שיח השלום שהצמיח פה השמאל בעקבות ניצחון כביר ב-67, צמח לעץ אדיר וענף גם בזכות הזבל שהזינו אותו עמותות-סעד וארגוני זכויות-אדם בינלאומיות בניהול איחוד אירופי צדקני. אצלנו מאשים השמאל את כל אותם שאינם יושבים בצלו בהפרחת השלום אל מעבר לקו התקווה הטובה. איזה כיף! בשמאל התפשט החלום המשיחמיסטי שכל אחד מהם יישב בקרוב "...אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד" (מיכה ד). אלא שהחלום האידילי מתממש בקרבו בכיוון שמכיל הצהרה מחייבת לפייס את האויב: "...כֹה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ" (ישעיהו לו).
בתקופת אובמה השמאל הצדיק את מעשהו בכך שגם הנשיא בעד התהליך. היום, כשאותו נשיא הוחלף והחדש שינה כיוון ב-180 מעלות - מדיניות השמאל עדין אוחזת בשלמתו של הנשיא שהוחלף. שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ (ישעיהו ג). האם השמאל מתנער מתוך המציאות? גם תגובת הנשיא שלנו, "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואיבדו צלם אנוש" לא הוסיפה בריאות לאותם יהודים שסירבו, ועדין מסרבים, לשבת בצלו של העץ שצמח, למורת רוחם, בגינה הציבורית-לאומית.
זהו למעשה שיח השלום. יש מצדדים ויש מתנגדים. תחת השיח הזה אין אויב, כלומר לא קיימת מציאות, יש רק חלום אידילי על עתיד ורוד שבאמצעותו כת די-גדולה של בולשביקים בעבר-הרחוק מנסה לגזור קופונים – עכשיו. גם הרעיון הקומוניסטי, כידוע לכולנו, הוא נאור, ליברלי, אידילי ומפואר, ותראו מה יצא ממנו ברגע שאנשים מוכשרים וכריזמאטיים כמו לנין, טרוצקי וסטלין נגעו בו וקימטו אותו לצורכיהם...
האם באמת אין שם אויב? בצד השני הכל פצצה - ואחלה? על סמך מה השמאל משחיר את פניה של הממשלה שמנסה לנסח מניפסט ביטחוני מפוקפק שמתקבל על דעתו של העולם המבולבל אונסקו? הנה, גם הנשיא שלנו מתבלבל... את אריק שרון השחירו כאילו הוא הרוצח הסדרתי בסברה ושתילה. שנים רדף אותו השמאל בראשות פרס... אם אין שם אויב – עבור מי בנה פרס את הכור האטומי? עבור ואנונו? וראה זה פלא – פרס התגייס לתמיכה מרחבית באברמוביץ' הפבלו-ציסטה שהטעין את האתרוג הענק והכשר למהדרין שרון לבצע הינתקות.
השמאל סחט את שרון כמו לימון לבצע הינתקות
בתום לב כשהוא מנפנף לתומו בתיקים פליליים שקרמו גידים בפרקליטות. תגידו, זו לא אותה שיטה בולשביקית מוכרת? ועוד – כל אוסלו ורצח אלפי היהודים שבא בעקבותיו בארץ ישראל הo תוצאה של תשלום שוחד למופרע אחד בכנסת שלימים הגדיל ראש והפך למרגל אירני בתוכנו. בושה חרפה כלימה וכינה 'דמוקרטית'. מה אומר הפוביה-ליציסט אברמוביץ' בנושא הזה? המשחקים האלה יימשכו גם בעתיד כי הם תבנית נוף מולדתם. הבאנו אותם אתנו מרוסיה שהפכה ברית-מועצות לפני מאה שנים ויותר. האם לא הגיע הזמן שנפר את הברית הזאת? רצונו של כל יהודי לחיות בכבוד לעולם לא יתנגש (בניגוד להכרזות השמאל המזויפות) בשאיפת השלום המבעבעת בתוכו. הגיע הזמן לומר לכל הטרוצקיסטים החיים בתוכנו: שלום – ודי. לכו לשלום.
קיים חשש שמערכת המשפט/חוק החוסה בצל אילן הפאר שצמח פרא משיח-השלום רודפת גם היא את ראש הממשלה בעגלה עם תיקים מתקתקים. איך נדע שלא? האם יש מערכת ציבורית לביקורת ו/או בקרה למסדר העגלונים הזה? העגלה כולה חוסה בצל העץ הדוקרני - לא חשוב אם הסוסים רתומים לפניה ו/או אחריה. בקרבתה, גם נשיא המדינה מתבלבל במקום ללבלב. מי לא זוכר את תופעת התובע היהודי הסובייטי הראוותן (רעבתן, בעצם) וישינסקי? מה הוא לא עשה למען המטרה הנעלה, המוסרית והצודקת? רדיפה אחרי אבסולוטיזם אידיאולוגי-אידיאלי מאפיינת קנאים שלא מחשבים את צעדיהם הקטנים כי הם חושבים על האנושות כולה. אנושיות אינה רלוונטית. אם השלום באמת חשוב לכם – אנא רדו לפרטי-הפרטים החבויים בחבית האנושית ואל תמשיכו לגלגלה כסיזיפוס במעלה ההר. יש לתת תשובות מעשיות, בצעדים קטנים, לשאלות עוקצניות ומטרידות:
א. למה פליטים אחרי 70 שנה? למה העולם ממשיך לטפח את הכיוון הזה?
ב. איפה (בתוכנו) נמצאים הפליטים היהודים מארצות-ערב?
ג. למה הערבים אינם בונים מערכות ממשל ענפות כמו כל חברה לאומית?
ד. כמה דם עולה דמוקרטיה בארצות ערב וכמה מאות שנים נוספות נמתין לבואה?
ה. איך אנחנו (לא רק הם) חיים עם חינוך השואף להשמדת ישראל וגירוש היהודים מא"י?
ו. למה נוטים דווקא בשמאל להקים לערבים עוד מדינה. מה, אנחנו קבלנים להקמת מדינות ערביות? מה עם הכורדים?
ז. הוצאתם את ירדן מהמשוואה? למה לא להתדיין עם ירדן על סיפוח הערבים לארצו, הם היו שם בעבר? ברגע שהמלך יתאדה יתחילו ליפול עלינו טילים גם מהמזרח.
ח. איך זה שקמים כל בוקר ומתבוננים בזריחה נוספת של 150 אלף טילים בלבנון? לא חשוב לכסח את הדשא הירוק של השכן לפני שמדברים על 'שלום' מטמטם + מדינה בונוס?
ט. למה יהודי שמצטט את התנ"ך בוויכוח על ארץ ישראל (והר-הבית) נחשב בקרב השמאל למשיחיסט? האם לרגשות ואמונות אין חשיבות בחיים שלנו - רק בחיים שלהם?
את התשובות לשאלות האלה ואחרות לא נקבל בתוך שנה-שנתיים. מדובר במאפה שיש להכין את הבצק שלו שנים ארוכות לפני שמכניסים לתנור. זה מזכיר לי פיקנטריה מחייו של גנן בקיבוץ לפני שישים שנה. הוא נסע עם אשתו לביקור בלונדון. הם נסעו באוטובוס גם להייד-פארק. הגנן שלנו התפעל ממראה ומגע שטיח הדשא הירוק הקטיפתי שלמרגלותיו. כזה ירוק רענן לא ראיתי אפילו בחלומות שלי – נאנח. למה שלא תיקח דשא כזה לארץ? היא שאלה. הם ניגשו אל הגנן המלכותי שניצב בשדרה וגרף עשבים ועלים. סליחה, שאל הגנן שלנו – מה סוד הדשא הירוק הזה? הבריטי התבונן בו בהשתאות. צריך להשקות הרבה, הרבה, פסק ביבושת מסוימת. כמה הרבה? שאל שלנו. אנחנו משקים פה כבר 400 שנה... אמר הגנן של הייד-פארק.
