בכמה תחנות אוטובוסים מרכזיות בארץ, ובהם התחנה המרכזית החדשה בתל אביב והתחנה המרכזית בירושלים, מותקנים בכניסה לשירותים הציבוריים, שערים מסורגים מסתובבים (ראו צילום המצורף לכתבה) וצמוד אליהם מעין קופסה דמויית קופה, עם חריץ שלתוכה יש לשלשל כסף - מטבע או מטבעות, לרוב בערך של שקל, ורק לאחר שמשלשלים המטבע (או המטבעות) למתקן השער המסורג הוא אמור להיפתח.

השערים המסורגים "לא ידידותיים" ומקשים מאד

הצבת השערים המסורגים בכניסה לשירותים, מקשה מאוד על המשתמשים בשירותים ציבורים אלה. תפעול השער מאוד לא ידידותי. יש לשלשל מטבע לחריץ המתקן ומיד באותן שניות להיכנס לשירותים. השתהות ולו קלה ביותר ואתה יכול למצוא עצמך תקוע בין סורגי השער המסתובב. יש מקרים שבהם אתה משלשל מטבע והשער לא נפתח ואתה לחוץ להיכנס לשירותים. במיוחד יש קשיים להיכנס לשירותים דרך השער המסורג עם תיקים, מזוודות, קיטבגים וכיוצא באלה. התיקים נתקעים בשער המסורג. במיוחד, יוצר השער אי-נוחות לזקנים, לנכים, לעיוורים ולבעלי מוגבלות כאלה ואחרות. גם ביציאה מהשירותים יש לעבור דרך השערים המסורגים המסתובבים, וגם ביציאה נגרמת, לא פעם, אי-נוחות, כאשר באותו שער נכנסים ויוצאים אנשים במקביל. תופעה נוספת שכרוכה בהפעלת השער המסורג היא כניסה של שני אנשים ביחד כדי לחסוך בתשלום. התוצאה לא תמיד סימפטית. הם לא מספיקים להיכנס מהר ולעבור דרך השער המסורג, נתקעים ומשתחררים בקושי רב. יש כאן גם אלמנט בטיחותי. השירותים בהם מותקנים שערי סורגים מזכירים במידה רבה מכלאות, ולהבנתי הם סימפטום רחב לזלזול בנוסעי התחבורה הציבורית שרבים מהם נמנים על האוכלוסיות החלשות בארץ.

שירותים ציבורים מלוכלכים בתחנות אלה

מקומם לא פחות הוא שגם לאחר שאתה משלשל את הכסף למתקן וגם לאחר שהסתבכת עם השער המסורג המסתובב ונכנס לשירותים, אתה מוצא לא פעם שירותים מלוכלכים ברמה קיצונית עד כי אתה מעדיף להתאפק ולא לשבת במקום. במיוחד בולט הדבר במוצאי שבתות וחגים. ביקרתי לא מכבר במוצאי שבת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ראיתי שם שירותים ציבוריים מטונפים, ברמה קיצונית. בקומה 6 בכמה תאי שירותים מתקן המושב נפל וכנראה הוסר ולא מותקן מתקן ישיבה אחר במקומו. בלטות חסרות (ראו צילום מצורף לכתבה) הלכלוך במקום נוראי - חרפה. בתחנות הרכבת המרכזיות ברכבת ישראל (לפחות באלה שאני ביקרתי) אין שערים מסורגים בכניסה לשירותים הציבוריים וגם לא נגבה כסף עבור השימוש בהם, והשירותים שם פחות או יותר במצב סביר ונקי. אין כל סיבה בעולם שלא יהיה כך גם בתחנות המרכזיות של האוטובוסים בתל אביב, בירושלים ובמקומות נוספים בארץ. בעלי התחנות המרכזיות נהנים מקניות של האלפים הפוקדים את התחנות. אין כל סיבה בעולם שיאלצו אותנו להיכנס למכלאות ולשירותים מטונפים ועוד לשלם עבור זה. הם יכולים לעמוד בהוצאות ניקיון השירותים. רק מטילים זאת עלינו כי זה מוסיף לקופתם סכומי כסף נוספים. על הציבור להפסיק לשתוק על הזלזול בו ולמחות על מכלאות השירותים הציבוריים. מוזמנים לשלוח כתבה זו למשרד התחבורה ולשר התחבורה ולבקש שיפעילו השפעתם על בעלי התחנות "הסוחטים" מאתנו תשלום עבור שימוש בשירותים עם שערי סורגים לא ידידותיים מקשים ולא נוחים, ובנוסף לכל הצרות לעיתים קרובות גם לא תמיד נקיים. שר התחבורה נא התערבותך! שר התחבורה ופקידיו, אני מניח, לא פוקדים את תחנות האוטובוסים המרכזיות שכן הם מצוידים לפחות חלקם הגדול ברכבים שנתנה להם המדינה מכספינו. אולי בשל כך לא מודעים למצב "מכלאות" השירותים הציבורים בתחנות המרכזיות ומצב הניקיון הכללי בתחנות הללו. אדרבה יבואו ויערכו ביקורי פתע ויראו במו עיניהם את קשיי השערים המסורגים המסתובבים בכניסה לשירותים הציבורים ואת מצב הניקיון בתחנות המרכזיות. הם חייבים לדאוג קודם כל לאינטרסים שלנו לפני שהם דואגים לבעלי התחנות ובעלי הממון.