה בפעילות לא חוקית.
במקביל לפרסום הנוהל, פרסמה רשות המיסים הוראת שעה שהעניקה שתי אפשרויות נוספות להגשת בקשה לגילוי מרצון: בקשה אנונימית ובקשה במסלול מקוצר, כאשר סך ההון אינו עולה על 2 מיליון שקל וכשההכנסה החייבת ממנו אינה עולה על 500,000 שקל. הוראת שעה זו אמורה לפוג ב-30.6.16.
על-פי כל האמור לעיל, נראה, כי הליך של גילוי מרצון מהווה כרגע את האפשרות הטובה ביותר כדי להכשיר את עוולות העבר ללא חשש מניהול הליך פלילי.