חזון אחרית האחים

הכותרות זעקו את הבשורה - "יאיר לפיד מקבל יותר מנדטים מנתניהו" ועוד לפני שהסופרים, הפוליטיקאים והלהטוטנים הפרשניים יסיימו לומר את דבריהם אבקש לקבוע שאין חדש תחת השמש וכל הבוחן את יחסי הכוחות יוכח לדעת שמה שהיה הוא מה שיהיה. ובכל זאת, אדרש ברשותכם לתופעה מחד ולפתרון מאידך. העובדה שמגיש תוכנית טלוויזיה נכנס לפוליטיקה ונוחל הצלחה איננה חדשה. כבר ראינו כוכב קולנוע שנהיה לנשיא בארה"ב, הוזה המנותק מהמציאות נהיה נשיא בישראל, ועוד תופעות שונות ומשונות. בפוליטיקה כמעט הכול אפשרי. אצלנו, מה לעשות, יש קהל מצביעים לא קטן שכושר השיפוט שלו ומסכת ערכיו עוצבו על-ידי "האח הגדול", תוכניות ריאליטי ושאר מרעין בישין. החשיבה הביקורתית כבר מזמן "נוטרלה" ולא רק שהקרבנות נעדרי חשיבה ביקורתית, מוסר וערכים אלא שביום פקודה (הבחירות) הם יעשו את אשר מצווה אותם "קונם" (התקשורת ושאר שקרנים וריקים כוחניים) ויניחו בקלפי את הפתק ה"נכון" לאותה שעה. פעם זה היה מפלגת "מרכז", פעם מפלגת "שינוי", פעם "כולנו" ובשנים האחרונות "יש עתיד". כמעט שאין נפקא מינא לזהות מועמדי הרשימה כולה. אחד מתייצב בראש וההמונים נוהים אחריו. מה לעשות והצי-בור ש"נוטרל" כאמור לעיל אינו משוכלל די הצורך ואינו יודע להבחין בין ערכים,משנה סדורה,כישרון ואמינות לבין משהו וירטואלי שכולו הבטחות ריקות, בועות צבעוניות פנטזיה ורמייה? הפרזתי תאמרו ...אם כך בחנו את עצמכם - האם יאיר לפיד (שברגיל אני מכנה אותו ריקא) הוא יונה או נץ? האם הוא איש רווחה הדואג לעניים או קפיטליסט הדואג לבעלי ההון, האם הוא בעד מסירת בקעת הירדן לאויב הערבי או נגד?

אנטי יהודית

התשובה לשאלות לעיל היא כן ולא. אם תבחנו ההיסטוריה הקצרה תמצאו שיש שם מהכול. אפילו יחסו לחרדים, איך נקרא לזה, "גמיש" ומדי פעם והוא דואג להפיס אותם ו"להתחבב" עליהם (להתחנף מינוח יותר מדויק) בעת הצורך. אלא, כאשר מזדמנת לו שעת כושר לפעול אצל קהלו השבוי, חסידים אדוקים לתרבות יוון האנטי יהודית, כי אז הוא מתעשת ומכה בברזל החם. מי אמר שאין לו כישרון ?.... נניח לריקא ומעלליו ונפנה לפתרון המוצע. אגב, אינני טוען למקוריות בעניין זה ויש שיאמרו שאני תמים, ייתכן. הכול זוכרים את ברית האחים בין לפיד ובנט. בלא להרחיב את היריעה אומר את אשר טענתי בלהט בעבר - אין ולא היה לברית המזויפת הזו, שכולה נולדה לצורך, מקום. הייתה כאן מניפולציה על נתניהו אך גם על הבוחר - משני צידי המתרס הפוליטי ורבים רבים לא אהבו זאת, בלשון המעטה. כצפוי, הזיוף לא האריך ימים וה"ברית" התפרקה וטוב שכך. ברית אחרת שטרם נכרתה אשר נשענת על יסודות מוצקים ואמיתיים הרבה יותר היא חיבור בין כל היהודים המאמינים בארץ ישראל. אינני טורח להיכנס למספרים, יחבר כל אחד בעצמו את כל חברי הכנסת שומרי השבת, מכל המפלגות ומיד יתחוור שזהו הכוח הגדול בישראל, ובהפרש ניכר מכל הכוחות האחרים.

חלקה אחר חלקה

כיום מפולג כוח עצום זה במפלגות רבות, כאשר כוח נוסף ולא מבוטל כלל ועיקר נותר מחוץ לכנסת בהותירו רבבות יהודים מאמינים כשאינם מיוצגים. אין זה קל לחבר את כולם, הרי ביהודים עסקינן והשקלא וטריא על עניינים עקרוניים שבנפש כל אחד (הכול לשמה כמובן) הראתה לנו בעבר, לאורך כל הדורות, את כוחה להפריד. דע עקא שבעוד היהודים המאמינים מתקשים להתאחד- הרי שהכוחות המתייוונים ששים אלי קרב ועושים ככל יכולתם לנגוס חלקה אחר חלקה ביהדותה של המדינה. עוד עבדכם כותב שורות אלה והנה אנו מתבשרים על מסיבה גדולה אותה מתכננים גורמים אלה בשבת....בבני ברק. זכורה לי אמירה אומללה של רב חשוב ובעל זכויות, פעיל בבית היהודי לפיה יש לבית היהודי יותר במשותף עם "יש עתיד" מאשר עם החרדים. בעת שנאמרו דברי ההבל יצאתי חוצץ נגדם ובחריפות. פשיטא שמי שיש להם יראת שמים, מי ששומרים את השבת, מי שמקפידים בטהרת המשפחה ובכשרות ומי שתורת ישראל קדושה בעיניהם, כל זאת בהיותם כאן בכפיפה אחת בארץ הקודש, רב המשותף על המפריד ביניהם. גם אם לא נמצאה עד היום הדרך לגשר על מחלוקות ולמצוא את המאחד, דומני שצו השעה לעשות כן.זו לא תהיה מלאכה קלה אך גם חלק ניכר ממלאכות הקודש אינן קלות לביצוע. בשים לב לכך שמיעוט קטן וכוחני מנהל מאבק עיקש להפוך את מדינת היהודים למדינת כל אזרחיה הנקייה ממאפיינים יהודים נראית המשימה מצדיקה את המאמץ. שוו בנפשותיכם - מדינה בה שמירת השבת לא תלויה בעסקה פוליטית צינית אד הוק, מדינה בה אין כל ערעור על מיהו יהודי, מדינה בה אין חזיר בחנויות ובה לא נמכר חמץ בפסח. מדינה בה התורה מכובדת ולומדיה גם, מדינה בה צבאה הוא צבא יהודי על כל המתחייב מכך ובו אין מוסלמים וגויים אחרים, מדינה בה ניתנת קדימות לדין העברי, מדינה המכבדת גרים תושבים ובלבד שיכירו בריבונותה ויקיימו שבע מצוות בני נוח. במדינה כזו יהיה ברור שכאשר מדובר על משאל עם הרי שהכוונה לעם היהודי ולא לאחמד פאטמה וחנין המניפים בכפריהם דגלי חמס ודאעש.

מדינה יהודית

גם אם המשימה קשה ואולי נתפשת כבלתי אפשרית, גם אם יהיו קשיים בדרך, גם אם צריך תהליך ארוך של שידוד מערכות - נראה שכדאי להתחיל. במדינה כזו תחזור הדמוקרטיה (לפחות בהתחלה עד אשר יחליט העם להחליפה במלכות) לשמש ככלי וכאמצעי ולא כמטרה קדושה. במדינה כזו יוקטן הבג"ץ לממדים הראויים לו ויאויש מחדש בשופטים המשקפים הלכי הרוח הראויים במדינה יהודית, במדינה כזו יהיה ברור מי אח ומי אויב, והיחס בהתאם. גם אם נראה שקשה הדבר, גם אם החזון נראה רחוק, למרות קשיים צפויים וכאלה שאינם צפויים, כדאי לטרוח. הרי כולנו אחים, הלא כן ?