א. חוקה חיה
אהרן ברק ממשיך להשתלח בחוק הלאום. בסמינר של עמותת 'אבות מייסדים' אמר ברק, "חוק הלאום הוא מובן מאליו", אך מסביר את התנגדותו: "לא על עצם חקיקתו [של החוק] אלא על הקדמת המועד, שמעלה בעיות שדורשות תיקון. אני דואג לקרע בעם היהודי ובמדינת ישראל, כאשר רגישים לשפה צריך להיות רגישים להבדלים של זולתך וזה חיסרון גדול". בנוסף אמר, "בהצעה לא נאמר שמדינת ישראל היא יהודית ודמוקרטית".
בעקבות כך, הציע ברק כמה דרכים לתקן את החוק, וביניהן, להוסיף לו את הכרזת העצמאות ואת המלים 'יהודית' ו'דמוקרטית'. לדבריו, חייבת המלה 'שוויון' להיות חלק מהחוק. איילת שקד, שרת המשפטים, הגיבה על דבריו בסמינר, "חוק הלאום יוצא מנקודת הנחה אחרי שעבר רדוקציה קשה, שבה יהדותה של המדינה לא הצליחה לקנות לה מקום של ממש". ואילו, "חוק הלאום מעניק מעמד מיוחד לישראל כמדינה יהודית לא רק כסמל אלא עם נגזרות פרקטיות".
עוד הוסיפה שקד, "חוק הלאום מחזק את יסודותיה הלאומיים של מדינת ישראל, ככל שנהיה יהודיים יותר נהיה דמוקרטיים יותר ולהפך. חוק הלאום מאפשר לשני העקרונות האלו לחיות יחד".
כשיגיע חוק הלאום לדיון בבג"ץ, הוא ייתקל במשובטיו של ברק, שממשיכים את דרכו לפרש את החוק כרצונם, מבלי להתחשב בכוונת המחוקק.
לא ברק (שזכה בתואר "בוקאניר [שודד-ים] משפטי" בשל תפקודו כשופט) המציא את הרעיון. ג'ונה גולדברג מזכיר בספרו, 'למי קראת פשיסט' (תל אביב: שיבולת, 2019)? כי זו דוקטרינה ליברלית ותיקה מאוד בארצות-הברית - 'חוקה חיה' שמה. היא נהוגה יותר ממאה שנה, מאז ימי הנשיא ווּדרו וילסון. לפיה, הפרשנות המשפטית לחוקה אינה צריכה להתכוון לפרש את לשון החוק ולא את כוונת המחוקק, אלא לפרש את החוקה לפי רוח הזמן ולפי תפיסות השופט. כלומר, מאוויי השופט והשקפותיו יביאוהו לפרש את החוק כרצונו. באותה רוח נהדרת, המליץ הנשיא וילסון לבני ארצו לזנוח את דבקותם העיוורת בחוקה. לפי גולדברג, "הליברליזם כיום תלוי כמעט לחלוטין בשופטים 'נאורים', המשתמשים ברעיון 'החוקה החיה' של וילסון כדי לסכל את רצון הציבור בשם הקִדמה" (עמ' 300).
ב. פיצויי עתק
שופט אמריקני השית על מונסנטו, חברה-בת של קונצרן באיֶר, תשלום יותר משני מיליארד דולר כפיצויים לזוג מקליפורניה, שלקה בסרטן עקב שימוש בקוטל העשבים ראונד-אפ מתוצרת החברה יותר משלושים שנה.
הקנס הגבוה, גם אם יקצץ בית המשפט בפיצויים בערעור, שתגיש החברה, ואלפי תביעות, שמחכות להכרעת שופט ברחבי ארצות-הברית, יביאו, כנראה, קץ לשימוש בחומר ההדברה, שנמצא מסרט̤ן. לחקלאים זו בשורה קשה, כיוון שאין תחליף לראונד-אפ, אך שיקולי בריאות יביאו לשימוש בתחליפים, שאינם תואמים לביצועיו.
נזכרתי בפרשה דומה - של המשל̤ך איג'נט אוראנג', שריססו האמריקנים במלחמת ויטנאם, כדי להסיר את העלים מעצים בג'ונגל, שהסתירו את נתיב הו צ'י מין. דרך הנתיב חדרו לדרום ויטנאם אלפי חיילים צפון ויטנאמיים, שהתחפשו לאנשי ויטקונג. לימים התלוננו אנשי צבא אמריקניים, כי לקו בסרטן עקב חשיפה לשאריות איג'נט אוראנג', אך טענתם לא הוכחה די הצורך.
ג. עוד תרגיל של שי ניצן
ב'חדשות מחלקה ראשונה' נחשף דוח של דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שמאשים את שי ניצן, פרקליט המדינה, בעוד תרגיל מבית מדרשו, הידוע לשמצה: ניצן סיכל חקירה של ידידו, יוחנן דנינו, אז מפכ"ל המשטרה, בחשד לקיום יחסים עם צ', שהייתה פקודתו. החלטת רוזן ניתנה בתלונה של ניצב בדימוס יעקב בורובסקי נגד דנינו ונגד ניצן.
אין זו הפעם הראשונה, שניצן מואשם במעשים בלתי-ראויים, וכדאי שנוותר מיד על שירותיו.
ד. אלוף בריק מדבר
אלוף מיל’ יצחק בריק, שהיה נציב קבילות החיילים, יהיה הדובר ב'סדנת אלפרדו לחקר מלחמות' החודש, שתוקדש למצבו של צה"ל כיום.
הסדנה תהיה ביום חמישי, שלושים במאי, בשעה 18.30, בספרייה הציבורית לדורות, שדרות דוד המלך 20, לוד.
ה. רצים
על מכוניות רבות הודבקו דבקיות, שמציינות את הישגי הנהגים בריצה. למשל, 42.1 מסמנת השלמת ריצת מרתון; 21.1 מציינת השלמת חצי מרתון וכו'. חייכתי כשלידי ברמזור עמדה מכונית, שנשאה בגאווה את הדבקית 0.0
|