גם בשנה ה-68 לקום המדינה - עדיין נותרה פרשת חטיפתם של ילדי תימן בגדר של פרשה עלומה. הפרשה, המסעירה את ישראל כבר עשרות בשנים, חוזרת עכשיו לסדר היום, עם תביעתם של בני משפחותיהם של הילדים האבודים להסיר את החיסיון שהטילה המדינה בשנת 2001 על ממצאי ועדת-חקירה ממלכתית בנושא עד לשנת 2071, וסוף-סוף לחשוף עכשיו בפניהם את האמת על מה שעלה בגורל-יקיריהם.
כך או אחרת, הרי שגם אחרי ארבע ועדות-חקירה שהוקמו בנושא בעבר - עדיין רב הנסתר על הנגלה. עם זאת ברור למדי שהייתה זו אוזלת-יד של הרשויות המוסמכות במדינה שגרמה להיעלמותם של כ-800 ילדים תמימים.
ללא עקבות
כותב שורות אלה נמנה עוד לפני למעלה מארבעה עשורים, מעל דפי
ידיעות אחרונות, עם אותם עיתונאים שחקרו את הפרשה לפני ולפנים. מאז זרמו מים רבים בירקון המעופש, ועל-פי כל הסימנים, נלקחו ילדי המשפחות התימניות שנותרו בחיים וששוכנו במעברות או בשיכונים דלים, על-ידי רשויות הרווחה של אותם הימים.
ככל הידוע, נשלחו הילדים לאימוץ אצל אותן משפחות של קורבנות השואה שהיו חשוכות-ילדים ושלא עלה בידיהן להוליד, בעיקר בשל העיקורים האכזריים שבוצעו במחנות ההשמדה והריכוז ביבשת-אירופה במשך שנים.
בדיעבד ניתן לומר בבירור שילדים אלה נעלמו, בלא שהותירו אחריהם עקבות כלשהם, או שזהותם פשוט טושטשה בתכלית. כך או אחרת מורה המציאות המרה על כך שבסופו של דבר הלכו בינתיים מרבית הילדים האבודים לעולמם, בעוד שיתרם לא נמצאו עד היום.
