חיים קטרי היה פקיד רושם נישואין במועצה הדתית בחיפה במשך 30 שנה, החל ב-1990. לכאורה - קריירה מכובדת בתפקיד חשוב. אלא שהיא הסתיימה בנימה צורמת במיוחד. בשנת 2016 נפתחה חקירה פלילית נגד קטרי, בחשד שהוא חיבל במכוון בזוגות שביקשו להירשם דרך ארגון "צהר", כאשר רשם לגביהם פרטים כוזבים כגון "ממזרים", "מאומצים" או "נישואין אזרחיים" ואף העביר נתונים אלו למשרד הדתות. באפריל 2016 השעה נציב שירות המדינה את קטרי בשל החקירה הפלילית נגדו. בנובמבר של אותה שנה הוגש כתב אישום נגדו, ובעקבות זאת הוארכה ההשעיה "עד תום ההליכים הפליליים והמשמעתיים נגדך". בהודעה על כך אף הודגש, כי "החלטה זו תימשך עד תום ההליך הפלילי והמשמעתי". בספטמבר 2017 הטיל בית משפט השלום על קטרי עונש של 500 שעות עבודה לתועלת הציבור, ללא הרשעה. המדינה ערערה לבית המשפט המחוזי, ובדצמבר 2017 הודה והורשע קטרי במרמה והפרת אמונים ובשימוש לרעה בכוח המשרה; העונש לא השתנה. מיד לאחר מכן ביקש קטרי לחזור לעבודתו והמועצה מיהרה להחזירו לשורותיה בלא אישורה של נציבות שירות המדינה. בדצמבר 2018 הגישה הנציבות קובלנה משמעתית נגדו, בנובמבר 2019 הרשיע אותו בית הדין המשמעתי וקבע שיש לפטרו משירות המדינה - ובהתאם לכך סיים קטרי את עבודתו בינואר 2020. קטרי טען, כי לצורך חישוב זכויותיו הפנסיוניות, יש להביא בחשבון גם את השנים 2020-2016 - למרות שבחלקן היה מושעה ובחלקן חזר לעבודה במקביל להליכים המשמעתיים וכאמור ללא אישורה של הנציבות. המדינה דחתה את בקשתו, בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה דחה את עתירתו נגד ההחלטה, ובית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו (3.7.23). השופטת חני אופק-גנדלר הזכירה את הודעת ההשעיה, בה נאמר במפורש שהיא תימשך כל עוד יתנהלו הליכים פליליים ומשמעתיים נגד קטרי. הייתה זו עמדה מוצדקת של הנציבות: "השעיה שנעשתה בזיקה להליך פלילי, אשר הסתיים לימים בהרשעה, ובאופן המצדיק נקיטת הליך משמעתי וזה אכן ננקט - תימשך עד תום ההליך המשמעתי", נאמר בפסק הדין. מסקנה זו מעוגנת בלשונו של חוק שירות המדינה (משמעת) ובהיסטוריה החקיקתית שלו. חוק שירות המדינה (גמלאות) קובע במפורש, כי "תקופה שבה היה העובד מושעה לפי חוק המשמעת, בין במשכורת ובין שלא במשכורת, לא תובא בחשבון, אלא אם הוחזר לשירות בתום תקופת ההשעיה או אם נפטר בתוך אותה תקופה". קטרי אומנם הוחזר לשירות, אך המועצה הדתית עשתה זאת שלא כדין, שכן לא קיבלה את אישורה הנדרש של נציבות שירות המדינה; היא וקטרי ידעו היטב שיש צורך באישור כזה. הנציב אומנם לא השיב לפניית המועצה שביקשה להחזיר את קטרי לעבודה, אך החוק קובע שבמקרה כזה - הימנעות מתשובה כמוה כסירוב לבקשה. לכן, אסור היה למועצה להחזיר את קטרי וממילא תקופת עבודתו האחרונה בה אינה יכולה להיכלל בחישוב זכויותיו.