מפגש פסגה בין נשיאי ארה"ב ורוסיה - ובעבר בריה"מ - היה תמיד אירוע שהעולם צפה בו ולתוצאותיו. היה ידוע מה עומד על הפרק ולאיזה תוצאות מצפים. לא הפעם הזו כאשר טראמפ נפגש עם פוטין בהלסינקי.
ראשית, כי אין נושאים מוגדרים ושנית, כי עניין אחד יאפיל על הכל: המעורבות הרוסית הגדולה בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב שנחשפה כפי עתה עם הגשת כתבי אישום נגד 12 אנשי מודיעין רוסיים שפעלו להשפיע על התוצאות לטובתו של
דונלד טראמפ באמצעות חדירה למערכות המיחשוב של המפלגה הדמוקרטית והפצת מידע מניפולטיבי נגד
הילרי קלינטון.
כתבי האישום הם תוצר עבודתו של
רוברט מולר החוקר המיוחד שמונה להתחקות אחרי פרשה זו שעלולה להעיב על המשך נשיאותו ואף בנסיבות מסוימות אף להביא להדחתו של טראמפ.
בעידן אחר, מדובר היה במוקש שהיה עלול לפוצץ את הפסגה עוד קודם שהתקיימה. כך קרה ב-1960 כאשר הופל מטוס ריגול אמריקני מעל שטחה של בריה"מ. ייתכן אפילו כי היה מונע אותה מלכתחילה, כי מולר יושב על המדוכה כבר למעלה משנה ולפי מה שהתפרסם תוך כדי עבודת צוותיו המרובים, הרי שבניגוד לדעתו הנחרצת של טראמפ, כי מדובר בצייד מכשפות נגדו, כל זרועות המודיעין האמריקניים הודיעו, כי הרוסים אכן ריגלו והשפיעו על הבחירות שבהגדרה הן לב ליבה של הדמוקרטיה האמריקנית.
בין הזרועות הללו היה גם הסי. איי. אי. שבראשו עמד אז מייק פומפיאו, כיום מזכיר המדינה של טראמפ, ומבצע מדיניותו. ההשתלחויות הפומביות החוזרות ונשנות של טראמפ בגופי המודיעין שלו, לא רק בעטיה של החקירה הזו, הפכו לתופעה חסרת תקדים לא רק באמריקה, אם כי הן משתלבות היטב בגישתו הבסיסית כי מה שלא מקובל עליו ובמדיניות שהוא מתווה איננו רלוונטי ואולי לא קיים. במקרים שאין ביכולתו לעשות דבר, הרי זה בבחינת פייק ניוז. משוואה פשוטה מאוד. לואי ה-14 במהדורה המודרנית.