מדי חודש מנכים משכרנו דמי ביטוח לאומי שבסופו של דבר אמורים לסייע לאלו הזקוקים לקצבאות מסיבות שונות. האם נעשה שימוש נאות בכסף שאנחנו מעבירים? דוח שהציג לאחרונה מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, רמי גראור לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת חושף תמונה עגומה לפיה המוסד בזבז 600 מיליון שקלים מכספי הציבור שהיו מיועדים לפרויקט החלפת המערכות של המוסד ובסופו של יום בוזבזו בעקבות כשל ניהולי חמור.
הפרויקט שהביא להפסד 600 מיליון השקלים, הוא פרויקט "תבל", שמטרתו להחליף את מערכת המחשוב הישנה של המוסד במערכת חדשה על-מנת לשפר את השירות שניתן לציבור. מהדוח עולה כי הפרויקט לא כלל דברים הכרחיים ומתבקשים כמו הנגשת השירותים של הביטוח הלאומי בדיגיטל על-מנת לצמצם את הצורך בהגעה לסניפים. על-פי הדוח לא היה תיאום על תכנון ובקרת התקציב בין הגופים האחראיים על הפרויקט ועל הגופים האחראים על התקציבים במוסד. כמו-כן, לא הייתה התאמה בין הנתונים של מנהלי הפרויקט, ועדת הכספים, מנהל התקציבים והחשבת. חברי הצוות לא הצליחו לנתח ולהבין את הוצאות הכספים בכל שלבי הפיתוח של הפרויקט.
לצערי, התנהלות זו היא לא מקרה חד-פעמי כאשר מדובר במוסד לביטוח לאומי, כפי שמשתקף מידיעה שפורסמה לאחרונה לפיה המוסד קיים לאחרונה שני ימי ספורט לעובדים בעלות של 340 אלף שקל וכ-15 עובדים זכו לצאת להשתלמות בשוויץ בעלות של 28.7 אלף שקלים.
חשוב לציין כי לביטוח הלאומי יש אפשרות להכניס כסף לקופה שאינה ממומשת. כאשר הוא משלם פיצויים או קצבה לאדם שלא קיבל פיצוי מחברת הביטוח שלו, יש בידו האפשרות לתבוע את חברת הביטוח על-מנת לקבל את הסכום המבוקש, ובכך לאזן את קופת המוסד. בפועל, הדבר אינו נעשה. כאשר לוקחים בחשבון את דברי
מבקר המדינה על כך שבשנת 2045 קופת הביטוח הלאומי תתרוקן כליל, יש מקום לחשוש שאם המוסד ימשיך בהתנהלות מסוג זה, הקופה תתרוקן מהר משחשבנו.
יתכן שהתנהלות זו מתאפשרת מפני שהמוסד מתנהל כגוף עצמאי וסטטוטורי. רשות התקשוב הממשלתי לא פיקחה על פרויקט "תבל" ואולי מסיבה זו, הרשה לעצמו המוסד להוציא סכומי עתק באופן לא אחראי. ממשלת ישראל צריכה לקחת אחריות, ולנהל מעקב צמוד ופיקוח הדוק יותר על הוצאות הכספים של המוסד לביטוח לאומי. במקביל, אפשר לשקול הפרטה של המוסד כפי שנעשה בשבדיה במסגרתה כל אדם יצבור את דמי הביטוח הלאומי בחסכון אישי אשר ינוהל על-ידי גופים פיננסים מפוקחים. הכסף ישב בחיסכון אישי ולא בגוף ממשלתי של המדינה. יש לקוות כי פתרונות מסוג זה ישימו סוף לבזבוז כספי הציבור שפוגע במרבית שכבות האוכלוסייה.