סיפורו המופלא של דוד הצעיר, שהרג את גוליית הענק באבן הקלע, מוכר לכל. לא רק המלך מוכר, אלא גם שירם של הגשש החיוור,
מים לדוד המלך, שכתב עורך דין, פזמונאי וח"כ עקיבא נוף. היה זה שמעיה קידר, שהפנה את תשומת לבי לעובדה שיש טוען אחר לכתר: אלחנן בן יערי. הוא הרג את גוליית. יש לכך סימוכין בתנ"ך. מסתבר שיש ספקות לגבי הסיפור שדוד הצעיר הרג את גוליית הגדול.
שטפן היים, הסופר היהודי-גרמני, מעלה ספקות לגבי דבריו של מלך ישראל והוא עושה זאת בספרו
דוח המלך דוד. בוויקיפדיה קראתי, כי "על-פי המתואר בספר שמואל א', י"ז, התרחשה מלחמה בין הפלישתים, שגוליית הוא גיבורם, לממלכת ישראל. איש מישראל לא ניסה לגבור על גוליית עד שהנער דוד התנדב להילחם בו והצליח להרגו. בכך הוכרעה המלחמה... המחבר המקראי מדווח, כי 'וְחֶרֶב, אֵין בְּיַד-דָּוִד' והוא הרג את גָּלְיָת בעזרת קלע ואבן".
אבל בתנ"ך יש גם סיפור אחר - בספר שמואל ב', פרק כ"א, י"ט. שם הוכה גוליית על-ידי מישהו אחר - אלחנן בן יערי. בספר שמואל א' דוד הורג את גוליית בעמק האלה ואילו בספר שמואל ב' אלחנן בן יערי הורג את גוליית במקום בשם גוב. כדי להוסיף לבלבול, מובא סיפור שונה בספר דברי הימים א', פרק כ', פסוק ה': "וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּךְ אֶלְחָנָן בֶּן יעור אֶת לַחְמִי אֲחִי גָּלְיָת הַגִּתִּי וְעֵץ חֲנִיתוֹ כִּמְנוֹר אֹרְגִים".
כלומר, לפי דברי הימים, אלחנן הנ"ל הרג את אחיו של גוליית, ששמו לַחְמִי. אז, לומר את האמת, לא ידעתי ששניים הרגו את גוליית. אבל את השיר של הגששים הכרתי היטב. בדקתי את מילות השיר ומצאתי שגוליית כלל אינו מוזכר שם. דוד חשק במים מן הבאר, שבידי הפלישתים, ושלושה גיבורים יצאו והביאו את המים. בדרך, סיפרו סיפורי גבורות.
על כריכת ספרו של שטפן היים, "דוח דוד המלך", כתוב "זהו סיפור על אודות מלך מת ועל אודות היסטוריה חיה. זהו סיפור על עובדות ועל שקרים ועל האופן, שבו אגדות וסיפורים הופכים לאמת. דוח המלך דוד קיים באמת, אפשר למצוא אותו בתנ"ך." בספר מציג הסופר היהודי-גרמני המנוח את הסיפור המוכר לנו, כלא-כל-כך-נכון. ואם אתם רוצים, הנה כיצד התנ"ך ראה את ה"פייק ניוז".