גיא בכור נופל קרבן לתכסיסים של אירן.
חודש לפני מלחמת אירן-ישראל הראשונה כתב גיא בכור בעיתון ידיעות אחרונות, מוסף 24 שעות כדלקמן: מאויב לאוהב. כיצד להפוך את אירן השיעית לדמוקרטיה הפרו-מערבית השניה במזרח התיכון. ארצות הברית תציע לאירן להיכנס למשא-ומתן לפיתוח אנרגיה גרעינית למטרות שלום, שכן "זו זכותה של כל מדינה לפתח תוכניות גרעיניות למטרות אזרחיות". בתמורה תסכים ארצות הברית "לבטל את כוונותיה להפלת המשטר באירן שממילא הוא חזק מאוד. כמו כן תודיע ארצות הברית על הפסקת הסנקציות המוטלות על אירן מאז המהפכה".
באפריל 2007, בכתב העת המקוון שלו עצמו, מתאר גיא בכור את ארבעת המרכיבים של מערכת הלוחמה הפסיכולוגית וההונאתית שאירן ושליחה החיזבלאי נאסראללה השתמשו בהן בהצלחה רבה:
ח'ודה: תצוגת עצמה בלתי הפיכה, כך שהאויב יתייאש מראש מן הניצחון. כך שכנע נאסראללה את תושבי ישראל כי צה"ל נחל תבוסה בכל עת שנתקל בלוחמי חיזבאללה. נראה כי דר בכור נפל היישר למלכודת הזו כאשר כתב "המשטר הקיים באירן שממילא הוא חזק מאוד". יתכן שהוא חזק, יתכן שאיננו חזק, אבל את דר בכור הוא שכנע עמוקות כך שהדרך להתמודד עם רשעותו וכוונותיו הרצחניות היא "הפסקת הסנקציות".
תנפיה: הטקטיקה באמצעותה מבטל האויב בעצמו את יתרונותיו. כדוגמא לכך השימוש באזרחים כמגן אנושי כדי לזכות בנקודות בתקשורת המערבית חסת התבונה. דר בכור נופל לאותה מלכודת כאשר הוא מציע לאירן יחסים מלאים עם ארצות הברית תמורת הבטחות נבובות להימנעות מתמיכה בחיזבאללה. כך יבוטל האיום האמריקני למחוק את ההשקעה האדירה בגרעין תמורת נייר הראוי לעטיפת דגים עבשים.
תקיה: כאשר שיעי מצוי בסביבה עוינת הוא יכול להסתיר את כוונותיו האמיתיות. והרי זה בדיוק מה שמציע דר בכור לקנות מן האירנים: העמדת פנים של חתירה לשלום ודמוקרטיה, בעוד שכוונותיה האמיתיות של המנהיגות השיעית הן השמדת היהודים, השתלטות גרעינית על המפרץ הפרסי/ערבי ואוצרות הנפט שבו, וביאת המשיח השיעי. החזון של "דווקא אירן יכולה להיות המועמדת הראשונה במזרח התיכון לדמוקרטיה פרו-מערבית אמיתית" היא פתיון תנפיה שד"ר בכור בולע כולל הקרס, החוט, והמשקולת.
"כתמאן: התכחשות למעשיך ולדיעותיך, למרות שאתה ממשיך לחתור להגשימם. כל ההתנהלות השיעית הנוכחית בנושא הגרעין, והטענות בדבר "אנרגיה אזרחית גרעינית" היא כתמאן, כאשר אין זה שקר ממש, כאשר את ההתכחשות מסייגים "באותיות קטנות מאוד", למשל: "בהתאם לאיסלאם", "על-פי השריעה" וכדומה".
המשפט דלעיל הוא חתוך והדבק מן המאמר של ד"ר בכור. והנה, במאמר של יוני 2006 אין זכר ל'כתמאן'. דר בכור אומר בפרוש כי יש להציע לאירנים עזרה בבניית כור גרעיני לצרכים אזרחיים, רוצה לומר, את הכתמאן הזה הוא בלע בדיוק כמו את כל הסעיפים האחרים של הלוחמה הפסיכולוגית השיעית.
איזה הבדל יכול חודש אחד לעשות. אני משוכנע כי ד"ר בכור מביט במאמר שכתב, וכלימה עוטה את פניו. ואם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? אין פלא שפתאים ופוחזים כמו אולמרט, פרץ, לבני, ועדת התקשורת הישראלי נפלו שדודים לרגלי התעמולה האירנית-חיזבאלאית, והעניקו לנו את התבוסה. מאידך, צופר האזעקה של מלחמת אירן-ישראל הראשונה הוא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו מאז הסכם אוסלו. כיום אנו יודעים ששקרו לנו, שיטו בנו, הרגו בנו, ועוד שכנעו אותנו שבכל באשמתנו. היום יכול ד"ר בכור וכל אדם שעיניו בראשו להבין כי שלום עכשיו הוא מתכון בטוח למלחמה עכשיו. ש'ארבע אמהות' הוא מתכון בטוח לארבע-מאות אימהות שכולות. ואם נצטט את צ'רצ'יל בעברית הרי שבפנינו הברירה בין כניעה ובין מלחמה. כאשר נבחר בכניעה נבטיח לעצמנו את המלחמה.
