מהנסיונות הכושלים להשמיץ את רה"מ בנושאים כמו עוזרי הבית הנעלבים, הבקבוקים הריקים, והארוחות ע"ח רה"מ שהזמין עוזר הבית ואותן לקח לביתו, עברו לסיפורי מתנות הסיגרים והמשקאות שהוענקו מידידיו לרה"מ כידידים. וכעת, הנסיון לבנות סיפור עסקת שוחד, שמעולם לא צלחה אך שופכת אור אפל על המו"ל של המדינה, מוזס. והכל - בנסיונות שווא נואשים להחליף את השלטון הימני ולחזור לימי השחיתות האמיתיים של ידלין, צור וכל היתר.
מה משמעות המתנות שידיד מעניק לחברו בפגישותיהם?
מאז ילדותי זכור לי שהורי היו נוהגים לקנות מתנה לחברים בכל פעם בה היו מוזמנים אליהם. גם כיום, יש לנו חברים טובים, ממש טובים, שבכל ביקור שאנו מגיעים אליהם, או הם אלינו - אפילו לקפה - אנו או הם מגיעים עם בקבוק משקה אהוב על כולנו, או מתנות ממתנות שונות, כאלו שמוחה המבריק של חברתי מעלה על דעתו. זוהי תרבות של התנהגות אירופית, שאולי לא מוכרת דיה בימינו בארצנו. אבל מכאן ועד לכנות מתנות של חברים קרובים "שוחד"? זוהי ממש עלילה.
מאידך-גיסא - כשמו"ל עיתון שהיה פעם הנפוץ ביותר במדינה, אך מצוי בקשיים כלכליים בולטים בעידן המעבר לתקשורת באינטרנט, משוחח עם רה"מ
ומנסה לשווא לשחד אותו על-מנת שיגרום באחת להפסקת קיומו של המוסף השבועי המצליח של
ישראל היום, בחושבו שזה הגורם להתדרדרות
ידיעות אחרונות, האם אין זו עבירה? ברור כשמש שנוני מוזס לקה כאן בהתנהלותו,
והצעד שלו נראה על פניו כנסיון שוחד, גם אם לא צלח. הנסיון הזה בכללותו - נואל וטפשי. כי ישראל היום הרי שייך כפי שידוע ל
שלדון אדלסון, ולא ל
בנימין נתניהו. הוא ודאי אינו יכול להשפיע על ניהול העיתון המשובח הזה.
העם שלנו לא מטומטם. סיפורי הבדיות שידיעות אחרונות מפיץ, וכן הכתבות השקריות שמשודרות מדי יום בערוץ השני, שהוא בבעלות מוזס, אין בכוחם לגרום לעם לשנות את דעתו על רה"מ המוכשר ביותר שהיה לנו. להפך. עיתון המשרתות ימשיך אולי עוד לשרוד עבור הרובד הבור שבעם, אך לא לנצח. כי גם בארזים נפלה השלהבת. גדולי העיתונים בעולם עברו למהדורות אינטרנטיות, וכך לאט-לאט נעלמו רוב העיתונים שהיו פעם בארץ: "דבר" "הבוקר", "על המשמר", "הצופה" ועוד. וגם אלה הקיימים כיום, המציפים אותנו בסיפורי זוועות על הקץ שנכון לנו אם הימין ימשיך לשלוט - גם הם קיצם יגיע. כי משום שאינם מחוברים לעטיני הכסף הציבורי, אינם מצליחים לממש את מטרת קברניטי השמאל.
הצלחתו של בנימין נתניהו לנווט את מדינת ישראל בביטחון בין מישברי הזמן, בעת שכל הסביבה הגאוגרפית שלנו רועדת ומתמסמסת, אין לה ערך בעיני השמאל, שרואה מהשוליים את השלטון בעיניים כלות, ואינו יכול להגיע אליו. השמאל על כל רבדיו, שהתקשורת הישראלית ברובה נתונה בידיו, עושה כל שביכולתו לפורר את הדמות היחידה שמצליחה להוליך את ישראל באון ובביטחון להמשך קיומה. גם במחיר הנזק העצום שהם, השמאל, גורמים לעמם, בכורתם את הענף עליו הם יושבים.
מה שכן צולח בידם, זה לקלקל עוד יותר את האימאג' של עצמם, ולהמעיט בערכו מיום ליום. החשיפה אתמול בטלוויזיה האמריקנית על מיליוני הדולרים שמימשל אובמה הזרים לקרנות השמאל כדי לסכל בעזרתם את בחירתו האחרונה של נתניהו לראשות הממשלה, לא מוסיפה לשמאל יקר וכבוד.
