יום יום - יום הקשיש

מסתבר שיש יום הקשיש הבינלאומי והוא מצויין ביום 1.10 בכל שנה. אני לא ידעתי. בדקתי וראיתי שזה מצויין בבתי ספר. מספרים על התעללויות ומסכנות וקוראים שירים על זקנים עזובים. לא צריך! לא ככה מחנכים לכבוד. מצאתי שיש המלמדים ילדים על פגיעותם של קשישים, על עליבותם, על צרכיהם, על הזילזול בהם. ואני שואלת: זה חינוך, זה? זה המסר שאתם רוצים להעביר לדור הבא? מסכנות הזיקנה?! על הקשישים יש לדבר בכבוד. יש לציין ראשית, אם מישהו שכח, שהם לא נולדו קשישים. הם היו ילדים, צעירים, מבוגרים. ועתה הם קשישים. יש לציין את תרומתם. את הישגיהם, את הכבוד שיש לרחוש כלפי המבוגר מאיתנו ובוודאי כלפי הקשיש. ולא חשוב אם הוא חזק או חלש. יש לעשות פעילויות עבור קשיש מוכר. בגנים רבים נהוג לשלוח מתנות לסבא ולסבתא. צילום, עבודה יפה, וזה נפלא. יש לילד הורים ויש גם סבא וסבתא, לעתים גם סבא וסבתא רבתא. זוהי המשפחה. אלו שורשיו וזה הגב החזק שלו. וכולם אוהבים אותו. והם שלו. וכאשר הם מתבגרים יותר, יש לחנך לכבד ולאהוב. אין צורך לרחם. אפשר לתקן.

מנהגים ליום הקשיש

ללמד על מקומו של הקשיש והחובה לנהוג בו בכבוד, לשלוח מתנות קטנות, פרחים יפים, אפשר גם להנהיג ביקורים בבתי אבות. זה טוב יותר מביקורת של משרד הבריאות. הכל צריך לבוא ממקום של כבוד והכלה ולא ממקום של רחמים. בזמנו ביקרתי שנים רבות בבית אבות. כל מבקר שם מרים את עיני הנמצאים למראה הפנים החדשות המגיעות, כל מבקר מן החוץ מראה להם שהם לא לבד. שהם לא נשכחו. שהם עדיין חלק מעולמנו. יש מקומות בם מקיימים קשר רצוף בין תינוקות לזקנים. זהו מחזור החיים. אלו חיינו. החינוך חייב להיות מחובר. וביום הקשיש אל תדברו עם הילדים על "זקנים עזובים". דברו איתם על הכבוד שיש לנהוג בקשיש ומכאן כבר יסיקו הילדים בעצמם את הנכון והטוב. ואולי כדאי לציין בכל חודש יום לקשיש. להורים, לסבים, למכרים בכלל למגזר הזה המכובד שבגר ועייף. המגזר שילד ובנה ועבד ויצר ועתה תש כוחו. לפעמים.

על הזיקנה ביהדות - מתוך האתר "מכון שיטים"

"אמר ר' עקיבא: נמשלו ישראל לעוף. מה העוף הזה אינו פורח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולים לעשות דבר חוץ מזקניהם. דתני רשב"י: לא במקום אחד ולא בשני מקומות מצינו שחלק הקדוש ברוך הוא כבוד לזקנים, אלא בכמה מקומות: בסנה, (שמות ג): לך ואספת את זקני ישראל. במצרים, (שם): ובאת אתה וזקני ישראל. בסיני, (שם כד): עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא וע' מזקני ישראל. במדבר, (במדבר יא): אספה לי שבעים איש. באהל מועד, ולזקני ישראל. אף לעתיד לבא הקב"ה חולק כבוד לזקנים, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד): וחפרה הלבנה ובושה החמה. וכתיב: ונגד זקניו כבוד".