לפני מספר ימים ציינו בישראל את יום השואה של קהילות יהודי אירופה. נהוג אצלנו בעיקר לחשוב על גרמניה כאשמה בלעדית לשואה עקב העובדה שהיא הייתה היוזמת שלה והמבצעת העיקרית שלה. אך יש להרהר בשאלה – האם רק לגרמניה יש אחריות לשואה?
אז לפי דעתי, התשובה היא לא! בכל מדינה שהייתה תחת כיבוש גרמני היו משתפי פעולה מקומיים, בין אם הם היו במשטרה המקומית שסייעה לגרמנים לאסוף את היהודים, בין אם הם היו אנשי ממשל מקומיים בעלי אידיאולוגיה פאשיסטית שהגרמנים שמו בשלטון אשר עזרו לארגן את המשלוחים למחנות ההשמדה בפולין, ובין אם היו האוכלוסייה המקומית על כל מוסדותיה הקהילתיים שלא התנגדה לפינוי ולא פעלה לעזור לשכניהם היהודים.
אף מדינה באירופה לא איבדה שעת שינה אחת בלילה בגלל שלוקחים להם את שכניהם היהודים. למה? כי פשוט לא היה אכפת להם! לפיכך, כל מדינה באירופה צריכה לקחת אחריות על כך שהיא לא פעלה באופן אקטיבי למנוע מהשלטונות הנאצים לקחת מהם את אזרחיהם היהודים.
חשבון נפש
אין שום אסמכתא לטענה כי אוכלוסייה שהייתה תחת שלטון הגרמנים לא יכולה לעשות כלום. כראיה לכך, היו שתי מדינות באירופה שהיו תחת כיבוש גרמני ועשו מעל ומעבר כדי להציל את כל אזרחיהם היהודים – בולגריה ודנמרק. החברה האזרחית בבולגריה, שכללה את ממסדיה הדתיים, סירבה לתת את אזרחיה היהודים לגרמנים.
החברה האזרחית בדנמרק לא הסכימה לתת לגרמנים את היהודים שלהם וכאשר אנשי האס-אס בפקודת אייכמן הגיעו בכל זאת לדנמרק לקחת את היהודים לאושוויץ, כל דנמרק פעלה להבריח את אזרחיה היהודים לשבדיה. כתוצאה מכך, כשהגיעו האס-אס לקחת את היהודים הם לא מצאו אף אחד.
אי לכך, כל מדינה באירופה שהייתה תחת שלטון גרמני במלחמת העולם השנייה צריכה לעשות חשבון נפש עם עצמה ולשאול – למה היא לא פעלה על-מנת להציל את אזרחיה היהודים?