הטענה שצמצום שיעור הפריון היהודי בישראל (2.7 ילדים לאישה) חיוני לשדרוג כלכלי, מהווה מהדורה כלכלית של "תסמונת דן חלוץ" שהתרסקה בלבנון: צבא קטן ומתוחכם, הנשען על חיל אוויר ופצצות חכמות, ומצמצם את תפקיד כוחות השדה עתירי כוח האדם, נידון לכישלון. הטענה מהווה תסמין לתפישה כלכלית קצרת-טווח המאיימת על צמיחה ארוכת-טווח.
את זה מבינות מדינות מערב וצפון אירופה שהשיגו שיעור גבוה של תוצר לאומי גולמי לנפש עקב שיעור נמוך של פריון (1.7 ילדים לאישה). אבל, הן הגיעו למסקנה שהמשך המגמה הנוכחית יהפוך אותן במהרה לחברה מזדקנת שאינה יכולה לספק כוח אדם צעיר לתחזוק הצמיחה, ותלויה יותר ויותר בכוח עבודה זר, המאיים על תרבותן. הן מבינות שהמשך הצמיחה הכלכלית מחייב את חידוש מאגר כוח האדם המקומי, שהוא פועל יוצא של הגדלת שיעור הפריון. לכן, הן מעודדות ילודה. הן מנסות להיחלץ ממלכודת הפריון הנמוך, העלולה להפוך אותן ל"רולס רוייס" מהודרת המגיעה לסוף דרכה, מכיוון שהבנזין הולך ואוזל ואין תחנת בנזין באופק.
כוח האדם הוא הבנזין של חברה מתקדמת, בעלת מסורת ערכית ותשתית חינוכית ומדעית-טכנולוגית. את זה יודעים המשקיעים הזרים הרואים בישראל יעד לוהט להשקעות ארוכות-טווח (שני רק לארה"ב). הם יודעים ששיעור הפריון היהודי בישראל הוא הגבוה בעולם המתועש, וכי מאז 1995 חל גידול מרשים של 35% במספר הלידות השנתיות היהודיות. המומנטום הדמוגרפי היהודי הוא ערובה להמשך הצמיחה הכלכלית, ולמעבר הדרגתי של המדינה מ"מיצובישי" ל"רולס רוייס".
כוח האדם הוא משאב הצמיחה החשוב ביותר - כמותית ואיכותית - העומד לרשות ממשלה המשכילה לממש פוטנציאל זה. צמיחה יציבה וארוכת-טווח מחייבת את הרחבת בסיס הצריכה הפנימית (ולא רק ייצוא התלוי בגורמי חוץ), הרחבה מסיבית של מספר העסקים הקטנים וחיזוק התעשיה המסורתית (ולא רק היי-טק). שדרוג ישראל מ"מיני-עמק הסיליקון" ל"מקסי- עמק הסיליקון" - הגדול עשרת מונים מהיקף ההיי-טק הישראלי - מחייב אף הוא הגדלת מאגר כוח האדם. ומה עם כוח האדם הדרוש למערכות הצבא - במזרח התיכון עתיר הסכסוכים, הטרור והפרות הסכמים - החינוך, הרווחה וביטחון פנים?! מה היה גורלה הדמוגרפי, הביטחוני, הטכנולוגי, הכלכלי והרפואי של המדינה ללא מיליון העולים מברה"מ?!
גם שיעור הפריון הגבוה, במיוחד, של הסקטור החרדי מהווה משאב צמיחה חשוב, המשתלב בהדרגה בתעשיות היי-טק אזרחיות וביטחוניות בפרט ובכלכלה בכלל, כפי שקורה באופן מרשים הרבה יותר בארה"ב. את התרומה הפוטנציאלית של הסקטור החרדי לכלכלה אפשר להעריך לאור הביצועים של ענק טכנולוגיות התקשורת IDT המעסיק אלפי חרדים ושירותי מיקור-חוץ בישובים החרדים קריית ספר ובית"ר עילית המתחרים בהצלחה בהודו. וזו רק ההתחלה! חלק גדול מאנשי ההיי-טק וזוכי פרס נובל יהודים הם צאצאי משפחות חרדיות, המהווים עדות חיה לפוטנציאל הכלכלי הטמון במורשת הערכית והחינוכית של סקטור זה, אם הממשלה תשכיל לרתום אותו למאמץ הכולל. העלייה מברה"מ הביאה לזינוק הקודם של תעשיות ההייטק בישראל; הזינוק הבא יבוא מהסקטור החרדי.
למצוות "פרו ורבו" יש היגיון כלכלי ולא רק מוסרי!
