לאחרונה התקיים שיח ציבורי סוער סביב שאלת הפללתם של לקוחות הזנות. שורשו של השיח מצוי בדיונים שהתקיימו בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת בהצעות חוק אותן יזמו עליזה לביא, זהבה גלאון ושולי מועלם, אליהן הצטרפו חברי כנסת רבים. בהצעות אלה מוצע להפליל את צרכני הזנות במבנה מדורג אשר יטיל עליהם קנסות מינהליים, במטרה לצמצם את תופעת הזנות. מליאת הכנסת אישרה ביולי השנה בקריאה טרומית שתי הצעות חוק אלה, הקובעות, לראשונה בישראל, כי צריכת זנות תהווה עבירה פלילית אשר לצידה עונש מאסר בפועל או ברירת קנס. באותו חודש אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת חוק המאבק הלאומי בצריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, של חברות הכנסת שולי מועלם וזהבה גלאון. שתי הצעות החוק צפויות להתמזג להצעת חוק ממשלתית אשר טרם גובשה. הצעות אלה מבוססות בעיקרן על המודל הנורדי הקיים בנורווגיה, שוודיה ופינלנד ואומץ בשנים האחרונות אף בצרפת ובאירלנד. לעומת זאת, במדינות אירופיות אחרות, כדוגמת גרמניה והולנד, קיימת מדיניות הפוכה הדבקה דווקא במיסוד תופעת הזנות בחוק. מתוך ההבנה, כי חינוך הוא הדרך היעילה ביותר להתמודד עם תופעת הזנות, הוצע להקים תוכנית טיפולית ושיקומית בה ישולבו צרכני שירותי הזנות בפעמים הראשונות. יוזמה זו הובילה להקמת ועדה בין-משרדית לבחינת דרכי מיגור תופעת הזנות בישראל, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, עוה"ד אמי פלמור. כחלק ממסקנות ועדה זו, אשר לא הכריעה בנושא, צוין, כי ההחלטה בדבר חקיקה המפלילה את צרכני הזנות היא בעיקרה ערכית וצריכה להתברר על-ידי המחוקק. לצד זאת ציינה פלמור, כי קיים קושי ביישום מודל של הטלת קנסות בעבירות אלו ואת הבעייתיות הקיימת בהיבט ההפללה.