אני שונא את שרון

אני יודע שהשימוש במילה "שונא" היא אסורה, ובמידה רבה של צדק. הבעתי את דעתי לא פעם שאסור לשנוא. בטח לא פוליטיקאים מרוחקים. מותר לחלוק עליהם, להפגין נגדם, ואפילו להצביע בעד היריבים. אבל לא לשנוא. זהו הכלל שגזרתי על עצמי. אבל שרון הוא היוצא מהכלל. אני שונא אותו, לא בגלל שהיה מושחת, שהשחית פה הכול. מושחתים אני מתעב - לא שונא. גם לא בגלל שהמיר את האידיאולוגיה שלו, ובגד במצביעיו. עשו זאת לפניו, וקרוב לוודאי, שעם הנורמות המקולקלות בפוליטיקה הישראלית, ימשיכו לעשות זאת גם בעתיד. גם לא בגלל שפירק את הליכוד, וגרם לפיצול כוחות והקטנת המפלגות הגדולות - מה שמחליש מאוד את הדמוקרטיה המסכנה שלנו. ואפילו לא בגלל שיטת "השתמש וזרוק", שבה התקדם ליעדיו (רשימה חלקית: דוד לוי, דן מרידור, יוסף (טומי) לפיד, סיעת ש"ס, סיעת הליכוד). שיטה שהעידה על אופי מחליא של טיפוס בוגדני. תתפלאו, גם לא בגלל שעקר אלפים מאחיי הכתומים מביתם ואדמתם. מבחינתי, אם רוב הציבור רוצה - זה מותר! ואפילו לא בגלל הרפיסות שהפגין לנוכח הדוחות שהונחו על שולחנו ע"י המודיעין שעניינן, ההצטיידות וההתבצרות של החיזבאללה בדרום לבנון. על זה צריך להוסיף את ההזהרות וההמלצות של מי שעמד בראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף (במיל.) גיורא איילנד. הוא ידע - ולא עשה כלום. אני שונא את שרון, מפני שהוא לא פחד ממלחמת אחים. מנהיג יהודי שלא מפחד ממלחמת אחים - מאיים עלי פיזית, על מדינתי ועל בני עמי. ואם יש בין מעריציו החדשים כאלה שלא מבינים זאת עד היום, זה רק בגלל שהשינאה לאחיהם הכתומים גרמה להם לליקוי מאורות ערכי, ופגיעה אנושה ברציונאליות שלהם. שרון מימש פנטזיה חולנית של שונאי מתנחלים. ביצוע תוכנית הגירוש של יהודי גוש-קטיף וצפון השומרון - אותם יהודים שנשאו אותו על גבם בתקופה שהיה מצורע פוליטי - היה מעשה מטורף. הם הרי ניצחו בבחירות, ובמשאל המתפקדים. זה טירוף לא רק מבחינה מדינית, אלא בעיקר מבחינת הלכידות היהודית. והוא עשה זאת באפס סבלנות ובאפס תקלות. מאה אחוזי נחישות מול אחים, ואפס אחוז מול החיזבאללה. עצוב לי ומדאיג אותי, שמאמר כזה לא יכול להיכתב ע"י פובליציסט שמאלני. המסר העולה ממנו, איננו אידיאולוגי - אמרתי שמותר לפנות ישובים, אם יש לכך רוב בעם - אלא נוגע בכללי המשחק הדמוקרטי. ומי שמפר אותם, הוא אויבם של ימין ושמאל כאחד. עצוב לי, ומדאיג אותי, שפולחן האישיות והריקוד הסוער מסביבו, מונע מהחוגגים את ההבנה, ששרון היה מסוכן לכולנו. הבוגדנות באישיותו, הייתה סיבה בלתי טבעית להערצתו ע"י האברמוביצ'ים, ושנאה טבעית של הנבגדים כלפיו. כל הלשעברים בביטחון ובשב"כ הזהירו (לפני ההינתקות), שבהחלט יתכן שמתוך הציבור הנבגד, יקום מאן-דהו שאיש לא חשב עליו, ויעשה בלגן. תרחיש האימה שהדיר שינה מעיניהם של הביטחוניסטים היה פיגוע במסגד אל-אקצה. הסיכוי שזה יקרה, היה גבוה. אילו היה מישהו מהיהודים הנבגדים מנסה חלילה, ומצליח לפגוע במסגד, הייתה פורצת כאן מהומת אלוהים, תרתי משמע. איזה טענה יכולה להיות למעריצי שרון, אילו המופרע היה נלכד, ולהגנתו היה טוען, ש"באותה דמוקרטיה שהפתק לא נחשב - האקדח מדבר". כל אדם דמוקרטי בעולם, היה מקבל טיעון כזה. מפני שהסיסמא "רוצה להשפיע - תצביע", איננה סיסמא ריקה מתוכן - היא תמצית הדמוקרטיה. הערצת שרון ע"י המונים, היא סימפטום למחלה. הגדרתו כ"נעליים גדולות" מגעילה אותי. חברה בריאה מוקיעה מנהיגים כמוהו. מפני שהאיש הזה, אפילו לגרסת מעריציו מהתקשורת, היה דיקטטור מושחת, שהשחית פה הכול ("עמרי בחקירת משטרה: אני שומר על זכות השתיקה, כדי לא להפליל את אבא"). אי אפשר להגיד: "אני מתעב מושחתים, אבל את שרון אני מעריץ". זאת צביעות מסוכנת. מכרזים תפורים, צ'ופרים כלכליים, מינויים בצמרת המשטרתית והצבאית על בסיס קשרים עם עומרי ואבא שלו - זוהי שחיתות. תזכורת: התיקים נגדו עדיין פתוחים. אי-אפשר לומר: "אני דמוקרט בנשמתי, אבל אני מוכן לתמוך במימוש אידיאולוגיה שהושגה באמצעות גניבת פתקים מיריביי הפוליטיים". גם זאת צביעות. מנהיג שמסדר לעצמו רוב בממשלה באמצעות הפחדה, וסילוק שרים שמתעקשים להישאר נאמנים לבוחריהם, זה אנטי-דמוקרטי. מנהיג שמתחייב פומבית לכבד תוצאות של משאל מתפקדים, ואחרי שהפסיד, זורק את התוצאות לפח - זה אנטי-דמוקרטי. למי ששכח: ביום משאל מתפקדי הליכוד (2.5.04), טרוריסטים רצחו את טלי חטואל וארבע בנותיה. האימא הצעירה, שהייתה בחודש התשיעי להריונה, והבנות הקטנות, היו בדרכן לשכנע מתפקדים להצביע נגד ההינתקות. השלכת התוצאות לפח, כמוה כהפגנת בוז של דיקטטור מול חמשת הקברים. היה צריך לומר מלכתחילה - "אם אני מפסיד, אין בכוונתי לכבד את התוצאות". כך לפחות היו נחסכים החיים של טלי (הי"ד), העובר שהיה בבטנה וארבע בנותיה. ולסיום, המלצה לשרת החינוך: קחי את המאמר הזה, ותכניסי לשיעורי אזרחות, כדי שאזרחי העתיד, לא יסכימו לעולם, לעולם, לעולם להתנהלות אנטי-דמוקרטית. אנחנו לא צריכים מלחמת אחים, כדי להבין שהדמוקרטיה שומרת עלינו. ואם לא נשמור עליה נשלם ביוקר.