מומלץ למעסיקים לנסח את ההסכמים עם עובדיהם בצורה ברורה ולהימנע ממנגנוני תגמול מסובכים ומורכבים, משום שבזמן מחלוקת - הדבר עלול לשחק לרעתם. זוהי המסקנה העולה מפסק דינה של רשמת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, עידית צימרמן, בתביעתו של משה גליק נגד חברת א.מ.ן מחשבים. גליק הוא מהנדס תעשיה וניהול, אשר הועסק בידי א.מ.ן בשנים 2022-2021. בהסכם עימו נקבע, כי שכר הבסיס כולל מענק קבוע של 4,000 שקל לחודש על 180 שעות עבודה נטו בחודש בממוצע; נקבע גם מנגנון לקיזוז אם בבדיקה שנתית יתברר שגליק לא עמד במכסה זו. החברה טענה, כי חישוב הממוצע כולל גם חגים מרובי חגים וחופשות, וקיזזה משכרו עשרות אלפי שקלים - ולפיכך הוא התפטר וביקש מבית הדין להחזיר לו את הסכום שקוזז. צימרמן קיבלה חלקית (21.5.23) את התביעה, באומרה: "לא מצאתי שהתנאים לתשלום המענק הקבוע הופכים את חוזה העבודה ללא חוקי, כטענת התובע. לצד זאת, ובניגוד לטענות הנתבעת, איני סבורה כי הם יוצרים מנגנון ברור ונהיר, אלא מנגנון מורכב ביותר. מורכבות המנגנון נובעת ממספר מאפיינים מיוחדים, אשר כל אחד מהם בנפרד - ובעיקר יישומם יחד, מוביל למנגנון חריג ומסובך להבנה. זאת, כאשר המוטל על הפרק הוא מענק שהוגדר במסגרת נספח תנאי ההעסקה כחלק משכר הבסיס של התובע, ואינו מהווה תוספת זניחה כלשהי לשכר, אלא נועד להוסיף כ-25% מתוך שכר הבסיס ללא המענק (17,800/4,440) ואף שולם לתובע במלואו בכל חודש מראש. יצוין בהקשר זה כי הנתבעת לא טענה ולא הוכיחה כי מדובר בהסדר מקובל ומוכר בענף. "חרף מורכבות המנגנון, נספח תנאי ההעסקה לא כלל את הנתון לפיו ימי חג וחופשות מרוכזות לא ייכללו בשעות הנדרשות לצורך עמידה בתקן שנקבע. בנסיבות המקרה הנדון, מצאתי שאין מקום לפרשנות מרחיבה של ההסכם, אשר תכלול גם חופשות מרוכזות וימי חג במסגרת ימי היעדרות המנוכים משעות התקן מבלי שהדבר צוין בחוזה במפורש. בהינתן המורכבות והייחודיות של המנגנון, מחד-גיסא, ומאידך משמעותו הכלכלית הגדולה עבור התובע, במקרה של מחלוקת לגבי הסכמות הצדדים במסגרתו, יש לפרש את תנאיו באופן זהיר ודווקני ובמידת הצורך אף לרעת המנסח. "פרשנות זו מובילה לתוצאה לפיה חלק מהניכויים שביצעה הנתבעת מהמענק הקבוע ששולם לתובע, נעשו בלי הוראה מפורשת המאפשרת אותם בחוזה העבודה. בנוסף, מלשון החוזה ומנסיבות חתימתו עולה כי הנתבעת גם לא קיימה את חובת הגילוי המוטלת עליה במלואה, ביחס למלוא תנאי ההסדר, וממילא לא השיגה את ההסכמה הנדרשת לצורך ניכוי השכר שביצעה משכרו של התובע בהתאם להוראות חוק הגנת השכר".