אילו "גיבור סיפורנו בהיותו זחוח, נינוח, מקרין ביטחון עצמי ובוודאי מבסוט מהישגיו, מעמדו וביסוסו הכלכלי הצהיר: "הייתה לי שנה נהדרת"! דם ברחובותינו, שכול, מוות, פצועים ורוח נכאים כללית בארצנו. והזחוח מצהיר על שנה "נהדרת" אותה חווה בחו"ל.
אנסה לתאר תכונותיו במדויק, נסו לנחש במי המדובר: האיש אינו טיפש וניחן ביכולות שכליות . יכולת ההתבטאות שלו בעל פה הנה יוצאת דופן. הוא בעל חוש הומור דק, זיכרון טוב, יכולת להישיר מבט וכושר שכנוע. הוא שימש בעבר בתפקידים בכירים, גם בצבא וגם בפוליטיקה. הודבקו לו תארים מתארים שונים והוענקו לו עיטורים בעת שירותו. כן, כמובן, הוא גם שירת ב"יחידה", איך לא?
בעת שרצה להיבחר (בפוליטיקה) השכיל להצטלם כשהוא באידיליה משפחתית וזוגית. רעייתו ואם ילדיו ביחד עמו על שפת הים - מושלם. או אולי כמעט מושלם... לימים התגרש ממנה והחליף אותה ברעיה נאמנה אחרת.
הוא "הצליח" לרכוש לעצמו מוניטין של אוהב תפנוקים, ממון, רכוש וכסף. זכורה לי במיוחד כתבה ארוכה בה תוארה הדירה בה התגורר. זו הייתה ממוקמת במגדל פאר במקום ה"נכון" בתל אביב ובה פאר והדר, לרבות פסנתר כנף, ציורים יקרים, ריהוט "הולם" את התפאורה הכללית. אינני זוכר אם היו שם ברזים מזהב, לא אתפלא. לא שכחנו - לובי מפואר, חדר כושר ו... יחסים עכורים ביותר בין כל השכנים היוקרתיים (הייתכן שבעלי עושר רב נעדרי מידות הם?)
באופן אישי הצליח האיש לעורר בי גועל ממש יותר מאשר בהזדמנות אחת, אלא שאחת זכורה לי במיוחד. היה זה בשנים בהן גאה הטרור הערבי והיכה בכל חלקה טובה בארצנו. אוטובוסים פוצצו ברחובות, גברים נשים וטף נטבחו על הכבישים ובבתיהם. יהודים ברחובותינו היו למשיסה ודם זרם בהם כמים, הארץ הייתה מוכה ודואבת. שכול, פצועים, חוסר ביטחון מוחלט של רבים מאזרחי המדינה. במהלך התקופה הזו שהה ה"גיבור הנעלם" בחו"ל לרגל עסקיו בהם עשה חיל רב (כך לפחות ככל הנראה ועל-פי הפרסומים).
עם שובו לגיחה ארצה (ואולי ליותר מגיחה), התראיין בטלוויזיה המקומית.
זחוח, נינוח, מקרין ביטחון עצמי ובוודאי מבסוט מהישגיו, מעמדו וביסוסו הכלכלי הצהיר הלז בפני המראיינת "הייתה לי שנה נהדרת"! דם ברחובותינו, שכול, מוות, פצועים ורוח נכאים כללית. והזחוח מצהיר על שנה "נהדרת" אותה חווה בחו"ל.
ערובה לתבונה
בעבר פיקד על נסיגה מבוהלת מלבנון. רבים תולים בנסיגה זו את לידת החיזבאללה המהווה כיום אחד האיומים המשמעותיים על מדינתנו, זה בנוסף להתהוותו כארגון שגבה קורבנות רבים מאוד בחיי אדם. אגב, באותה נסיגה שהייתה מבוהלת ונעשתה בחופזה, תוך הפקרת אמל"ח רב ויקר בלבנון, הופקרו גם בני ברית - צבא דרום לבנון במה שתואר כמעשה בגידה חמור - אנושי, צבאי, מדיני ואסטרטגי.
הפקרה כזו של בעלי ברית לא היוותה סוף פסוק. בחלוף שנים הופקר החייל ישראלי מדחת יוסוף לדמם למוות בקבר יוסף שבשכם. בשטח היו התפרעויות של ערבים צמאים לדם חיילנו, החייל הפצוע שכב בעמדה הנצורה ודימם לו למוות. בשטח היו ערוכים הכוחות על-מנת לבצע המוטל עליהם - לחלץ את החייל ובכך לקיים את המסורת האלמותיות "לא מפקירים פצוע".
בהוראת ה"גיבור" שלנו, הכוחות לא פעלו כי אם המתינו שהרוצחים הערבים יחלצוהו. כאמור, החייל מת.
בהמשך הקריירה עת כיהן בתפקיד הרם ביותר, ניהל הלז משא-ומתן שתואר על-ידי יודעי דבר כ"מכירת חיסול כללית". מלבד המסחר בחבלי מולדת שהוא לאו חמור התנהל ה"מתן ומתן" הזה בהעדר רוב בכנסת ובהיות סיעת הנ"ל במיעוט ובהליך התפרקות. אז מה, מי אמר שצריך רוב על-מנת להתחייב למסור חלקי מולדת לצורר הערבי?
מסתבר שהאיש יודע לרדת נמוך מאוד ולהגיע בלי מאמץ יוצא דופן אל נקודת שפל מוסרית שרק מבנה אישיות מסוים יכול להגיע עדיה. ביום מן הימים, כמדומני בעת בהתמודדות פוליטית כלשהי, הרהיב הלז עוז בנפשו לומר ל
בנימין נתניהו כי לו אחיו יוני היה בחיים היה מתבייש בו.
ומאז, במשך שנים לא מעטות האיש הזה מסתובב הרבה מאוד בחו"ל, ככל הנראה ממשיך לעשות לביתו כאשר מעת לעת הוא "מכבד" אותנו בנוכחותו. מדהים להיווכח, אך מקצת הביקורות אותן הוא מטיח בנעשה כאן בארץ הוא משמיע באמצעים טכנולוגיים שונים, בעודו שוהה בחו"ל. על-מנת להיות בעל נוכחות בזירה הפוליטית/ציבורית האיש פתח חשבון טוויטר, נכנס לפייסבוק והפך, תוך זמן קצר, למבקר החריף והבוטה ביותר של ראש הממשלה נתניהו ומדיניותו.
במשך הקריירה הארוכה שלו התברר שלמרות שניחן ביכולות אינטלקטואליות, אין הדבר משמש ערובה לתבונה וחוכמה פוליטיים. כך קרה שפעם אחר פעם השמיע הערכות (או יותר נכון לומר קביעות נחרצות) שלימים התברר שכקליפת השום ערכן ומשקלן. דוגמאות לאמור אינן חסרות, אביא מתי מעט מהן: בשנת 2000 קבע בעת דיון בכנסת ש... "אין שחר לנבואות האימה של קיצונים המפחידים אותנו, שאיימו עלינו בקטיושות בזמן חתימת
אוסלו". כמדומני שטעה...
זכורה לי במיוחד קביעתו הנחרצת לפני כמה שנים לפיה נותרו לשאר אסד חודשים ספורים בטרם ייעלם מהזירה, שכן גורלו נחרץ. ועוד כהנה וכהנה...
עם שמו נקשרו פרשיות שונות על רגע תפקוד בעייתי ביותר בלשון המעטה וזאת בכמה פרשיות: הבריחה מלבנון, הפקרת מדחת יוסוף, נכונותו להתפרק מנכסי צאן ברזל וחלקי מולדת והפרשה החמורה של אסון צאלים. בשל כל אלה יש רבים המוסיפים לשמו את המילה "ברח". כל זה בלי להזכיר חקירת משטרה מהעבר בה מלאו מקורביו פיהם מים (יצחק בוז'י הרצוג) בשמרם על זכות השתיקה על-מנת למלט המעורבים מאישום פלילי.
כל האמור לעיל ועוד הרבה שלא נאמר לא מפריע לאיש הזה להיות מאוד מרוצה מעצמו, להופיע מעל כל במה כשהוא בוטח ומבטיח, להתנשא ולהשפיל את זולתו, לסובב בכחש ולהרבות להג ריק, למצב עצמו כידען וכבעל התובנות.
עד כאן. דומני שדי מידע בידי הקורא על-מנת לנחש במי המדובר.
הדברים נאמרים על-רקע מה שמסתמן כניסיונות, מעוררי רחמים כשלעצמם, לשוב אל הזירה הפוליטית. הייתי אומר לבריות להיזהר מה"גברת" המופיעה (שוב) בשינוי אדרת, אלא שהקדימו אותי והיטיבו ממני לתארו כ"איש ישן עם זקן חדש". עם זקן או בלי זקן, שומה עלינו לזכור ולהזכיר את אופיו, חסרונותיו ומגרעותיו של הלז, הן בהתנהלותו כאדם פרטי, הן בפרהסיה הציבורית והן בזירה הביטחונית והפוליטית שם הוכיח פעם אחר פעם את חוסר התאמתו להוביל.
כזה הוא
אהוד ברק.
