תקציב הצבא האמריקני
לצבא האמריקני אין תקציב לחדש את שריונו ולהגנה נגד-מטוסים - מתריעים ראשי הצבא, שבדקו את הצעת תקציב ההגנה, שהגיש הבית הלבן.
הצעת התקציב מטילה שוב על הכוחות המזוינים הגבלה תקציבית, שלדעת ראשי הצבא, תמנע מהצבא את היכולת להתמודד עם יריביה של ארצות-הברית ברחבי העולם.
הבית הלבן הגיש לקונגרס הצעת תקציב, שמסתכמת ב-639 מיליארדי דולר לשנת התקציב 2018, שתתחיל בארצות-הברית באחד באוקטובר. למרות שהבית הלבן וראשי הרפובליקנים בקונגרס הצהירו על רצונם לחזק את כוחה הצבאי של ארצות-הברית, הפנטגון יצטרך להמשיך לחיות בסד תקציבי. זאת, אחרי ההגבלה, שהוטלה עליו, בהסכמת שתי המפלגות, בימי ממשל אובמה.
בינתיים ביקש הפנטגון מהקונגרס להגדיל את התקציב ההגנה לשנת 2017 ב-30 מיליארד דולר, כדי לממן את המלחמה בדאעש, כדי להגדיל את סדר-הכוחות וכדי לחדש מלאי. מתוך זה יותר מ-24 מיליארדי דולר אמורים להתוסף לבסיס תקציב ההגנה לשנת 2017, שעומד על 524 מיליארדי דולר, והשאר - למימון מלחמות מעבר לים. כך, למעשה, מבקשים הבית הלבן והפנטגון להגדיל את תקציב ההגנה לכדי 619 מיליארדי דולר השנה. הוצאות הצבא למודרניזציה קטנו בשנים 2015-2008 ב-74 אחוזים, סבור הציר הרפובליקני מייקל טרנר מאוהיו, יו"ר תת-ועדת בית הנבחרים לכוחות טקטיים באוויר וביבשה.
לטענת לוטננט-ג'נרל ג'וזף אנדרסון ולוטננט-ג'נרל ג'ון מוּראי - בכירים בצבא, שהעידו בבית הנבחרים - מפגר הצבא בתוכניותיו למודרניזציה כמעט בכל התחומים. אם יימשך הסד התקציבי על הצבא, הזהירו שני הגנרלים, יופסקו תוכניות להשבחת רכב הלחימה ברדלי, רכב הלחימה סטרייקר והטנק אברמס.
תקציב ההגנה 2017 יאפשר לצבא להגיע ל-476 אלפי איש בצבא הסדיר - רמה מסוכנת ביותר לביטחון הלאומי האמריקני, לדעת מומחים.
הצירה הדמוקרטית ניקי צוֹנגאס ממסצ'וסטס תמהה, לעומת זאת, על מה הוציא הצבא את תקציביו למודרניזציה בשנים 2011-2003, שהסתכמו ב-500 מיליארדי דולר. גנרל מוראי השיב, כי מרבית הסכום הוצא למחקר-ולפיתוח מערכות נגד מטענים מאולתרים, למיגון אישי ולרכב ממוגן, שמשמשים את הצבא גם כעת.
ג'ון מקיין, יו"ר ועדת הסנאט לכוחות מזוינים, ומק תורנברי, יו"ר ועדת בית הנבחרים לכוחות מזוינים - שניהם רפובליקנים - סבורים, שאין די בתוספת של 54 מיליארד דולר לתקציב ההגנה.
לוכד ההיסטוריה
בבית התפוצות בתל אביב תיפתח בקרוב התערוכה "לוכד ההיסטוריה" - עבודותיו של דיוויד 'שים' סימור (שימין), צלם עיתונות יהודי-אמריקני, מנהל סוכנות הצילום 'מאגנום', שנהרג כמה ימים לפני יום הולדתו ה-45 מירי מצרי ליד קנטרה בסיני בשלהי מלחמת סיני (נובמבר 1956).
סימור סיקר את האירועים הגדולים בעולם משנות השלושים ועד למותו בסיני. למרות שצילם הרבה בישראל לאחר הקמתה, שמו כמעט אינו ידוע לקורא בן ימינו.
בזמנו חקרתי את התופעה, שעיתונאים מוכנים ליהרג עבור סיפור/תמונה, וגיליתי דבר מתמיה: למרות שאנחנו משופעים במלחמות (שפרצו כמעט אחת לעשור - מבלי להתייחס לטרור), כמעט שלא נהרגו עיתונאים/צלמים ישראלים במלחמות ישראל. מדהים, כי ברשימת העיתונאים, שנהרגו במהלך תפקידם במלחמות ישראל, כלולים יותר מעשרה זרים ורק כחמישה ישראלים.
כמו שאמר הצלם האגדי רוברט קאפא (יהודי, שנולד בהונגריה, ונהרג במלחמה בהודו-סין), אם התמונה אינה חדה, סימן שלא היית מספיק קרוב. כלומר, עיתונאים ישראלים - פרט ליוצאי-דופן (כמו אברהם ורד,
אורי דן, מיכה בר-עם ו
רון בן-ישי) - לא היו בשדות הקרב, אלא העדיפו את המפקדות ועוד יותר את בית סוקולוב בתל אביב.
משתוללים
שלושה לוחמים בגדוד 50 בחטיבת הנח"ל נעצרו בעקבות תלונת מחבל, כי היכו אותו בעת מעצרו, לפני כחצי שנה, בחברון. לפחות עשרה חיילים נחקרו בימים האחרונים בפרשה - מדווח ארגון 'חוננו'.
לאחר מעצרו, הצליח מחבל, שנחשד בפעילות טרור, והתחמק מכוחות צה"ל משך חמישה חודשים, להשתחרר מאזיקי ידיו. הוא תקף את החיילים, והכה מ"פ בפניו, ופצעו. החיילים הפעילו כוח כדי להשתלט מחדש על המחבל.
האומנם "שוב אנו עדים למעצר של טובי בנינו שהלכו להגן על כולנו, ומוצאים עצמם מאחורי סורג ובריח ותחת חקירות" - כדברי שמואל זנגי מידד, מנכ"ל 'חוננו'. דובר צה"ל מסר בתגובה: "בנושא נפתחה חקירת מצ"ח ולכשתסתיים יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית".
אי-אפשר להניח לנושא מבלי להשוותו לעניינו של יעקב זליגר - חקלאי בן 75 מקיבוץ חפץ-חיים ליד גדרה - שהניס ביריות פורצים לחוותו בליילה. בתגובה נחקר זליגר במשטרה, נשקו הוחרם, והוגש נגדו כתב אישום על שימוש לא-חוקי בנשק.
השתוללות החוקרים אינה תוצא (אפקטים)
אלאור אזריה, אלא אותו טירוף המערכות, שגרם להעמדת אזריה לדין ולשפיכת דמו על-ידי מפקדיו.
צייר מחונן
בילדותי ראיתי ציור של ולטר פרגוסון מוצג בגלריה, והוקסמתי. כעבור שנים זכיתי לפוגשו, לשמחתי, כשהיה מאייר מדעי במחלקה לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
פרגוסון היה צייר מחונן ברמה עולמית בתחום ציור בעלי-חיים. הוא נולד בניו-יורק ועלה ארצה בשנת 1965. שילב בעבודתו שני תחומים שאהב וטיפח: אמנות ומדע. עבודתו התבססה על לימוד קפדני של בעלי-החיים, תוך התבוננות בטבע, בתמונות ובפוחלצים. כך, הבחין בפרטים הקטנים ויצר תיאור מדויק של הנושא, שבחר לצייר. בנוסף התעניין מאוד בפרהיסטוריה ובחקר התנהגות האדם הקדמון, ופרסם כמה מאמרים בעיתונות המדעית.
פרגוסון צייר אלפי איורי טבע בטכניקות שונות - בין השאר, אייר ספרים בישראל ובעולם. בכך הפך ליקיר אוהבי הטבע בישראל.
כאוהב טבע, פתח את ביתו בבית-ינאי במשך שנים כבית מרפא לחיות פצועות. בהתנהגותו, בציוריו ובאורח חייו חינך דורות של אוהבי טבע בארץ.
פרגסון ידוע לרבים בישראל במיוחד בזכות איוריו לשתי חוברות, שהפיקה רשות שמורות הטבע (לימים רשות הטבע והגנים) על הטבע הישראלי - מדריך לציפורי ארצנו (1969) ומדריך ליונקי ארצנו (1972). לבני 60-40 דהיום מהוות החוברות פיסת נוסטלגיה משמעותית.
פרגוסון נפטר בדצמבר 2015, בהיותו בן 85.
תערוכה מיצירות ולטר פרגוסון נפתחה בגן לאומי ירקון (מתחם תל אפק - אנטיפטריס), במסגרת שבוע שמירת הטבע הישראלי, שתציין רשות הטבע והגנים במטרה להעלות את מודעות הציבור לחשיבות שמירת המינים שבסכנת הכחדה. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב עד 30 במאי 2017 - ללא תשלום נוסף מעבר לאגרת הכניסה לגן הלאומי.