שלטון החכמים

התרגלנו לשמוע נציגי מפלגות שונות מתווכחים ביניהם ומבקשים להוכיח כי דרכם היא הנכונה והמתנגדים - טועים. בלהט הוויכוח אולי גם יטען נציג המפלגה האחת כי הוא ומפלגתו טובים וישרים ואילו אנשי המפלגה האחרת מוליכים שולל את הבוחרים. ואולי יחשוב נציג המפלגה המפסידה בליבו כי העם אינו די חכם להבין עד כמה הוא ומפלגתו טובים ועדיפים. אך בימים אלה אנו שומעים סוג אחר של תעמולה. נציגי השמאל שהפסידו בבחירות והתייאשו מן הסיכוי לזכות בקולות הבוחרים, מתחרים ביניהם בהכרזות עד כמה רע העם, מבוהם וקיצוני, בעוד שנציגי מפלגות בשמאל בחסות התקשורת, מעניקים להם מטריית חסות בדברי שבח והלל. כך, סגן הרמטכ"ל שכנראה ביקש להראות כמה עמוקות מחשבותיו, בחר להודיע בנאום ביום הזיכרון לשואה כי הוא חושש שיש בישראל תהליכים הדומים למה שהתרחש בגרמניה לפני 60, 70 ו-80 שנה, ושר הביטחון היוצא התלונן על אנשים "המתלהמים" נגדו ונגד אותו קצין בכיר, ובאותו הזמן הכפיש את הציבור בישראל, ולא חסך בכינויי גנאי חריפים. נשיא בית המשפט בעבר פרופ' אהרן ברק הודיע בראיון עיתונאי כי "בישראל הגרעין הדמוקרטי שברירי בגלל שלוש סיבות ואחת מהן העדר תרבות שלטונית בחברה הישראלית". ולמי יש תרבות שלטון ומבין כי "דמוקרטיה אינה שלטון הרוב אלא משטר שבו נשמרות זכויות הרוב"? את התשובה סיפקה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, שאמרה בכנס בבית הנשיא (29.4.15) כי "במשטרנו הדמוקרטי, בית המשפט הוא המחסום האחרון מפני פגיעה בכבוד האדם ובזכויות יסוד נוספות". הנשיאה לא פירטה מי ומה פגעו בזכויות האדם בישראל ועברו כל המחסומים עד שהגענו למחסום האחרון. אולי נכון יותר לפרש את דבריה כי בית המשפט הוא המחסום האחרון שנותר מפני שלטון הממשלה הלאומית, אחרי שגוש השמאל אינו זוכה לאמון העם ומפסיד בבחירות פעם אחר פעם? אולי כך אפשר להבין מדברי ראש מפלגת "המחנה הציוני" בכנסת כשהציג בנימין נתניהו את ממשלתו לאחר הבחירות: "בשם המחנה הזה אני מזהיר אותך היום אדוני ראש הממשלה: אם תרים יד על בג"ץ...תמצא אותי, אדוני ראש הממשלה, עומד מולך ומחנה עצום מאחורי". לרוב אזרחי ישראל אין אפוא תרבות שלטון דמוקרטית והם אינם בוחרים במפלגה הנכונה. והראייה? הם לא הצביעו עבור המחנה הציוני של יצחק הרצוג וציפי לבני וזוהיר בהלול. אבל לא אלמן ישראל, כי בעקבות ההפיכה החוקתית של אהרן ברק והקביעה כי "הכל שפיט", כולל עניינים צבאיים,מדיניים וכלכליים, יוכל בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת. כך ימשלו הנבונים בעם שאינו נבון. רעיון זה מחזיר אותנו קרוב ל 2400 שנים לאחור, ליוון הקדומה. היווני אפלטון בחיבורו "המדינה", מצא כי המשטר הטוב ביותר הוא שלטון החכמים, הפילוסופים, שיבחרו מביניהם את הממשלה. ובימינו ממש, מוגשם רעיון זה במדינה שכנה. צורת המשטר באירן נקראת "ווילאית אל פקיהּ" - שלטון חכם המשפטים, המשפטן, והכל יקום על-פי איתוללה ח'מינאי, שהוא הפקיה כיום.