"ועדת האו"מ לזכויות האדם" מחד-גיסא, ועקרון זכויות האדם מאידך-גיסא, הם דבר והיפוכו, כפי שמעידה רשימת המדינות החברות בוועדה. כמו-כן, הרכב הוועדה, הנקבע לפי חלוקה גאוגרפית, מכתיב התנהלות אנטי-אמריקנית בהנהגת משטרים לא-דמוקרטים.
לדוגמה, חברת הוועדה ונצואלה, האנטי-אמריקנית ומקורבת מאוד לאייתולות, היא אב-טיפוס לדיקטטורה הכולאת גורמי אופוזיציה ומרוקנת את הרשות המחוקקת מתוכן. קונגו נשלטת על-ידי דיקטטור הרוצח את מתנגדיו ודבק לכסאו מעבר לתקופה המצוינת בחוקה. פקיסטן מאופיינת על-ידי הפרה גסה וסיטונאית של זכויות האדם - בתי משפט צבאיים לאזרחים, הוצאות להורג שגרתיות, אי-סובלנות דתית ומיגדרית, וקרקע פוריה לטרור אנטי-אמריקני. חברת ועדה נוספת היא אפגניסטן המשתמשת בקבוצות טרור "לטיפול" במתנגדי המשטר. בורונדי חברה בוועדה למרות שמואשמת על-ידי הוועדה בהפרת זכויות אדם (חטיפות, עינויים והוצאות להורג של מתנגדיה), ומסרבת לשתף פעולה עם חוקרי הוועדה. קובה ממשיכה בדיכוי גורמי אופוזיציה, תקשורת חופשית וזכויות אדם.
מדינות נוספות החברות בוועדה למרות הפרה שיטתית וגסה של זכויות האדם: רואנדה, סנגל, טוגו, חוף השנהב, אנגולה, אתיופיה, עירק, תוניסיה, קטר, סין, ועוד.
פרישת ארה"ב חושפת את פניה האמיתיות של הוועדה, ושוללת ממנה את האפשרות להשתמש בארה"ב כמסיכה המשדרגת את הלגיטימציה של פעילות המכרסמת בזכויות האדם, פוגעת באינטרס ארה"ב ומקדמת אינטרסים של מדינות העוינות את ארה"ב.
תמורה דרמטית
פרישת ארה"ב מהוועדה עקבית עם פרישתה מהסכם הגרעין מ-2015 (שלא אושרר על-ידי הקונגרס!), שהעניק לאייתולות האנטי-אמריקניות תמורה דרמטית, מיידית, מדויקת ומעשית תמורת הבטחות מילוליות, ערטילאיות ולטווח-הארוך, למרות שמאכלת האייתולות מתקרבת לגרונן של סעודיה ושאר מדינות ערב הפרו-אמריקניות, ומגבירה אחיזתה בעירק, בסוריה, בלבנון ובתימן.
פרישת ארה"ב מהוועדה ומהסכם הגרעין משדרגת את תדמית ההרתעה שלה ואת ביטחונן של בעלות בריתה, ולכן תורמת ליציבות העולמית.
פרישת ארה"ב מאותתת לאו"מ ולגורמים נוספים הנהנים מסיוע אזרחי וביטחוני אמריקני, שהמשכו מותנה במדיניות פרו-אמריקנית. תמו הימים של סיוע אמריקני לגורמים היורקים בפרצופה של ארה"ב. האו"מ עלול להפסיד סיוע פיננסי אמריקני השקול ל-20% מתקציב הארגון, כולל 25% מתקציב אונרא המממן חינוך לשנאה והסתה לטרור.
ב-2008 חשפה הוועדה את פניה האמיתיות, המהוות בבואה של האו"מ כולו, כאשר כל 47 המדינות החברות בוועדה אישרו מינוי לשש שנים של ריצ'רד פאלק האנטי-אמריקני הארסי למומחה-מיוחד לוועדה. פאלק האשים את הנשיא בוש בטיוח מסקנות "טרור מגדלי התאומים", כולל מעורבות-כביכול של גורמי ימין אמריקנים.... לאחר טרור המרתון בבוסטון ב-2013 כתב פאלק "מי שסובל מעוול מגיב בעוול...."
פעילות "ועדת האו"מ לזכויות האדם" מחד-גיסא, וביטחונה הלאומי של ארה"ב מאידך-גיסא, הם דבר והיפוכו. לכן, פרישת ארה"ב מהוועדה מקדמת את האינטרס האמריקני, וגם את אינטרס העולם החופשי.