מה עושים כשמגיעים למסקנה שהאיסלאם הוא אכן דת רצחנית והמוסלמים שלא מבצעים פיגועים הם היוצאי דופן וגם אם כרגע הם לא רוצחים אז הילדים שלהם ירצחו.
מה עושים עם זה?
אז כשאני כותב "מעגל של קרונות" אומרים לי כן, אבל בסוף הרי יהיה צורך לכבוש את כל המערב מידי האינדיאנים.... וזהו שאת האינדיאנים האלה הרי אי-אפשר להשאיר בחיים, כי זה בדיוק כמו לגור בסלון עם נחש צפע...
אז מה אתם אומרים?
לפי מה שאתם אומרים יש רק דרך אחת. לא? כאילו, כבר אמרו את זה קודם, לפניכם: "אינדיאני טוב זה אינדיאני מת". האם אני טועה בקריאת הראש שלכם? אז איך אתם מציעים לעשות את זה? בגז? במיקלעים? בשקיות ניילון על הראש, כמו בקמבודיה?
אם נגיד גדוד אחד יכול להרוג במיקלעים או בשקיות ניילון 50,000 מוסלמים בחודש, ונגיד שצה"ל יקצה לזה חטיבה שלמה שתעבוד 8 שעות ביום חוץ מבשבתות ובחגי ישראל רק על זה, חודש אחרי חודש, אז אם החטיבה השלמה תעבוד על זה רצוף היא תגיע ל 200,000 מוסלמים בחודש, שזה שניים וחצי מיליון בשנה, שזה עשרים וחמישה מיליון בעשר שנים, עשרים וחמישה מיליון בעשר שנים,- 25,000,000. כמה זמן ייקח לגמור את כל האיום על העם היהודי, אם יש "להרדים" (אולי "לנטרל"? לא, "להרדים", כמו אצל הווטרינר, הכי טוב) "להרדים" 1,7 מיליארד? 1,700,000,000?
(חישבתם? יצא 680 שנה? אז אולי נקצה לזה שתי חטיבות? ואז עד הפתרון הסופי יעברו רק 340 שנה ? אבל אם נקצה שתי חטיבות רק לזה אז מי ישמור בינתיים על מתיישבי חברון?) לא יודע. 340 שנה כששתי חטיבות עובדות כל השנה מבוקר עד ערב רק על זה. 340 שנה.
אולי במקום זה, אפילו שלהשמיד את כל המוסלמים שבעולם זה הפתרון היחיד שהוא באמת נכון, אולי בכל זאת עדיף להחליט שאנחנו פשוט מתבצרים לנו במדינה שלנו, וכל הערבים יהיו רק בחוץ שלה, ולפחות ככה אף ערבי מחברון לא יוכל לדרוס יהודים בטיילת בנתניה כי כל הערבים יהיו רק בחברון ובנתניה יהיו רק יהודים, והחיכוך היחיד שיוכל להיות זה על הגבול, ששמה באמת הצבא ישמור, כמו שתמיד ידענו שגבול, עם גדר ומוקשים ושמירה וצבא, זה הדבר שמאפשר לטובים לחיות אפילו שבעולם סביבם יש המון רעים שרוצים רק לרצוח אותם ?
כאילו, אולי במקום להרוג את כל ה 1,7 מיליארד מוסלמים, שזה אולי הכי נכון אבל קצת קשה, וגם ייקח המון זמן, אז אולי באמת סוג של "מעגל של קרונות" כזה, כמו של הקאובויים של פעם שהתגוננו (ושרדו...) מפני ההתקפות של האינדיאנים ?
מעגל של קרונות
דווקא בגלל שסוף-סוף תפשתי שתמיד צדק הימין ובאמת אין עם מי לדבר. דווקא בגלל שסוף-סוף תפשתי שלא מדינה פלשתינית הם רוצים אלא מדינות פלשתיניות, אחת שם ועוד אחת פה.
דווקא משום כך אין מנוס מלאחוז בנשק ולזעוק "אינדיאנים!!" ולהצליף בסוסים ולהטיס את הקרונות וליצור מהם מעגל גדול ולהתבצר מאחוריהם בתוך המעגל ולכוון היטב ולירות בלי היסוס אבל רק כאשר לכל כדור יש כתובת.
לא משום שהטריטוריה שמחוץ למעגל הקרונות איננה שלנו. לא משום שאבותינו שווים פחות מאבותיהם. רק משום שחפצי חיים אנחנו. ומשום שחפצי חיים אנחנו, שומה עלינו לבחור את דרך הלחימה שתבטיח מינימום הרוגים לנו, ומקסימום הרוגים לבאים להורגינו.
שומה עלינו לבחור בדרך הלחימה הנכונה ביותר מהבחינה הטקטית הטהורה, כי כל דרך אחרת מפחיתה מסיכויינו לשרוד. מעגל של קרונות. שכולנו מבוצרים בתוכו, וכל אויבינו מחוצה לו. מעגל של קרונות, ונשק, ורצון נחוש לחיות.
זה לא שאין לנו הזכות להימצא גם מחוץ למעגל הזה. זה לא ש"אם לא נימצא מחוץ למעגל הזה יהיה כאן שלום". יש לנו הזכות להימצא בכל מקום. אבל כדי לשרוד, ולנצח. מוכרחים לבחור באופציה הנכונה ביותר מבחינה טקטית. מעגל של קרונות. אנחנו בפנים- הם בחוץ.
בדיוק כך עשו הקאובויים.
והם ניצחו.