לפי הרמב"ם, הדרך היחידה לידע באמת את העתידות היא באמצעות קבלת נבואה מאת ה' יתברך. ברם, למרבה הפלא, לא מעטים קמים בדורנו וטוענים שהם מסוגלים לידע את העתידות. אומנם הם נזהרים מלטעון שהם נביאים, מפני שהם חוששים שמא יתמהו על טענת נביאותם, שהרי מפורסם בימינו שהנבואה היא מנת חלקם של הקטנים והשוטים בלבד, והם ודאי שאינם כאלה... ברם, הואיל והם טוענים את ידיעת העתידות, הרי שבפועל הם טועני נבואה מבלי לנקוב בשם המפורש "נבואה" מחשש שמא תתגלה תרמיתם כאמור.
שלבי בדיקת מגידי העתידות
כיצד אפוא ניתן לידע אם טוען עתידות אכן נשלח אלינו מאת ה'? וכיצד נוכל להסיר את מעטה התרמית וההטעיה מעל אותם כַּזָּבִים ונציל את נפשותינו מלהילכד ברשתם? השלב הראשון לדעת הרמב"ם בזיהוי נביא אמת הוא בדיקת תוכן נבואתו, האם תוכנם עשוי להתאים לנבואה מאת ה', וזה לשון הרמב"ם בהקדמתו לפירושו למשנה (עמ' ד): "שיקרא [הנביא] לעבודת ה' ויזהיר על תורתו, ויצווה בני אדם על שמירת התורה בלי תוספת ולא גרעון [...] ויבטיח טובות לשומריה ועונש לעוברים עליה [...] ויצווה ציוויים ויזהיר אזהרות שלא בענייני הדת, כגון שיאמר הילחמו על עיר פלונית [...] או שיזהיר מלהרוג וכל כיו"ב".
השלב השני הוא בחינת הנביא ובדיקת התוצאה, וכך כותב הרמב"ם שם (עמ' ה): "כשיטען אדם שנתנבא והיה ראוי לה, כלומר שיהיה מבעלי החכמה והדת, פרוש [מעולם התאוות], משׂכיל, כליל המידות הטובות [...] נֹאמר לו הבטיחֵנו הבטחות [...] אם נתקיימו כל הבטחותיו ידענו אמִתת נבואתו, ואם כִּזֵּב במשהו מדבריו אפילו בקטנים שבהם אז נדע שהוא שִׁקֵּר [...] וגם אם נתקיימו דבריו בהבטחה או שתיים לא תתאמת בזה נבואתו בהחלט, אבל תהיה נבואתו אצלינו תלויה [=בסימן שאלה] עד שתמשך אמיתת כל אשר ידבר בשם ה' פעם אחר פעם".
כלומר, השלב הראשון הוא בדיקת תוכן דבריו האם הוא עשוי להתאים לנבואה מאת ה'. והשלב השני הוא בחינת אישיותו והבטחותיו, האם הוא ראוי לנבואה והאם הבטחותיו אכן מתממשות.
סוד ידיעת נביאי האמת
לעתים קרובות אנו רואים שדברי מגידי העתידות מתגשמים, כגון "המנחשים והחוזים בכוכבים ובעלי הכוחות הנפשיים [ספיריטיזם] כולם היו יכולים לטעון שהם נביאים, שהרי אנו רואים אותם בתמידות מגידים עתידות"? (שם). כיצד אפוא נדע מיהו נביא אמת? הרמב"ם מגלה לנו סוד זה (שם):
"המנחשים והחוזים בכוכבים והמכשפים וכל אנשי אותו הסוג [כל מי שטוען שיש לו כוחות על טבעיים] מגידים עתידות, אבל מקצתם מתקיימים ומקצתם מְכַזְּבִים .... אולם יתרונם זה על זה ששִקרי האחד פחותים משִקרי זולתו, אבל שיצדק בכל הפרטים הרי זה מוכחש [=בלתי אפשרי] [...]. אלא [...] יֹאמר שהשנה תהיה בצורת [...] [ובפועל] יהיו גשמיה מועטין. או שיֹאמר שמחר ירד גשם, [ובפועל] ירד למחרתו [...] ואין כן הבטחות הנביא, אלא יצדקו עד סופם, ולא יפול מהם דבר לא קטן ולא גדול לעולמי עד בכל מה שמודיעים בשם ה'. ולכן, אם נפל משהו מדבריו ידענו ששקר דיבר".
"דְּעוּ אֵפוֹא כִּי לֹא יִפֹּל מִדְּבַר ה' אַרְצָה" (מלכים ב י, י) - זהו הסוד אותו נמצאנו למדים, אם עמד אדם לפנינו ואמר מה עתיד להתרחש, עלינו לבחון את דבריו, אם לא יפול מדבריו מאומה, עלינו להמתין ולבחון שניה ושלישית את הבטחותיו, רק אם לא נפל דבר מדבריו פעם אחר פעם אז תתאמת נבואתו, ונכון יהיה להאמין בו ובנבואתו. ברם, אם נפל מדבריו פרט קל מן הקלים, נדע בוודאות שנביא שקר לפנינו ולא נשמע אליו ונתרחק ממנו וממשכנותיו.
נבואה בימינו
זכורני כי לפני כמה שנים התראיין ברדיו אחד מגדולי בעלי החצרות והבטיח בקול רב רושם ש"בשבוע הבא ירד גשם גדול". אין ספק שאותו אדם מוחזק אצל מאמיניו כסמכות דתית מוחלטת לא פחות מאלוהים. ברם, ביָדעי את דברי הרמב"ם שמרתי את דבריו והמתנתי בסבלנות לחדשות בשבוע הבא. ציפיתי לחדשות מרעישות, פותחות מהדורות, על גשם אדיר ששטף את כל הארץ ושלא היה כמוהו לפחות בשנים האחרונות. ברם, בשבוע שלאחר מכן ירד יום אחד בלבד גשם קל כעשרים דקות ורק במרכז הארץ. ידעתי אז גם ידעתי שאין אמת באיש ולא בדבריו, וב"ה שזיכני להגות בתורת משה ולהציל את נפשי מלנהות אחר רודפי הבצע והתאוות "הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים אֶל הַגַּנּוֹת" (ישעיהו סו, יז).
לעיון במאמרים נוספים במשנת הרמב"ם כנסו לאתר אור הרמב"ם.
