החיפזון מתעתע. חוק הלאום הוא מיותר. בעינינו ובעיני כל העולם כולו, אנחנו מדינת הלאום היהודי. זה שמנו-הגדרתנו מימי היותנו. "מדינת ישראל", משמע מדינת עם ישראל. חוקקנו את חוק השבות, כי אנחנו מדינת הלאום היהודי. קלטנו עליות מכל מצוקה ומכל רווחה, כי אנחנו מדינת הלאום היהודי. שיגרנו את מיטב בנינו ובנותינו להציל יהודים בארצות עוינות, תוך חירוף נפש אישי ומדיני, כי אנחנו מדינת הלאום היהודי. מה שמיותר, כנטול דמי, כיוצר חסרון.
אבל, מי שחש כי במדינה בה אין חוקה ראוי היה לעגן בחוקה את מהותה של המדינה, גם אם זה מיותר, מתחייב בזהירות גדולה, בעיון ובדיון שתכליתו למצוא את המשותף הרחב ביותר האפשרי העושה את המדינה לאחת, ועושה את החוק למנוסח כך שאפשר יהיה ללמד אותו בכל בתי-הספר בישראל כמניפסט של ישראל ואחדותה. אבל החיפזון, ומי יודע לאל נכון למה, מתעתע. הוא מביא לדיוני בזק, להצעות סרק, לפשרות היוצאות להיטיב והמגיעות להרע.
מדינה מתעצבת כדי לפתח את הכל, כדי לקיים את הכל, כדי לקדם את הכל. פתאום היא מגבילה עצמה לפתוח ההתיישבות היהודית. ההתיישבות היהודית לא זקוקה לשום חוק לאום. היא הקימה את ישראל, מכוח חוקת שיבת ציון. ההתיישבות הייתה עריסה של עמל, של התקשרות לקרקע המולדת, של חקלאות ותעשיה וחינוך ערכי. היא קבעה את גבולות המדינה לפני שהייתה מדינה ואחרי שקמה.
ההתיישבות מעוגנת בישראל יותר מכל חוק. עם זאת, היא לא הייתה המאמץ הבלבדי. קמה תל אביב וקמה חיפה וקמה פריחה בישובים ערביים שנשארו בגבולות ישראל ויושביהן היו לאזרחיה. איזו מין פשרה רעה השיגו קברניטי החיפזון הדווקני? חבל.
פתאום מוצאים בחוק הלאום את המילה 'ערך'. מה זה אומר משפטית? מי אם לא הכל יתרגמו את הביטוי החלול-המלא בכל מה שיעלה כל מי שיש לו ראיה משלו על ערכים באורח שונה ומשונה ומבדל וסותר את העיקר, מדינת הלאום היהודי. הכל 'ערך' ושום דבר איננו 'ערך' של כל יושבי ישראל. איזו מהומה מכניסים לחוק הלאום, רק מפני שהשעה דוחקת ואיומים עובדים, ומוכרחים להתפשר גם כשאין זמן לראות לאן הולכת הפשרה.
הכל מקיפים את ראש הממשלה כבר עכשיו בדרישות לפרטיקולריות. היה עליו לומר - אם אני רוצה בחוק הלאום - אני רוצה אותו במתכונתו הטובה ביותר האפשרית, גם אם כדי להגיע לכך זקוקים להסכמה רחבה, לא רק קואליציונית. תנו לי להיות מתון בדין. גם בתוך ביתי פנימה מזהירים אותי לא להיחפז. תנו לי ואעשה כבוד. אבל לא נותנים. בבהילו יצא חוק שירבה מהומה, לא רק על לא מאומה, אלא על הרבה מאוד דברים שאפשר למנוע אותם באורך רוח ובחוכמה.
