כמו ערים אחרות באזור טיצ'ינו שבשווייץ האיטלקית, סובלת גם לוקארנו מ"פיצול-אישיות": מבחינה טופוגרפית היא שוכנת, אמנם, בתוככי שווייץ, אבל ברוחה ובהווייתה הריהי איטלקית לכל דבר. אתה נוכח בכך על כל צעד ושעל: בשלטים שברחובות, בשפת התושבים ובאורח-חייהם, שניכרת בו השפעה ברורה ממנהגיהם של השכנים בני ארץ המגף.
לוקארנו, השוכנת על הגדול שבאגמי שווייץ - הוא אגם מאג'יורה - נחשבת לעיר השניה בגודלה ובחשיבותה (הראשונה היא לוגאנו) של אזור טיצ'ינו, הטובל כולו בירוק. לוקארנו, המוקפת עיירות ציוריות רבות, משמשת נקודת-זינוק נוחה מאין כמותה לטיולים בסביבה. אתה יכול לצאת לטיול כזה בספינה, הפוקדת גם את העיירות האיטלקיות הסמוכות, או לנסוע במכונית לכפרים היפים שבהרים, ואף לבקר בכפר האמנים הסמוך, אסקונה, ששמו הולך לפניו כסאן-טרופה של שווייץ. גם כאן, כמו בעיירה שבריביירה הצרפתית, עוסקים רבבות התיירים בחיפוש אחר אנשי חוג הסילון הזוהרים, המגיעים לכאן בקביעות.
לוקארנו התפרסמה בזכות פסטיבל הסרטים הבינלאומי היוקרתי, הנערך בה אחת לשנה בקייץ. במשך שבוע הפסטיבל ניתן לחזות מדי יום בעשרות סרטים, שמוצגים בהקרנות נון-סטופ, מעל מסך ענק, במדרחוב שליד "פיאצה גראנדה" - הכיכר המרכזית.
אבל, את המוניטין שלה כעיר בינלאומית רכשה לוקארנו עוד זמן רב לפני שהחל נערך בה פסטיבל הסרטים. מן הסתם היה זה ב-5 באוקטובר 1925, המועד שבו נחתם בעיר זו, מה שנודע לאחר מכן כ"שלום-לוקארנו". באותו יום חתמה שורה של מדינות באירופה על חוזים להבטחת גבולותיהן, תוך הסכם לברר את הסיכסוכים ביניהן בעתיד, בדרכי שלום.
מאז חלפו שנים טובות, ולוקארנו רשמה פרק חשוב בהיסטוריה העולמית. אתר-הנצחה לאותו אירוע היסטורי משמשת היום טירה יפהפיה, שנותרה על תילה מימי הביניים. בטירה זו מוצגים, בין השאר, מיסמכים וצילומים נדירים של ועידת-לוקארנו, וכל מי שמגלה עניין בהיסטוריה וביחסים בינלאומיים, אסור לו לפסוח עליה.
מי שמזדמן ללוקארנו ביום חמישי בשבוע - בל יחמיץ את יום השוק, הנערך כאן בסיגנון האיטלקי: דוכנים לרוב, המוצבים על-פני הכיכר המרכזית, עמוסים פריטי-לבוש, כלי-בית ומיצרכי-מזון. אל היריד הססגוני הזה נמשכים תיירים רבים הנקלעים לאיזור, ואפשר לרכוש בו מציאות במחירים מגוחכים ממש. בשבתות נערך בעיר העתיקה של לוקארנו "שוק-פישפשים", ולחובבי הענתיקות מזומנת כאן חגיגה של ממש. רצוי רק לדעת להבחין בין ישן לחדש: תמצא כאן רהיטים, כלי-נגינה ואפילו ספרים משנת תרפפ"ו שהצהיבו מיושן.
לוקארנו מציעה לבאים בשעריה גם אטרקציות: כמו, למשל, מיפגשי צניחה חופשית, הנערכים בה מדי יום (להוציא ימי ב' בשבוע), משעה שמונה בבוקר ועד לשעה שש בערב, ברציפות. המיפגנים נערכים במבואה הצפוני של העיר, על כרי-דשא רחבי-ידיים. כאן מצוי בית -הספר לצניחה של הנוער השווייצרי, וכל מי שבידו רשיון מתאים, מפגין כאן את כוחו בצניחה חופשית, לעיני מאות צופים מתפעלים המזדמנים למקום - תצוגה יומית מושכת, חינם אין כסף.
אטרקציה נוספת היא מכוניות ה"גו-קארט" הננסיות. באצטדיון ענק, הממוקם מול בית הספר לצניחה, יכול כל מי שהוא מעל גיל 12, ו"כבר מגיע לפדאלים", לפרוק כל עול ולהשתולל על מסלולי-אספלט ארוכים. אפשר להרביץ כאן מהירות של עד 300 קמ"ש -צריך רק ללחוץ על דוושת הבנזין. התענוג אינו זול כלל ועיקר, והוא מסתכם, נכון לעכשיו, ב-20 פראנקים שווייצריים לסיבוב בן עשר דקות. אבל, למי שרוצה להרגיש שוב כמו ילד, ולוא לכמה דקות - זה שווה בהחלט.
