שרות הבנות בצהל יתרונות וחסרונות
שירות הבנות בצה"ל התחיל עוד מבראשית, בפלמ"ח, בהגנה, באצ"ל ובלח"י. משהוקם צה"ל לא רצו לסכן נשים ועל כן פסקו כי רק חיילים יהיו ביחידות הלוחמות. במשך הזמן תבעו הנשים את עלבונן וביקשו לשרת כמו הגברים, והמודל הוא אליס מילר שעתרה לבג"ץ בנדון ואף זכתה . מאז נשים עוברות קורס טיס ומסיימות כטיסות קרב אלא ששם הן בבודדת בתוך תא הטיס. מה קורה בחיילות השדה? שם המצב הרבה יותר מורכב ומסובך. לשירות המשותף יש יתרונות וחסרונות שאשתדל לפרט חלק מהם.
יתרונות
1. בזמן שהצרכים בכוח אדם גדלים מחד-גיסא, ומאידך המתנדבים לשירות לא צרים על השערים, אלא מספרם הולך וקטן, ולעומת זאת נשים מעונינות יותר ויותר לשרת ביחידה קרבית, כי אז זה יתרון.
2. לנשים יש אחריות גדולה יותר והן מסוגלות לשקול צעדים ביתר רציונליות.
3. מעצם המוטיבציה היתרה שלהן הן מוכנות לבצע כמעט כל תפקיד.
חסרונות
1. נשים חלשות יותר פיזית ומה יקרה כאשר יצטרכו לשלוף חייל מהטנק שנפגע.
2. לא ניתן לשבצן בגדודים בהם משרתים חיילים דתיים שלא לדבר על חיילים חרדיים.
3. בזמן אירוע בו מעורבים שני טנקים אחד נשי ואחד גברי, כאשר חלקם נפגעים לא ניתן לצוותן לאותו טנק.
4. כאשר לוחמת נפגעת וצריך לצורך הטיפול בה להפשיטה, ומי שעושה זאת הם חיילים מסביבתה זוהי מגבלה.
5. ולהפך, חיילת שצריכה לטפל בחייל שנפצע ועליה להפשיטו.
6. בגדוד כזה צריך שרותים נפרדים מקלחות וכו.
7. מגורים נפרדים ומרוחקים זה מזה כנהוג היום - האם זה אפשרי בזמן חרום וכוננות.
8. טיפול בטנקים, פריקת שרשאות, ניקוי הקנה ועוד.
9. נפילה בשבי, חייל מקבל זאת אחרת מחיילת, שלא לדבר על האירועים העוברים עליהם.
ניסיתי להראות על קצה המזלג את הבעיות ו/או היתרונות של השרות הקרבי המשותף, ונשאלת השאלה האם זה עד כדי כך הכרחי.יתכן שלא טוב שיהיו גדודים מעורבים אלא הפרדה בין חיילים לחיילות.
