לפני מספר שבועות הכריז ארקדי גאידמק על הקמת תנועה חברתית ושמה "צדק חברתי". תושבי שדרות ודאי מריעים ומברכים על היוזמה. כך גם אוהדי הכדורגל של קבוצת בית"ר ירושלים.
המשותף לשתי האוכלוסיות הללו, הוא שרבים מהם שייכים לשכבות החלשות, והצורך שלהן למצוא סעד כלכלי מביא אותן כפרי בשל לידיו של גאידמק שמשתמש בהונו לצרכים פוליטיים.
הקמת מחנות אוהלים בניצנים ובפארק הירקון לאנשים במצוקה אפשרית רק בחברה שמתנערת ממחויבות לאזרחיה בשעתם הקשה. גאידמק והונו, שמקורותיו נחקרים, נותן פרשנות צינית למונח "צדק חברתי".
ואנחנו לתומנו חשבנו שצדק חברתי הוא ביטוי למחויבות הממלכה לאזרחיה. ערבות הדדית שמסייעת לאביון ולחלש. ממשלה שבמדיניותה הכלכלית מווסתת את הפערים בין העשיר והעני ומאפשרת קיום בכבוד לכל אזרחיה. כך חשבנו וכך קיווינו, אך לא עוד, הכל השתבש.
מאז עליית הליכוד לשלטון ב-1977 נעלמה הסוציאל-דמוקרטיה ופנתה מקומה להשקפת עולם ליברלית-קפיטליסטית שרואה בתורה הכלכלית של מילטון פרידמן את המצע החברתי-כלכלי. הישראלי הממוצע התקרב למערב באורח חייו ואורח חשיבתו. הוא נעשה צרכן של מוצרים ושירותים מערביים ומרבה להשתמש בסטנדרטים מערביים בעיצוב שאיפותיו, בהערכת הישגיו ובקביעת נורמות התנהגותו.
המשפחתיות נחלשת. האינדיווידואליזם, האוטונומיה של הפרט וההגשמה העצמית הפכו למטרות לכל צעיר במדינה. גם חילופי השלטון, בימיהם של רבין וברק, לא שינו מהותית את השקפת העולם הכלכלית, והמושג "צדק חברתי" היה חסר משמעות בקביעת סדר היום החברתי.
הצמיחה הכלכלית, ע"פ הפרמטרים המערביים, הגבירה את הונם של העשירים והותירה את העניים בעני. הפערים צמחו לממדים לא אנושיים. רחובות בודדים מפרידים בין העושר של רמת השרון והעוני של מורשה, או בין אור יהודה ורמת אפעל. נוצרה תהום בין שתי האוכלוסיות שהיה להן חלום ציוני משותף.
19 המשפחות העשירות בישראל קובעות את ההוויה של שבעה מיליון תושבים שחיים במדינה. הם מנווטים את מדיניות הממשלה באמצעות המדיה והתקשורת. והשלטון בחולשתו. חדל לתת את הפתרונות החברתיים לכלל האוכלוסיה.
אין כל דמיון בין מדינת ישראל לפני 30 שנה, שהיתה חברה ענייה ברובה, אך אנושית ומפרגנת, למדינת ישראל של היום, המנוכרת לאזרחיה, חסרת חמלה ונשמה יתרה.
המעטים שעדיין מאמינים בשוויון הזדמנויות וכבוד ערך האדם מחויבים כיום לעשות לבירור עקרונות הצדק החברתי כפי שהוגדרו בדברי הנביאים ובמגילת העצמאות, ולעשות כל שניתן למען דיון שיאפשר פרשנות יצירתית אקטואלית שניתן ליישם אותה.