כבר כמה עשורים שלא זכורה פתיחת עונה כל כך גרועה לקבוצה שמייצגת יותר מכול את פאר הכדורגל הישראלי. הכול מצביע על כך שמכבי חיפה היא בעצם קבוצה מפורקת שאין לה מה להציע. גם אם חשבנו וקיווינו בתחילת העונה שאחרי שהפסידה את צלחת האליפות בעונה שעברה היא תלחם בשיניים כדי להשיבה לארון התארים הגדוש של הקבוצה, התבדינו כבר בסיומו של המחזור השלישי.
שלושה משחקים, שלושה הפסדים, 0 שערי זכות, 3 שערי חובה ו-0 נקודות מאז פתיחת העונה. בית"ר ירושלים כבר נמצאת רחוק בצמרת עם 9 נקודות מתוך 9 אפשריות ומציגה כדורגל אטרקטיבי, חדיש ולוחמני, הקהל דוחף קדימה וממלא את טדי והאווירה הכללית מסביב מציגה קבוצה שכנראה תגנוב את האליפות לחיפה גם השנה. אולי נכון יותר להשתמש במילה תיקח את האליפות, אם איך שחיפה נראית היום היא צריכה רק להתפלל שיחול שינוי משמעותי ביותר אחרת היא תמצא את עצמה בסיטואציה לא נעימה ולא מוכרת (מאבקי תחתית).
המשחק אמש (יום א, 16.09.07) מול מכבי פתח תקוה היה כמעט מביש, אף לא שמץ של מלחמה, השחקנים עמדו על המגרש והמתינו שהכדורים יגיעו אליהם, 10 שחקנים עשו הגנה 40 מטר מהשער של דוידוביץ, איבודי הכדור היו סתמיים וחסרה יותר מכל מנהיגות.
התקווה של כולם נתלתה ביניב קטן, שחזר מאנגליה בכדי לקחת את המושכות בידיים ולהצעיד את הקבוצה קדימה, אבל גם התקווה הזו לא צלחה. כבר מאמצע העונה שעברה משהו בקבוצה לא מתפקד ויניב קטן לא יכול לקחת על עצמו את כל האחריות. יניב קטן הוא שחקן מצויין ששווה רבות לחיפה ועזר לה בעבר להתמקם כקבוצה המובילה בישראל, אבל הוא לא מנהיג, הוא לא יכול לשאת על עצמו קבוצה שלמה וגדולה כל כך, אין לו את הכישורים המתאימים לכך.
מבט קצר על הספסל רק מעמיק את התסכול, מאור מליקסון קר - לאחר שהתייבש כמעט כל העונה שעברה על הספסל, אלון חרזי כבר לקראת סיום הקריירה והכושר שלו לא כמו פעם, והצעירים המוכשרים שהגיעו ממחלקת הנוער לא בשלים מספיק. רוני לוי לא מתפקד, הקבוצה נראית אנמית ובלי דרך והשחקנים חסרי ביטחון עד כדי כך שהם לא מצליחים אפילו לעשות דאבל פס בלי שהכדור יגיע לקבוצה היריבה. מבט אל הדשא מציג תצוגה דומה, גוסטבו בוקולי הוא כבר מזמן לא הגוסטבו בוקולי שאהבנו וזכרנו, הגוסטבו שנלחם על כל כדור גם במחיר הרגליים שלו, הזרים לא משתלבים בקבוצה, הם ללא ספק מוכשרים ויש להם מה להציע אבל משהו שם בכול זאת לא מתחבר, ג'ובאני רוסו ואייל משומר הם אולי קרן האור היחידה של הקבוצה וסביבם יש לרכז את המשחק.
הקהל אמש זעק, צעק ודרש את התפטרותו של רוני לוי. 5,000 אוהדים עמדו וצעקו כמעט מאמצע המחצית הראשונה, לאחר הבקעת השער של עומר גולן, "רוני לוי תתפטר". הקהל אמר את דברו.
השאלה הנשאלת עכשיו היא מה עושים? איך מצילים את העונה הזאת? איך מונעים מעונת 2007/2008 להפוך לעונה השחורה ביותר בהיסטוריה של מועדון הפאר הזה?
אבל לי אין את כל התשובות והגיע הזמן שמישהו שם למעלה בהנהלה יקום ויעשה את השינוי הנדרש. הקבוצה חייבת להתחזק בחלוץ חוד ובקשר שירכז אליו את המשחק ויוציא את הקבוצה להתקפות. ואולי השינוי הנדרש ביותר מגיע בכלל בדמותו של המאמן.
חיפה זוכרת חסד נעורים לרוני לוי כשחקן ועוד יותר כמאמן שהביא לקבוצה שלוש אליפויות רצופות. הקבוצה תחתיו נראתה טוב בשלוש העונות הראשונות שלו והיא אף הגיע להישגים יפים באירופה, אך בעונה שעברה הדברים התחילו כבר לקרטע. מכבי חיפה פתחה את העונה טוב ואף הגיע עד לשמינית גמר גביע אופ"א, אבל אחר כך הגיע הנפילה הגדולה והקובצה סיימה את העונה רחוק מהמקום הראשון ונאלצה להסתפק רק באינטרטוטו, שגם אותו עדיף לשכוח ובמהרה. עם עובדות כאלה אי אפשר להתווכח ורוני לוי חייב לעשות חושבים עם עצמו ולחשוב על טובת הקבוצה, הוא יודע שהדבר הנכון כעת הוא להחזיר את המפתחות ליענקל'ה שחר ולתת את הבימה למאמן אחר שיביא רוח חדשה לקבוצה.
כל שנותר הוא להחזיק אצבעות ולקוות שחיפה תשוב להיראות כמו קבוצת כדורגל ויותר מזה שתשוב להיראות כמו חיפה הגדולה ששלטה במשך שנים רבות בכדורגל הישראלי.
