על-רקע המלחמות והזעזועים המתחוללים מזה כמה שנים במזרח התיכון, נשכחה הטרגדיה של המיעוטים הנוצרים, שהם בין הנפגעים ביותר מהתפרקותם של המדינות סוריה ועירק וממלחמות הסונים נגד השיעים.
"האביב הערבי", המרד בסוריה והג'יהאד של "המדינה האיסלאמית", האיצו את תהליך הדעיכה של הקהילות הנוצריות במדינות ערב. גברו הרדיפות האישיות והפגיעות בכנסיות נוצריות, במנזרים, בבתי עברות ובבתי ספר.
התקשורת, הוותיקן הנוצרי והקהילה האירופית הנוצרית, כולל מוסדות האו"מ מתעלמים, שותקים ומשלימים עם הקנאות המוסלמית האלימה של דיכוי, רדיפה, הרס ורצח נוצרים. הוותיקן והעולם המערבי הדמוקרטי, ממשיכים להקריב את המיעוטים הנוצרים במדינות ערב על מזבח הפייסנות הנאיבית של "התקינות הפוליטית" והפחד מטרור מוסלמי.
אפליה אלימה של נוצרים במדינות ערב היא חלק בלתי נפרד מהמציאות בעשרות שנים עברו, והעוצמה רבה יותר מאז "האביב הערבי" ותנועת הג'יהאד הקיצוני של דאעש. רדיפת הנוצרים במדינות ערב מבוססת על מוחמד.
לפי הקוראן, הנוצרים והיהודים הם "כופרים" שעליהם להתאסלם או להשתעבד. כל האתרים המקודשים לנוצרים כמו כנסיות, מנזרים, בתי קברות, בתי תפילה וגם בתים פרטיים, שריפה והשחתה. בשנים האחרונות זכורים מקרי ההצתה של שריפת כנסיות באלכסנדריה היו פגיעים להרס בעירק ובסוריה.
נתונים מספריים של המיעוטים הנוצרים
לפי הנתונים הלא מעודכנים, הידועים מלפני הזעזועים בעקבות האביב הערבי והמלחמות בדאעש בסוריה ובעירק, אוכלוסיית כל מדינות ערב במזרח התיכון ובצפון אפריקה מנתה כ-355 מיליון איש שרובם מוסלמים סונים. בתוכם חיו מיעוטים רבים על-רקע מאפיינים אתניים, לאומיים, דתיים ושבטיים, כמו הכורדים, הנוצרים, הקופטים, הדרוזים, היזידים, הארמנים, האשורים, הסלאוויים והמרונים.
המיעוט המוסלמי הגדול הם הכורדים, המונים בהערכה בלבד כ-35 מיליון איש. הם מפוזרים בטורקיה, בצפון עירק, באירן, ובסוריה. המיעוטים הנוצרים החיים במצרים הם כ-8 מיליון איש (10% מהאוכלוסייה). הנוצרים במצרים קופטים. זו קהילה נוצרית מיוחדת ששומרת את דתה מזה 1,400 שנות כיבוש מוסלמי ערבי של דיכוי, הפליה ורדיפות.
בעירק חיו כ 2.5 מיליון נוצרים, בסוריה 2.5 מיליון ובלבנון 1.5 מיליון. נתונים אלה השתנו בוודאי לאור מיליוני הפליטים מסוריה ומעירק שברחו לטורקיה. ללבנון, לירדן ולאירופה. פליטים, נוצרים ואחרים.
המיעוט הנוצרי ברשות הפלשתינית ובעזה
שתי הערים, בית לחם ובית ג'אלה, המקודשות לפולחן ולמסורת הנוצרית, המצויות ברשות הפלשתינית, שהיה בהן בשנת 1947 רוב נוצרי, הפכו בשנים האלה לערים של רוב מוסלמי של 80 אחוז ומיעוט נוצרי של 20 אחוז. בית לחם הנוצרית, שבה לפי המסורת ישו נולד וקם לתחייה, הפכה למוסלמית עם מיעוט נוצרי נסבל שאחראי להפקת חגיגות חג המולד שמביאות לעיר עולי רגל ופרנסה לבתי המלון ולחנויות המזכרות. עשרות אלפי משפחות נוצריות היגרו מבית לחם ומבית ג'אלה לדרום אמריקה, כתוצאה מהלחץ המוסלמי החברתי, הדתי והכלכלי.
בעזה נותרו לפי הערכה כשלושת אלפים נוצרים בלבד. הם מצויים תחת רדיפות ופגיעות בחייהם, והתנכלות בבתי התפילה ובפולחן הנוצרי. החמאס מנע לפני שנה, יציאתם של כמה מאות נוצרים לחגוג את חג המולד בבית לחם.
המיעוט הנוצרי בישראל
המיעוט הנוצרי בישראל מונה 110 אלף אנשים הפזורים בעיקר בנצרת ובחיפה. מצב המיעוט הנוצרי בישראל הוא הטוב ביותר מכל מדינות ערב. מצב טוב מבחינה אישית, דתית, כלכלית, דמוקרטית וקיום חופש מוחלט של קיום הפולחן הדתי. גם העיר נצרת, המקודשת למסורת הנוצרית, עם הכנסייה החשובה שבה לכל עולי הרגל הנוצרים הרבים, הפכה לעיר שיש בה רוב מוסלמי של 70% ומיעוט נוצרי של 30%. גם מנצרת היגרו אלפי משפחות נוצריות לדרום אמריקה ולקנדה.
הקהילות הנוצריות של "פלשתינים" בדרום אמריקה
כיום חיים בכמה מדינות בדרום אמריקה, מיליונים של צאצאי הנוצרים שברחו במאות הקודמות מארצות הלבנט (סוריה ולבנון וארץ ישראל) בימי שלטון האימפריה הטורקית המוסלמית, שרדפה ודיכאה את הנוצרים. ההגירה ההמונית של הנוצרים לדרום אמריקה הייתה תוצאה של דיכוי ורדיפות הנוצרים על-ידי הסולטאן הטורקי. הבריחה ההמונית של הגברים הנוצרים נבעה גם מאימת גיוסם בכוח לצבא הטורקי.
צאצאי המהגרים הנוצרים מהמאות הקודמות מהווים כיום כ-12 מיליון איש בברזיל (6 אחוז מהאוכלוסייה). בארגנטינה חיים 4 מיליון איש (9% מהאוכלוסייה), 800 אלף חיים בצ'ילה (5 אחוז מהאוכלוסייה) וגם במקסיקו ובוונצואלה.
הקהילה הפלשתינית (המהגרים מארץ ישראל) הגדולה ביותר בעולם (מחוץ לרשות הפלשתינית, לעזה ולישראל) מונה 800 אלף וחיה בצ'ילה. נוצרים אלה היו מייסדי התנועה הלאומית הפלשתינית בראשית המאה ה-20, עד שנתפסה על-ידי המוסלמים בראשותו של המופתי הירושלמי, חאג' אמין אלחוסייני.
קהילות נוצריות אלה באמריקה הדרומית שהתבססו כלכלית ותופסות עמדות חשובות בממשל, בפוליטיקה ובכלכלה, מנהלות קו ביקורתי קיצוני לאומני נגד מדינת ישראל, בתמיכה בפלשתינים בכל המוסדות הבינלאומיים.
