הא! מסתבר כי יש לנו מפכ"ל המשטרה תמים להפליא. לא יודע האם זה טוב במיוחד בשביל המדינה, אבל טוב לפחות דעת זאת. לא מזמן
רוני אלשיך הכריז בגאווה שיאח"ה (היחידה הארצית לחקירות ההונאה) מפילה ומקימה ממשלות בישראל.
אלשיך כמובן לא התכוון שיש כאן איזה מזימה, קונספירציה לא חוקית. רב הניצב אמר שחוקרי האגף חוקרים חשדות נגד פוליטיקאים בכירים ובכך גורמים להם לפרוש מתפקידם או מיירטים אותם במהלך או לפני מערכת הבחירות ובעקיפין משפיעים על הרכב הכנסת והממשלה.
אלשיך, ללא ספק, צודק: המשטרה פותחת תיק; גם אם בדיעבד מתברר שאין בחשדות ממש, הקריירה של האיש כבר נהרסה. היה בעבר לא פעם שח"כים, שרים וראשי ממשלה התפטרו אחרי פתיחת חקירה. למשל,
יצחק רבין ב-1977 פרש כדי למנוע פתיחת חקירה נגד רעייתו בגין חשבון לא חוקי בחו"ל וקרה המהפך המפורסם;
אהוד אולמרט נאלץ לעזוב את תפקיד ראש הממשלה, ואחרי הבחירות עלתה לשלטון מפלגה אחרת. היו שמועות שהפיצו לשונות רעות, ש'הנץ' המושבע והעקבי
אריאל שרון חשש מהחקירות שהתנהלו נגד בני ביתו, ורק בגלל זה פירק את הממשלה שלו והקים ממשלה אחרת עם
שמעון פרס אשר באופן פלא הפכה ל'יונית'.
במה מתבטאת הנאיביות של המפכ"ל אלשיך (אשר ללא ספק טרם קלט איך מתנהלים עניינים מחוץ לשב"כ ממנו הוא הוצנח לעשות סדר במשטרה)? לידיעת המפכ"ל: בפועל לא המשטרה מפילה ומקימה ממשלות. לא צריך לנכס לעצמכם את ההישגים שלא לכם, לגנוב מאחרים את הקרדיט. המשטרה בעצמה רק מריונטה בידי התקשורת הכול יכולה.
התקשורת מכתיבה לחוקרים איזה מקרים לנפח ואיזה לשמור על אש קטנה, במה לטפל בנחישות ואיזה תיק למרוח, איפה להגיע לתוצאות, לחפש ראיות, עדים, תוך לחץ - מאיזה תיקים להתעלם. מתי לשאוף לעסקות טעון עם דמויות זוטרות בפרשה ומתי לטייח. מאיזה חקירות להדליף, ומאיזה חקירות אין טעם להדליף כי אף כלי תקשורת משפיע ממילא לא יפרסם.
למשל במשטרה כבר מזמן תלויה ועומדת תלונתה של העובדת לשעבר של מעון ראש הממשלה נגד מנהל לשעבר בגין הטרדות מיניות. המתלוננת מוכנה להעיד. אז מה? למשטרה זה לא מזיז. הרי התקשורת לא מעוניינת בתיק כי האיש נגדו מתלוננים עושה עבודת קודש מבחינתה: תוקף את אשת ראש הממשלה אותו העיתונאים מחפשים מזמן. החוקרים האמיצים שלנו קוראים נכונה את המפה; לא כדאי להם להסתכסך עם מקבלי ההחלטות האמיתיים. תגלה להיטות לא רצויה - ותשכח מהקידום. יש גם סיכוי שיסלקו אותך מהשורות.
מאידך קחו את המקרה האחרון שהיה לו פוטנציאל ענקי: החשדות נגד השר
סילבן שלום שלכאורה ביצע משהו לא חוקי בנשים . לפני מספר ימים התקשורת דווחה בחגיגיות שהיא סגרה את התיק. אך בדיווח נפלה טעות: בפועל הידיעה הזאת חייבת להיות בנוסך אחר: 'התקשורת הצליחה לאלץ את המשטרה לסגור את התיק'. זה לא היה קשה. טבעה של המשטרה בכול מדינות העולם - להיות עצלנית. היא בכול כוחה משתדלת לא להשתדל, לא להשקיע יותר על מידה. לכו תגישו תלונה - אתם חושבים שהם מיד יכנסו לפעולה, ישלחו ניידות, יבדקו, יחקרו, יחפשו, יעצרו? הצחקתם אותי. אבל אם המקרה יעורר עניין בציבור - קרי בתקשורת - אז הם יקרעו להם את התחת, יזיעו, יהפכו כל אבן.
בתיק סילבן שלום התקשורת שמרה על האיפוק. לא היו דיווחים הסטריים יום-יומיים, לא היו שיסויים, לא עידוד המשטרה, לא פרסום כל בדל של שמועה, הדלפות מחקירות. לא היו ראיונות עם 'קורבנות' אנונימיות, לא שמענו את קולם הטרגי של נציגות אירגוני הנשים. בהתנהגותה התקשורת העבירה מסר ברור וחד-משמעי מה היא מצפה מהתיק.
והמשטרה קלטה נכונה את המסר, דיווחה: 'לא מצאנו קורבנות לתקיפות שלו, אלה שאיתרנו סירבו בתוקף להתלונן'.
שלא תבינו אותי לא נכון: אני שמח עבור סילבן שלום. הלוואי שכל התיקים יתנהלו באווירה שקטה כזאת. אני פשוט זוכר מיקרים בעבר, בהם התקשורת הוללה מחול שדים סביב פוליטיקאי שאותו היא לא מחבבת. אז החוקרים עשו שמיניות באוויר, בדרך לא דרך השיגו ראיות ועדויות והעמידו את החשוד לדין. השופטים בתורם גם פוסקים לפי רצונה של התקשורת. לפני מספר ימים העורך דין הבכיר
ציון אמיר אמר בראיון בטלוויזיה ששופטי ישראל מושפעים מהתקשורת. והוא לא היחיד שסבור כך. זה כבר הפך לכלל ידוע.
במקרה של שלום מדובר היה באישום בגינו נשיא המדינה נדון לשבע שנות מאסר - ומסרבים לשחררו בניקוי שליש.
היועץ המשפטי של הממשלה לכאורה אמור לפקח על העניין - אך בישראל גם אלה שמייאשים את המשרה פוחדים מהתקשורת. לעולם לא אשכח את קבלנותו של הועה"מ
אליקים רובינשטיין, כיום - שופט עליון - על העיתונאי שלדבריו עשה לו מוות בביקורת שמתח על החלטותיו.
על פניו ההודאה השערורייתית של המפכ"ל אמורה הייתה לעורר סערה בקרב הציבור אשר עד כה סבר שהוא הריבון, הוא זה שמפיל ומקים ממשלות בעזרת הצבעתו בקלפי. מדוע ההכרזה נשארה ללא תגובה? כי גם את הסערה והזעם של הציבור מובילה התקשורת. קומץ העיתונאים ששולטים בדעת הקהל מסתירים היטב את העובדה שהם אלה שמנהלים בארץ את העניינים. אם התקשורת תודה שהיא השליטה - אז העם עלול לבוא אליה בטענות: למה כל כך גרוע במדינה מבחינה פלילית, ביטחונית. כלכלית.
למה דווקא כלפי סילבן שלום התקשורת גילתה סלחנות - לא יודע. יש לי השערות אך אני לא יודע בוודאות והמאמר בכלל לא על זה.
השחקן
מריאנו אידלמן הציג ב'ארץ נהדרת' את דמותו של אלשיך. מאוחר יותר המפכ"ל טען שהחיקוי לא מוצלח. לדעתי דווקא אמין ומדייק: אידלמן-אלשיך כל הזמן הצדיע למגיש
אייל קיציס. האחרון היה במבוכה ובקושי הצליח לשכנע אותו להפסיק לעשות בושות. באמת, אי-אפשר באופן גלוי ובוטה כזה לגלות את טיב היחסים בין המשטרה לתקשורת. אגב, במחשבה שניה המפכ"ל שינה את דעתו. 'אם הגעת לתוכנית - אז אתה שווה משהו', - אמרו לי - סיפר השוטר מספר אחד לעיתונאים בסיפוק רב.
יש שמועות שארי ארבע שנות שירות מסורים במשטרה רוני אלשיך יחזור לשב"כ כדי להוביל את הארגון. מקווה מאוד שהנאיביות של ראש השב"כ - תכונה מזיקה פחות מאשר אצל מפכ"ל המשטרה.