הטור של פריצי

לפני חודש העלנו כאן תמיהה בעניינו של השופט (בדימ.) שלום ברנר, שמונה לחקור את הסתרת החומר והאזנות הסתר במשפטו של חיים רמון. ממצאי הדוח שלו מגלים שאנשי הפרקליטות העלימו ראיות ובכיריה שיקרו, הונו ורימו בציניות מתוכננת את רמון ופרקליטיו, ולכן נשארנו עם תמיהה למה זה ברח לפתע השופט מהנושא בעת שכתב מסקנותיו. לא הבנו ונותרנו פעורי פה. זיכרו שהשופט ברנר מונה לתפקידו בינואר 2007 ואת הדוח הגיש ביולי 2007. בין לבין, במסגרת קרבות הרחוב המלוכלכים המתנהלים בסמטאות מערכת המשפט, נחשף כי בלי ידיעתו של השר ויו"ר הוועדה למינוי שופטים, הקימה לה נשיאת ביהמ"ש העליון דורית ביניש "ועדה מייעצת" שהוסמכה לייעץ לה , אישית, מיהם שופטי השלום שראוי וכדאי לקדמם למחוזי. פרידמן לא ידע על כך וגם לא הציבור, אבל שופטי השלום בשטח כבר קיבלו מכתב שהודיעם על מינוי הוועדה החשובה, כדי שיהיה ברור להם מי שולט(ת) בעניינים. הוועדה רבת העוצמה הזו הוקמה בחשאי באפריל 2007 וביניש מינתה לה 2 אנשים: את דליה דורנר ואת שלום ברנר. זהו. עכשיו ברור לנו מה קרה לשופט שלום ברנר באמצע, בין היום בו התחיל לחקור וגילה את העובדות המחרידות על מעשי הפרקליטות לבין היום בו כתב את המסקנות המתחמקות שלו. מלכת הפרקליטות נתנה לו מינוי. והוא לקח. בחשאי. עכשיו ברור לנו גם מה קרה לדליה דורנר, שמתנדבת מאז להופיע בקר וערב ללא לאות מול כל מקרופון ומעל כל מסך טלוויזיה במאבקה "להצלת ביהמ"ש העליון" ונשיאתו. לא אשתמש בעניינו של השופט ברנר במילים כמו הפרת אמונים או פעולה במצב של ניגוד עניינים, ולא אשתמש בעניינה של השופטת דורנר במילים כמו טובת הנאה או פעולה על בסיס זיקה אישית, כי אלה מילים משפטיות, ולנו כבר אין אמון בהן ובמי שנאמו לנו אותן. אבל מה קרה לחובת הגילוי הנאות, כבוד השופטת (בדימ.) דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות והמטיפה לנו בשערים?