בטרם יעוטו המנויים לקמן כמוצאי שלל רב על הדברים על-מנת להכפיש, לסתום פיות, לנאץ, לכנות בכינויים, להסית ולהעליל על עבדכם עלילות שווא בעקבות הדברים, עלי להבהיר הבהרה חשובה אותה אני נאלץ לאחרונה להדגיש חזור והדגש. כמו רוב אזרחי המדינה גם אנכי אזרח נורמטיבי, שומר חוק, חרד לזכויות היהודים בארצם ולעתיד ארצנו ארץ ישראל ולמדינת היהודים. היות שכך, אני עושה שימוש בחופש הדיבור, מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי הנוהג אצלנו (ועליו יש לי ביקורת), על-מנת להביע מחאה לגיטימית כנגד מה שאני רואה כעוול, סטייה מעקרון הפרדת הרשויות, רודנות משפטית, ובאופן מאוד עצוב - ניתוק והתרחקות מערכת המשפט מהעם אותו היא אמורה לשרת.
אגב, את הכותרת שאבתי כמובן מאילן גדול בו אני נתלה - השופט חשין שהתבטא בעבר כהאי לישנא בהתייחסו למי שינסה לפגוע במעמד בית המשפט. עתה משכלו כל הקיצין ביכולת האצבעות המורמות של חברי בית המחוקקים לשים קץ לאבסורד, להשיב הסדר על-כנו ולהעמיד השופטים במקום הראוי להם.
משנאמרו הדברים החשובים דלעיל אגש לעיקרי הדברים. אין זה סוד שחיים בקרבנו קבוצות המחזיקות בכוח. נהוג לכנותם בשם הכוללני "הון ושלטון", כינוי שלצערנו איננו חוטא למציאות, אלא שדומני שראוי מעט להרחיב את היריעה על-מנת שאור השמש המטהר יאיר את האמת וידחה את השקר למחוזות הראויים לו בעולם הרשע והזדון שם אין מוסר ואין צדק.
כיום מתבלטת מאוד קבוצה די הומוגנית המונה בין היתר את מערכת המשפט (שופטים, פרקליטים ויועצים משפטיים למכביר) ואת התקשורת הישראלית העשויה כמעט מקשה אחת ואוצרת בתוכה אנשים בעלי גישה "ליברלית", "נאורה", שמאלית ומתירנית. לאלה מריעים גופים פוסט ציוניים אנטי יהודיים ואנטי לאומיים, פוליטיקאים בגרוש ושמאל מוטרף והזוי הממציא לו מציאות משלו. לכל אלה מתווספים שאר מרעילי בארות החפצים לחסל בפועל את מדינת היהודים ככזו, לאיין את מאפייניה היהודים ו/או לצמצם מאוד את השפעתם.
באופן כמעט ציורי, משתפים כל המנויים לעיל פעולה על-מנת להשיג מטרה אחת, כמעט מוצהרת- בין אם במפורש ובין אם מכללא- כמתפרש מכתיבתם, פסיקותיהם, המלצותיהם, פעילותם בחו"ל שם מוציאים דיבתנו רעה, ראיונות ונאומים וכיוצא באלה. מובן שהכול לפי העניין- כך בוודאי שלא נמצא שופט המעיד באו"מ נגד ישראל ובאופן דומה לא נמצא חבר ב"בצלם" הכותב החלטה מחייבת בעניין עמונה. איש איש ותפקידו בכוח, ושיתוף הפעולה מדעת או שלא מדעת, מתקיים ומכה בכולנו.
אתמקד כאן במאבק שהיה כבר לגלוי בין המערכת המחוקקת והמבצעת לבין זו השופטת. לפני שנים הרבה נפל דבר במשפט הישראלי. בעוד שעבדכם למד באוניברסיטה שיש דברים ונושאים שאינם שפיטים בשל טיבם ומהותם, התפתח לו בצעדי ענק האקטיביזם השיפוטי (מעין "חקיקה") כאשר עם הזמן מצאו עצמם המחוקקים מוגבלים יותר ויותר באופן שהסדר החברתי הופר.
האקטיביזם הזה התפתח עד אשר חצה את כל הגבולות והפך לכוח המשתק בפועל את הרשות המחוקקת. התהפכו היוצרות - האמונים על עשיית דין, פרשנות ופסיקה בעניינים אזרחיים, פליליים, מנהליים ובין האדם לשלטון היו לקובעי הדין ועל פיהם יישק דבר. החרו החזיקו אחרי אלה הפרקליטים והיועצים המשפטיים. עם תחושה הולכת וגוברת של כוח החלו להכתיב (בעצה, בהנחיה ובחוות דעת) לממונים עליהם מה יעשו ומה יימנעו מלעשות.
המצב שנוצר הוא בלתי נסבל בעליל, מקעקע יסודות עקרון הפרדת הרשויות ואיננו מאפשר לציבור הבוחרים לממש באמצעות שליחיו בבית המחוקקים את הרעיונות, העקרונות והאידיאולוגיה לשם מימושם והגשמתם נבחרו. הסאה הוגדשה, הציבור מואס במערכת המשפט הכוחנית והרוחות הנושבות הן כאלה של שינוי ותיקון. התחושה היא ש"להם" הכול מותר ואילו ל"סרים למרותם" (החל מראש הממשלה ושריו, דרך חברי הכנסת ועד אלאור אזריה...) מוגבלים, מפוחדים, משותקים ומתוסכלים - הם ובוחריהם כאמור...
אז הנה הגיעה מישהי חדשה לעיר ובאמצעות שכל ישר, תבונה, אומץ ציבורי ודבקות בעקרונותיה ותפישת עולמה מנסה להתחיל בשינוי. הכוונה כמובן לשרת המשפטים הנמרצת, בעיני לפחות - היהלום שבכתר בדרג הביצועי בממשלת ישראל. זו פועלת בנמרצות ובעקביות להשיב את הסדר על-כנו - הכנסת תחוקק ותמלא שליחותה על-פי רצון בוחריה, הממשלה תבצע ותבחן על ביצועיה בבחירות ואילו הרשות השופטת והפרקליטים יחזרו לשפוט מחד ולתת עצות מאידך- כל אימת שיתבקשו לעשות כן.
מלחמת עולם
לא בנקל יוותרו המורמים מעם ממגדל השן השיפוטי על כוחם. היועצים המשפטיים לא יסכימו לשוב אל מאחורי השולחנות במשרדיהם המשמימים. התקשורת לא תשקוט ולא תנוח בלא שתתן סיוע מכל השופרות כלי הזין שברשותה, האלקטרוניים ואלה העשויים מנייר. ארגוני השמאל והעמותות המכפישות והפועלות נגד כל מה שיקר לעם הזה לא תעבורנה על כך לסדר היום (הרי יש את ביה"ד בהאג...) והח"כים משולי ההוויה הישראלית יזעקו מלוא כוח גרונם הניחר - סכנה!! הדמוקרטיה תחת התקפה!!!
כאשר הרהיבה שרת המשפטים להציע חוק לפיו לא תהא לשופטים זכות וטו על בחירת שופטים שוברים אלה האחרונים את הכלים. במכתב אותו אינני יודע להגדיר אלא כחצוף ושערורייתי, הודיעה לאחרונה נשיאת בית המשפט העליון לשרת המשפטים כי היא מפסיקה המגעים עמה (לשם גיבוש הסכמות לבחירת שופטי העליון).
מצוטט מהמכתב הנ"ל כי נאמרו בו בין היתר הדברים דלקמן: "הנחת ההצעה בעיתוי הנוכחי מהווה...משום "הצבת אקדח על השולחן". וכן "כללי המשחק... ישונו כך שיהיה ניתן למנותם ברוב רגיל".. (רחמנא ליצלן...- ב.ש.). ולסיום "אין בכוונתנו בעת הזו להמשיך עמך... להגיע להסכמות"... עד כאן!!
על מכתבה השערורייתי של הנשיאה הגיב בין היתר
יריב לוין " ...לראייתה בית המשפט איננו שייך למדינה אלא עומד מעליה כאילו היא נחלתו הפרטית" ועוד: "הנשיאה מנסה להטיל אימה על שרת המשפטים, על הממשלה ועל הכנסת, תוך שימוש בכלי פסול של חרמות, בו משתמשים אויבינו כאשר הם מנסים לכפות עלינו מהלכים הפוגעים במדינת ישראל ובחוסנה".
ח"כ מוטי יוגב הגיב באומרו שבמכתבה איימה הנשיאה על נבחרת ציבור תוך שימוש בעולם מושגים "עברייני ואלים" - אכן, עד אנא הגענו? אגב-אותו מוטי יוגב טען בעבר כי פורסם בעיתון הארץ שקיימת ועדה חשאית של שופטים בדימוס הממיינת שופטים המועמדים לקידום מיון מוקדם, בלא שהוסמכה לכך על-פי חוק. מישהו חקר? מישהו זומן לתת עדות? מישהו נתן את הדין על השערורייה במחשכים? התשובה אני מותיר לנבונים שבין הקוראים... בכל מקרה, די ברור שהמצב הקיים אינו יכול להמשיך. לסיכום נראה ראוי לצטט את שר החינוך
נפתלי בנט: "הגיע הזמן שהמחוקקים יחוקקו והשופטים ישפטו" פשיטא, הלא כן?