X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
יש עדיין קוראים שלא נחשפו לכוחה של הווב 2.0 ולא מבינים עדיין איך לנצל את פליקר לתועלתם ולהנאתם
▪  ▪  ▪

אז רבים מבין הקוראים יודעים כבר שנים, אבל אני מניח שיש עדיין קוראים רבים, ביניהם גם בוגרים טריים של האקדמיות לעיצוב ואמנות וגם יוצרים וותיקים, שלא נחשפו לכוחה של הווב 2.0 ולא מבינים עדיין איך לנצל את פליקר לתועלתם ולהנאתם. אם אתם כבר יודעים, אז פשוט דלגו, מאמר זה לא מיועד לכם כנראה.
מה זה ווב 2? בעיקר, מדובר באפשרויות הקהילתיות של הרשת, ואתרי ווב שתיים הם אתרי שמנצלים את האפשרויות הקהילתיות האלה. flickr הוא אחד מהאתרים הראשונים, והמצליחים ביותר, שמסמלים את העניין.
בבסיסו, זה אלבום תמונות מקוון, כמו שהיו מאות לפניו. ההבדל טמון בממשק הידידותי מאוד, בעיצוב הנעים והשקט, אבל בעיקר בקהילתיות: כשמרחפים מעל האייקון של מישהו, מופיע משולש קטן, וכשלוחצים עליו נפתח תפריט נגלל. משם אפשר לסמן מישהו כאיש קשר (contact), או כחבר, או כמשפחה שלך. מאותו רגע, בכל פעם שתגיע לפליקר, תראה את התמונות האחרונות שאנשי הקשר שלך העלו לרשת, התמונות האחרונות שלך, ותמונות אחרונות אקראיות מכל פליקר. תראה גם סימון אם הגיבו לתמונות שלך תגובות חדשות.
לכל תמונה יש כותרת, תגובות, תיאור, ותגיות, שהן מילים שמתארות את התמונה ועוזרות כשמחפשים תמונות. אפשר להוסיף תמונות של אחרים שאהבת למועדפים שלך. ואתה גם יכול לראות מי הוסיף את התמונה למועדפים שלו, כמה צפיות היו לכל תמונה, וכו.
בפליקר יש גם קבוצות נושא. נגיד שהצטרפת לקבוצה כלשהי, נגיד לקבוצת איור, והעלית לפליקר שלך איור שאיירת - עכשיו אתה יכול לשלוח את האיור שלך לקבוצה (באמצעות התפריט שמופיע מעל התמונה), וכל חברי הקבוצה יראו אותו, ואולי גם יגיבו. לכל קבוצה יש גם לוח הודעות, ויש קבוצות עם כללים מאוד ברורים של כמה תמונות מותר להעלות והגדרות לגבי הנושאים המותרים. יש עשרות אלפי קבוצות נושא כאלה. היופי הוא שהתמונה עצמה לא משוכפלת, אפשר להוסיף אותה למספר לא מוגבל של קבוצות, הכל מבוסס על לינקים.
למה זה טוב ליוצרים? כי בניגוד לסתם אתר פורטפוליו, פורטפוליו בפליקר הוא דבר חי, כי כל הזמן יש אליו תנועה של אנשים שהגיעו אליו מכמה סיבות שונות: או שהם גלשו מאדם לאדם בצורה חברתית, דרך רשימת החברים של כל אחד מהם, או שהם ראו תמונה שלך באיזה קבוצת נושא שמענינת אותם, או שהם חיפשו לפי תגיות, או אפילו קראו תגובה שכתבת לתמונה של מישהו אחר ופשוט לחצו על האייקון שלך לראות מי אתה.
יש אינסוף אפשרויות כאלה להכיר אחרים ושאחרים יכירו אותך. אתרי בלוגים כמו ישראבלוג המקומי או מייספייס העולמי עובדים בצורה דומה. אני מתמקד בפליקר פשוט כי הוא מוקדש ליצירות ויזואליות לא זזות ודו מימדיות, שהן התחום העיקרי שאני פועל בו. חוצמזה שהממשק שלו יותר נוח, קל ומהיר לשימוש מכל אתרי הבלוגים שאני מכיר, והעיצוב שלו בהיר, נעים ושקוף.
זה אומר שצריך לשרוץ קצת ברשת, ולהשקיע קצת בלהצטרף לקבוצות וכאלה, אבל אתר כמו פליקר גורם לכך שימצאו אותך יותר בקלות גם אם אתה לא חברתי בטירוף. דרך פליקר הגעתי להשתתף בתערוכה בניו-יורק למשל. פשוט בלוח ההודעות של קבוצת אמנות רחוב ישראלית הייתה הודעה של מישהו על אוצרת אמריקנית שחיפשה עבודות מישראל בסגנון אמנות רחוב.
כל אחד יכול למצוא בפליקר את הקבוצות שלו, בכל מיני נושאים, בין אם זה על בסיס עניין במקום (כמו תל אביב) או על בסיס סגנון אמנותי (קבוצת ציור אקריליק) או על בסיס תכנים בתמונות (קבוצת צילומי מצלמות ביטחון). נוצרת משפחה, כן משפחה, כל כך נוחה וכו.
ברגע שמישהו מסמן אותך כחבר, זה לא אומר שאתה אוטומאטית מסמן אותו כחבר, זה חד-צדדי. אתה מקבל הודעה שהוא הוסיף אותך, ואז אתה יכול ללכת לראות מי זה, מאיפה הוא, ואיזה תמונות יש לו. הדברים האלה עובדים כמובן לא רק עבור אמנות אלא גם כרשת חברתית - כשרק נחשפתי לפליקר גיליתי שדרך איש קשר אחד בלבד אני מגיע לפליקר הצילומים האישי של אם סי קרולינה (לא, אין עירום), וכל מיני אנשים מעניינים אחרים, גם אם יותר אנונימיים.
לג'וליה וורץ, האמריקנית הצעירה שהכרתי דרך פליקר ושעושה את הקומיקס המעולה Fart Party, יש כבר כמעט 6666 אנשי קשר מכל העולם! 6666 אנשים שמנויים על הקומיקס שלה. כשקורן, שיושב בניו-יורק, התלונן שקשה לו להגיע לארט דיירקטורים במגזינים נחשבים, המלצתי לו לחפש אותם בפליקר, לראות איפה הם מבלים, וללכת לשם גם. הוא התבייש לעשות את זה אז אני לא יודע אם זה עבד, אבל למשל אני הכרתי את הריף ראף דרך פליקר, הרבה לפני ששמעתי עליו מכל מקום אחר. לא שזה גרם לי לרצות ללכת לשם, אבל זאת היתה סתם דוגמא.
קל יותר להעלות תמונות לפליקר מאשר לאתר אישי בפורמט אחר, ויש גם תוכנת העלאה קטנה שאפשר לגרור לתוכה צילומים בקבוצות גדולות במקום להעלות אחד אחד דרך האתר.
החשבון הבסיסי הוא חינמי (צריך חשבון דואר יאהו פעיל), אבל יש לו מגבלות על כמות המגות שאפשר להעלות בחודש ומספר התיקיות (sets) שאפשר לפתוח. חשבון פרו עולה 25$ לשנה. אני פעלתי כמעט איזה שנה בלי פרו בלי בעיה, קניתי פרו לראשונה רק כשמיקמתי בדף הפליקר שלי את הקריקטורות האנטישמיות היהודיות והייתי צריך נפח העלאה גדול.

המאמר פורסם בבלוג של אמיתי סנדי "מהגנה למאבק"
תאריך:  11/01/2007   |   עודכן:  11/01/2007
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גדעון ספירו
אהרן ברק הצליח ליצור סביבו הילה של איש זכויות אדם, שחרגה מתחומי ישראל    זו הצלחה תעמולתית אדירה, בעיקר אם לוקחים בחשבון שברק הוא במידה רבה המעצב והמגבה המשפטי של שלטון הפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים
נרי אבנרי
מר עבדי היקר. אני מאלה שמקפידים לקרוא את מאמריך. אתה מנתח ומפרשן את הנעשה בקרב שכנינו בצורה בהירה ומרתקת. קורה לי לא פעם, שבטרם אכתוב מאמר אקטואלי, אני קורא אותך בעיון. הפעם אחי, פספסת
עו"ד משה גולדבלט
פירוק לשכת עורכי הדין יהווה תמריץ להתארגנויות אלטרנטיביות יעילות יותר. הקריאה לפירוק הלשכה משמעה שהלשכה תחדל מלהיות גוף הפועל על-פי חוק ומכוח ההסדרים שהותקנו בחוק הלשכה, בתקנות ובכללי המועצה הארצית
מנדי ספדי
תאי הטרור של סדאם, שגייסו לצידם ארגוני טרור חוץ עירקיים והבטיחו להם בסיס למלחמתם בארה"ב והמערב, ימשיכו לגבות קורבנות עירקיים ומערביים שמצויים על אדמת עירק
יוסי עבדי
ראש עיריית כפר סבא, יהודה בן חמו, מינה עצמו לצנזור ראשי, ומנע מעובדיו בעיריה כל גישה לאתר חדשות באינטרנט, אשר לדבריו "עוסק בהשמצות"    החלטתו של בן-חמו, מהווה אך דוגמה אחת למציאות הבאושים במנהל הישראלי    כל אדם המגיע לעמדת כוח, ממנה עצמו ל"איש הכול יכול", ומנתק עצמו מכבלי עקרונות המשפט    נגד זה יש לצאת, נגד כך יש לפעול
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il