אין זה סוד שהחמאס לחוץ דיו מהמצב הדליק ברצועה כדי שימשיך - למרות הכרזתו על הפסקת-אש - בשיגור העפיפונים ובירי הרקטות, גם כשמנהיגיו מודעים לכך שהדבר עלול לסבך אותם במלחמה חדשה, שבה הנזק לרצועה עלול להיות גדול לאין ערוך מכל מה שאירע שם בזמן "צוק איתן".
כך או אחרת, נראה בעליל שאם הפסקת האש תתמוטט, סביר להניח שצה"ל ינסה לערוך תצוגת-תכלית של יכולותיו: מתקפה ממוקדת, בעיקרה מן האוויר, וזאת בתקווה להמחיש לחמאס את המחיר שיהא עליו לשלם.
מה שברור הוא, שהמשך ההידרדרות, תלוי במספרי הנפגעים, שמטבע הדברים יגבירו את הלחץ על ההנהגות היריבות לאשר מהלכים התקפיים יותר. בינתיים, מכל מקום, מטילים ישראל וחמאס על עצמם מגבלות, האמורות למנוע גלישה ללחימה נרחבת, שאת סופה מי ישורנו.
פגיעה קשה
בישראל הצטבר תסכול ניכר לנוכח חוסר היכולת להפסיק את השריפות, שהממוצע שלהן מתקרב בשבועות האחרונים ל-20 ביום. אף שהעפיפונים לא גרמו לפגיעות בנפש, הם הביאו לפגיעה קשה בתחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה ועירערו את הדימוי בעוצמה שמפגין צה"ל במלחמתו בטרור.
ראוי לציין, כי מאז סיום מבצע צוק איתן, נמנע החמאס מלשגר רקטות בעצמו לעבר ישראל ואף העלים עין מירי של פלגים פלשתינים קטנים, בעוד שעכשיו הוא נוטל בפומבי אחריות לשיגורים, כאשר את "משוואת ההרתעה" החדשה שישראל מנסה לשבור כעת באמצעות מתקפה מאסיבית, נראה שעדיין לא הגיע הרגע המכריע למבצע נרחב יותר של צה"ל ברצועה, והוא מעדיף, בינתיים, לשמור את כללי המשחק שלו שם על אש קטנה בלבד, עד שהתמונה תתבהר מאליה.