"נשארתי לבד ואני כבר מתגעגעת, היית מלח הארץ. אבא למופת שהילדים כל כך אהבו ובעל נהדר". במילים קורעות לב אלה נפרדה אתמול מירי, אלמנתו של לוחם המילואים רס"ר אהוד אפרתי, שנהרג בפעולת הצנחנים בעזה, ליד קברו בבית העלמין בזיכרון יעקב.
בדיוק כדי למנוע עוד עשרות לוויות שכאלה, החליט שר הביטחון אהוד ברק לדחות לחימה עקובה מדם בתוך הרצועה, ולנקוט בצעד מתון יותר של החשכה חלקית של הרצועה, בתקווה שיהיה בכך כדי לצמצם את ירי הקסאמים.
אולם היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, חושב שהוא מיטיב להבין משר הביטחון ומצמרת צה"ל מה יש לעשות כדי להפסיק את ירי הפצמ"רים והקסאמים.
הנימוק להחלטתו היתה שענישה קולקטיבית של אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע מנוגדת לחוק הבינלאומי. מזוז זכה לתשואות סוערות מיפי הנפש שלנו ובראשם חתן פרס ישראל נחום ברנע, שלעג להחלטתו של ברק וכינה אותה "החלטה מטומטמת".
מעניין מה יאמרו כל השפויים שלנו בישראל, וחובבי ציון בעולם, וכל חסידי אומות העולם, הדורשים מאיתנו לא להפר חלילה את החוק הבינלאומי- כאשר במקום להחשיך את עזה, יחדרו הטנקים של צה"ל לסימטאות הרצועה, ואזרחים פלשתינים חפים מפשע יחשך עליהם עולמם לנצח.
האין להעדיף גינויים באו"מ מאשר צילומי זוועה של אזרחים פלשתינים מרוטשים ואמהות בוכיות הנושאות בחיקן תינוקות מדממים. ומהעבר השני האמהות והאלמנות שלנו המבכות את יקיריהן?
ההחלטה האומללה של היועץ המשפטי מזוז, מבלי שהתכוון, מקרבת את התמונות המצמררות הללו. לכן על מזוז לשקול שנית את החלטתו ולאפשר לשר הביטחון לנקוט בצעד לפני אחרון, שאולי יצליח, כדי למנוע את שפיכות הדמים. ואם אכן תינתן בסופו של דבר הפקודה ללוחמים שלנו לסכן את חייהם ולהיכנס לרצועה בפעולה גדולה, תדע כל אם עבריה כי נעשו כל המאמצים האפשריים והבנים נאלצים להילחם בלית ברירה.