בגידה הרת אסון

לאחרונה פורסם על אודות משא-ומתן אותו קיים אפרים סנה מטעם יצחק הרצוג עם הארכי מחבל ומכחיש השואה מחמוד עבאס המשווק כיום כ"מנהיג המתון", "הפרטנר" עמו ניתן להגיע להסכם שלום. לא ארחיב כאן על פעילותו הרצחנית של עבאס ועל עברו, שכן מן המפורסמות הן מעורבותו בטבח במעלות ובתכנון ומימון רצח ספורטאינו במינכן. גם היום ממשיך הרשע הזה להסית ולהדיח ושליחיו בני עמו הרוצחים הישמעאלים מפילים בנו חללים. והרי זה פלא, אנשים שלא מייצגים את המדינה פועלים מאחורי גבה ובמחשכים על-מנת להגיע עם הרוצח לסיכומים ובהם מסירת חבלי ארץ, חלקם בשליטתנו וחלקם בריבונותנו, לרוצח ולכל מה שהוא ו"עמו" (שהומצא לאחרונה) מייצגים. האמת היא שחושינו קהו ומצאתי עצמי מתרעם אך חסר מעש נוכח מעשה הבגידה החמור. שמעתי כיצד אפרים סנה מתראיין בזחיחות על מעלליו הנ"ל תוך שהוא מפרט את פרטי הסכם הבגידה עליו הוא עמל. מחריד ומזעזע, חשבתי לעצמי, אבל לא רציני... היום הזה התעשתי, בין היתר הודות לתלונה אותה הגיש מיכאל בן ארי בקשר למעשה הבגידה. האמת היא שאל לנו להקל ראש. הכול זוכרים בצורה כואבת את "בישול" הסכמי אוסלו הארורים. הסכמים שהרעו מאוד את מצבנו כאן בארצנו, הביאו לכאן את ראשי הרוצחים שהקימו תשתית טרור רצחני, גרמו לאובדן חיי קרוב לאלפיים יהודים קדושים ולפציעת אלפים רבים, לנזקים בינלאומיים קשים ולימים לקיבוע תודעתי בדבר ה"צורך" "בשתי מדינות לשני עמים", לנזקים כלכליים עצומים ולפגיעה מתמשכת בפיתוח ההתיישבות בארצנו. כל זה החל ממשא-ומתן מחתרתי שלימים הוגש לרבין כמוצר מוגמר והוא בחולשת דעת אמצו ולחץ ידי הרוצחים עמם חתם על הסכם שאת פירות הבאושים שלו אנו אוכלים למגינת לבנו מאז ועד היום. להווה ידוע שחוק העונשין קובע בפרק ז' העוסק "בביטחון המדינה יחסי חוץ ומוסדות רשמיים" כי המעשה אותו עשו הרצוג ושליחיו כאמור מהווה בגידה, לא פחות!!

דין מיתה

לא אביא כאן את כל לשון החוק על ההקדמות וסעיף ההגדרות, אסתפק רק בסעיף אחד ממנו, סעיף 97 שכותרתו "פגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה". וזו לשון הסעיף: א: מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו מיתה או מאסר עולם. ב: מי שעשה, בכוונה ששטח כלשהו יצא מריבונותה של המדינה או ייכנס לריבונותה של מדינת חוץ, מעשה שיש בו כדי להביא לכך, דינו מיתה או מאסר עולם. עד כאן לשון החוק. הפוליטיקאים בגרוש, תככנים ובעלי מזימות, נואשו מלשכנע את ציבור הבוחרים בדרכם, משנתם המדינית ונכונותם למסור חבלי ארץ ל"רשות הפלשתינית". בלא שאיש הסמיכם לכך, במחשכים עד לאחרונה, בלא הרשאה ובלי שהם מייצגים את המדינה ו/או פועלים מכוחה, הגיעו עם הארכי רוצח להבנות ו/או הסכמות לפיהן חלקים מארץ ישראל יימסרו על ידה לרוצחים. כל הטענות להסביר ולהצדיק אינן יכולות לגרוע מחומרת המעשה. לו נבחרו הנ"ל על-ידי הציבור לבצע את תוכניותיהם ההרסניות העלולות להביא חלילה לכליה ולאסון, כי אז פעלו לפחות בחסות החוק, כנציגים רשמיים של המדינה. משפעלו על דעת עצמם ובשם עצמם הרי שפועלם זה הוא חתרני בעליל, מחוסר סמכות בעליל, וחמור ביותר כאשר המחוקק הישראלי הגדירו בספר החוקים כבגידה. לא פחות!! כאמור, הוגשה בעניין תלונה ליועץ המשפטי לממשלה אשר בעניינים פעוטים בהרבה ידע לפעול ולהפעיל את הרשויות על-מנת לברר, לחקור ולהעמיד לדין. כעת, ממתין אני לראות אם ימלא היועץ את תפקידו בנאמנות המתחייבת מחומרת המעשים והחשדות. על פניו, שלב החקירה אמור להיות פשוט שכן בעלי הדבר הודו במעשה ואף מתפארים בו. מה שנותר הוא בירור יסודי ופעילות משפטית נחרצת. היותה של מדינת ישראל מדינת חוק והקפדה על החלה שוויונית של החוק על כ ו ל ם... עומדת במבחן רציני.