עבורך הקורא הנאמן; עבור יו"ר כנסת ישראל מר יואל, יולי אדלשטיין; עבור ראש ממשלת ישראל מר
בנימין נתניהוּ; עבור נשיאנוּ הנבחר - נשיא "כל-העם" מר ראובן ריבלין ועבור כל אשר אחפוץ ביקרוֹ!
אם לא הבנתי מה פירוש בִזוי עצמי וזחילה כרונית של כֹחות ימין תחת גלימת האידיאולוגיה הקוסמופוליטית, פוסט-ציונית; אנטי-לאומית של כֹחות סמאל, הרי עכשיו אני מבין זאת היטב, הַיְשֵׁר מפיו של "נְשִׂיא-כֹל העם"!
["העם": היהודי היושב בציון! "כל-העם" לשיטתך על-פי דבריך: כולל הָעֵרֶב-רַב, כולל אוֹיביו הקמים עליו לְכָלוֹתוֹ; א.א.] אגב הנסוח: "סוג-ב", "אזרחים, מַצְבִּיעִים", הנו שלך, אדוני, ועל דעתך שוב ושוב!
הַכֹּתֶל אֵזוֹב וַעֲצֶבֶת
הַכֹּתֶל - עוֹפֶרֶת וָדָם
יֵשׁ אֲנָשִׁים עִם לֵב שֶׁל אֶבֶן
יֵשׁ אֲבָנִים עִם לֵב אָדָם...
[יוסי גמזו, לאחר מלחמת ששת הימים]
אפתח במספר צטוטים מתוך שתי כתבות קצרות המביאות את דבריך - הנשיא, בהקשר הבחירות לַכְּנֶסֶת הַקְּרֵבוֹת עלינוּ לטוֹבה.
א.
ישראל היום, ה' באדר ב' 12.3.19 עמ' 5 להלן: ...
"אנוּ נחשפים לשיח בלתי מתקבל על הדעת כלפי אזרחי ישראל הערבים... אני מסרב להאמין שיש מפלגות שוויתרוּ על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית...
אין מצביעים סוג ב. מול הקלפי נהיה שווים כולנוּ, יהודים וערבים; בכנסת ניוצג כלנוּ, יהודים ושאינם יהודים". וכאן, הסבר נחוץ על-ידי הַכַּתָּב יורי ילוֹן:
"חברי הכנסת אחמד טיבי ואיימן עודה הביעוּ תמיכה בדבריו..." [אֱמֹר לי, נשיאנוּ, מי הם חבריך... א.א.].
ב. חדשות ששי, ב' באדר ב' 15.3.19 בכנס-בחירות שנערך באוניברסיטת ת"א ביוזמת - נִחַשְׁתָּ הקורא - המכון הישראלי לדמוקרטיה ובית-יגאל אלון ולהלן:
"עבורי קול-ההמון, קול הריבון, שהוא אֶזְרָחִיּוֹת ואזרחי-ישראל, כקול שדי". ושוב:
"אנוּ עדים לשיח בלתי מתקבל... כנ"ל... סכנה לערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - - - יש זמנים שבהם שתיקה כמוה כהסכמה". ועם משפט אחרוֹן זה בלבד אנכי - איתן אראל, מסכים בהדגשה!
מכאן ולהלן תְּגוּבָתִי
"ברחל בתך הקטנה": עובדה מוצקה היא שהברקות לשונך, נשיאנוּ הנבחר, כמובן מול מיקרופוֹנים לכל שומע; במקרה זה תחת קורת-גג אוניברסיטת ת"א הידועה בצבור, וביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה, בנוֹשאי הַבְּחִירוֹת הַקְּרֵבוֹת - - הברקות אלה, כאמור, מספקות תובָנוֹת ברורות מאוד לגבי אישיוּת הַמַּשְׁמִיעַ ומקומו הַנִּשָּׂא בראש ההמון; בראש מסלוּלֵי-מרתון הבחירות של - "כל אזרחיה" המדינה היהודית פלשתינית דמוקרטית; "קול המון כקול שדַי" אוֹ שמא: "הכל אומרים: 'חמור'? אין בררה, החֵל לנעור"?!
האם אכן, לשִטתך, תאַבֵּד מדינת-הלאֹם היהודי את זכוּת-קיומה מרוב "כל אזרחיה", כולל שוחרי חורבנה, באמצעות תרבות מוסלמית, רצחנית מחד "ונאורוּת" קוסמופוליטית אבדנית מאידך? האם, אדֹני הנשיא, אינך הופך, לאט ובטוח, לדובר רהוט של ארגוּני-שנאת-היהודים ומדינת-ישראל הצומחים כפטריות בעולם המערבי הנוצרי הנאור? היתכן שֶׁאָזְנַי מטעות אותי?
א-פרופוֹ "אזרחים סוג-ב'" כלשונך -
- מה יש לאדוני הנכבד לומר ל"כל העם" לגבי הטפה לשוהאדה בכנסת ישראל, כמו גם לתכנון והשתתפות ב"פעולות לשחרור פלשתין" בכנסת ישראל ובכל סמטה וצומת בארצנוּ?
- מה תאמר, בעניין סוג-ב' כנ"ל, לגבי שריפת יערות, איזורי גִדוּל-חקלאי ושוד גּדוּלֵי-חקלאות על ציודם בארצנוּ?
- מה בעניין סוג-ב' בנושא עליה וּתְפִלָּה בהר-בית-מקדשנוּ בלב ירושלים בירתנו?
- האם נכון יהיה לומר בהתייחס לדבריך שוב ושוב: דברים שראיתי שנים רבות מִשָּׁם, אינני רואה מכאן!? האם נכון הוא לרדוף בעקשנות בלתי-נלאית אחר לגיטימציית כֹחות-סמאל?!
כל האמור לעיל נכתב על יָדִי תוך מודעות ברורה, עמוקה וּבִמְלוֹא הַכָּבוֹד לִבְרִית העם היהודי והעדה הדרוזית!
אני בוחר לצרף לתגובתי זוֹ את שירו של אורי צבי גרינברג:
אזור מגן,
מתוך הספר
אֵזוֹר מָגֵן וּנְאוּם בֶּן הַדָּם (1929).
אוּרִי צְבִי גְּרִינְבֶּרְג / אֵזוֹר מָגֵן
אֵזוֹר מָגֵן וּנְאוּם בֶּן הַדָּם (1929)
שַׁאֲלִי עוֹמֶדֶת בָּאֵשׁ כְּמִבְצָר-לֹא-נִכְבָּשׁ,
שַׁאֲלִי לִשְׁלוֹם מְגִנַּיִךְ אֲשֶׁר מֵחָדָשׁ
עָלוּ בְּסִפַּיךְ לִהְיוֹת כְּדָיֵק מִבַּרְזֶל,
בְּקוּם בָּךְ עֲרָב לַהֲרֹג וְלִנְתֹץ עַד הַיְּסוֹד
מַה שֶׁבָּנוּ בָּךְ יוֹצְאֵי גֹּב אֵרֹפָּא-בָּבֶל.
עַל רֶסֶק כַּפַּיִךְ דָּם שֵׁבֶט חָדָשׁ מְפַכֶּה,
אֲשֶׁר הַגּוֹלָה לָךְ יָלְדָה וְגִדְּלָה לִגְבוּרָה;
הוּא בָּא לְהַחֲיוֹת מַה שֶׁמֵּת בַּיְּשִׁימוֹן הַלָּזֶה
וּלְחַלֵּץ אֶת הַהוֹד הַקַּדְמוֹן מִקֻּפָּה סְגוּרָה,
וְהוּא כְּחַיָּל עַל כָּל כֵּף. קָרְבָּנֵךְ אֵינוֹ שֶׂה...
עוֹד הֵמָּה הַמְּעַט, מְגִנַּיִךְ, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלִּי!
לֹא רִבְבוֹת יִשְׂרָאֵל בַּצָּבָא עַד הַחוֹף וּבַצִּי;
כָּל טִפַּת דָּם חַי הַיּוֹצֵאת מִן הַשֵּׁבֶט הַזֶּה,
כִּפְרוּטַת הָרָשׁ יְקָרָה... אַךְ אֵין מְבַכֶּה.
עֲרָב וֶאֱדוֹם כְּחוֹל יָם וְהֵם יַחַד בַּבְּרִית:
הַכּוֹתֵךְ בַּגַּב וּלְכַתְּתֵך בְּדָמַיִךְ כַּטִּיט.
הַלַּיְלָה יוֹרִים בִּשְׁעָרַיִךְ, עִירִי הַקְּדוֹשָׁה!
וְאֵזוֹר מָגֵן מִסָּבִיב לָךְ, חָגְרוּ מָגִנַּיִךְ -
וּשְׁמָם: חֲלוּצִים... חַיָּלִים אַלְמוֹנִים שֶׁכָּאֵלֶּה;
וְהֵמָּה עוֹמְדִים וְיוֹרִים עַל סִפַּיִךְ - -
לֹא יִפְרֹץ עֲרָבִי אֶת אֵזוֹר הַמָּגֵן;
שִׁקְטִי הַלַּיְלָה, שִׁמְעִי לַיּוֹרִים!
חַיָּל יְהוּדִי מִתְפַּלֵּל בְּרוֹבֶה לִשְׁלוֹמֵךְ,
נָא יִנְעַם לָךְ רוֹבֶה מֵעֻגָּב מְנַגֵּן!