מי אינו מכיר את הסיפור על מנהל כוח אדם במפעל מבוקש ויוקרתי, שיום אחד פרסם מודעת דרושים? ובכן, בעקבות פרסום המודעה מגיע אל המנהל זרם של בקשות שהונחו בערימה גבוהה על שולחנו.
לוקח המנהל את השליש התחתון של ערימת הבקשות ומשליך לפח האשפה. שואלים את המנהל לפשר מעשיו, והוא עונה: "אני לא מוכן להעסיק עובדים חסרי מזל".
ראש הממשלה אהוד אולמרט הודיע לאחרונה לעם ישראל ש"אני עובד אצלכם". איך בדיוק הוא הצליח להתקבל לעבודה אצלנו - לא ממש ברור. אבל בדבר אחד אין ספק: הוא היה בשליש התחתון של ערימת הבקשות הנ"ל. פשוט לא יכול להיות אחרת.
כי מאז שנכנס לתפקידו אין לאולמרט יום אחד של שקט. וכמו שאומרים במקומותינו: אם הוא אין לו שילשולים - הוא סובל מהקאות.
האיש עומד תחת גשם בלתי פוסק של חקירות בחשד שחיתות, וכדי לגוון את התפריט עליו להתמודד גם עם טענות קשות ביותר של ועדת וינוגרד על תיפקוד לקוי במלחמה.
אם נקבל את טענותיו של אולמרט שהחשדות נגדו הם חשדות שווא ושהוא זך כשלג, ואם נסכים שהוא ניהל את המלחמה בלבנון כמו דאגלס מקארתור - כי אז נשאלת השאלה כיצד בכל זאת קורה, שכל הצרות הצרורות הללו נערמות בשיטתיות אכזרית שכזו ליד דלתו וטורפות את ימיו ולילותיו?
התשובה ברורה כשמש: האיש פשוט חסר מזל.
ומדינת ישראל - עד שתהיה שווייץ - פשוט אינה יכולה להרשות לעצמה את הלוקסוס הזה של ראש ממשלה חסר מזל.
