סיפר לי עולה חדש שבשעתו נכח בפעילות הסברה ישראלית בעירו שם שמע פרוט על החיים בישראל, מדוע היו מלחמות ומה התוכניות לעתיד של ישראל. הוא ראה בהמשך סרטי קולנוע קצרים שעסקו בתעמולה למען עליה לישראל. באוניברסיטה נכח בכמה כנסים של סטודנטים אנרכיסטים ושמאלנים שניאצו את מדינת ישראל ועסקו באופן מתמיד בפרופוגנדה מסיתה נגדנו. ממשפט פותח זה נוכל להבין את ההבדל היסודי בין שלושת אמצעי התקשורת הללו.
עד היום, מדינת ישראל עסקה (ועדיין עוסקת) רק בשני המדיומים הראשונים: הסברה ותעמולה. המדינה נמנעת כל השנים שלא להגרר לפרופוגנדה מהיותה מדיום הרסני עם מגמות של הסתה ואלימות. מנגד, האויב הפלשתיני עוסק רק בפרופגנדה אשר הוא רואה בה נשק חשוב במאבקו בנו, הוא הפך את הפרופגנדה השיקרית, המסיתה לחלק חשוב באסטרטגיית המאבק המזויין נגדנו.
במלחמה, כמו במלחמה, נשק של האויב יש להשמיד. אנחנו משום מה מעולם לא התייחסנו לנשק זה של הפלשתינים ברצינות הראויה והרשינו להם עד עצם היום הזה לפעול נגדנו מכל מסגד בארץ ישראל ודרך מאות אירגונים שהם הקימו ברחבי העולם. בכל מלחמה כל צד מנסה לשתק את אש האויב - את נשקו... כיצד אתה משתק פרופוגנדה? אם זה בהישג ידך, ביכולתך לעצור מסיתים פרופוגנדיסטים בעזרת חוקים, לסגור אגודות מכפישות ואפילו לפעול נגד מסגדים... אולם כאשר הפרופוגנדה פועלת נגדך במקום שם אינך מסוגל לנקוט באמצעיים חוקיים נגדה, עלינו לנצל נשק אחר כמו חיסול ממוקד של מסיתים ראשיים ו/או פגיעה פזית במרכזים בהם מתוכננת ההסתה וממנה היא יוצאת, לרבות פגיעה בעזרת האקרים במנגנוני המדיה והכספים שלהם.
אסור לנו לבטל במחי יד את הפרופוגנדה השיקרית המנסה באירופה ובארצות הברית לעשות דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל ולצייר אותנו כמדינת אפרטהייד. לכן נאמרו פה מספר שורות "מפחידות" המהוות, כביכול, "פגיעה בחופש הדיבור" של המנוולים... ולכן אחזור שוב על המנטרה הקודמת: במלחמה, כמו במלחמה, נשק של האויב יש להשמיד. עלינו לזכור שאנחנו נמצאים במלחמה מתמדת שנכפתה עלינו על-ידי האויב הערבי, ומלחמה זו גורמת לנו נזק לא רק בסכינאים ומתאבדים ברחובותינו, או בשילוח טילים או רוצחים חמאסים האורבים במנהרות, אלא גם עם המסיתים לחיסולנו ולאלימות נגדנו ע"י השימוש בנשק המדיה- - בפרופוגנדה בלתי פוסקת נגדנו בכל העולם, כזו המזיקה לנו מספיק כדי שנחליט סוף,סוף להגיב בנחישות ובחוכמה.