השוטר שניסה לעצור את גנב הרכב הופתע מאוד. הלה, גברתן רחב כתפיים נאבק עמו, ותקע מברג בצווארו. השוטרים ירו באוויר, והוא, כצפוי, נמלט. מצבו של השוטר אנוש, בדיוק כמו כל קרבן של פיגוע. גנבי הרכב הם פלשתינים בעלי אזרחות ישראלית, מה שקרוי בדואים, מתל-שבע, שכנים.
נקישה נשמעה על הדלת בעיר עקרון. האיש, גבר בגיל העמידה פתח את הדלת לחבריו של בנו והופתע לפגוש בריונים שפרצו לביתו. הללו היכו אותו את אשתו ואת בנו מכות נמרצות, ודרשו לדעת היכן הכסף ממכירת העסק. לשווא הסביר להם הקרבן שהכסף בבנק, ואיננו במזומנים. הששה היו פלשתינים בעלי אזרחות ישראלית, מה שקרוי בדואים, שכנים. האירוע לא הסתיים ברצח רק בנס.
במשטרה ובציבור יש נטייה להפריד בין אירוע פח"ע וארוע פשע, גם אם שניהם מבוצעים בידי פלשתינים, מכל צידי הקו הירוק. ההבדל הזה קיים רק במוחם הקודח של היהודים, מכיוון שהמוטיבציה הערבית-מוסלמית לביצוע פשע או פח"ע זהה. העולם שייך למוסלמים, קבע הנביא, ומה שנלקח בכוח יוחזר בכוח. אין זה משנה אם מדובר באדמה הפלשתינית או ברכב המצוי על אדמה פלשתינית (קרי, כל פלשתין, מן הנהר ועד הים) או בטרקטור או בטלפון. כולם כולם שייכים למוסלמי, זכותו המלאה לקחת בכוח, ואם היהודי עומד בדרכו, דינו מוות. ואם בשוטר יהודי מדובר, הנציג הנתעב של התועבה הציונית, על אחת כמה וכמה.
מישהו זוכר את ענבל שנרצחה בעת שוד רכבה? השודד, רוצח, חייל-ג'יהאד, תחב סכין בצווארה ונסע שעה ארוכה בעוד היא נופחת את נשמתה. האם זה פח"ע או פשע?
אין הבדל. כל עוד ממשיכים שוטרי ושופטי ישראל להבדיל ביניהם, וממשיכים לנהג בפח"ע של ערביי ארץ ישראל כאילו הוא עברות רכוש, ימשיך הפשע-פח"ע הערבי להפיל חללים ולהמאיס על היהודי את החיים. וזו הרי כל המטרה כולה.