בדיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא מוכנות העורף בזמן מלחמה התייחס ראש הממשלה אהוד אולמרט ביום ב' 3 לדצמבר לצרכי המיגון של האוכלוסיה בעורף ואמר, "אם מישהו רוצה להציע שאנחנו עכשיו נשקיע עשרות מיליוני שקלים במקלטים כדי שנשב בנוחות בזמן שאנחנו מותקפים, התשובה שלי בסדר עדיפויות היא לא. נעשה את המינימום שמבטיח חיים".
חברה נורמלית בונה את חסנה הלאומי לא רק באמצעות מיגון פיזי מפני אוייבים, אלא גם באמצעות יצירת תשתיות לאומיות בתחומי החינוך, הבריאות והרפואה, כלכלה ותחומים נוספים. אלא שמי שהוביל בקיץ 2006 את מדינת ישראל למלחמה שבה נחשפו חולשותיה של מדינת ישראל גם בחזית וגם בעורף ממשיך להוביל את החברה הישראלית לכשלונות גם בחזיתות נוספות.
מי שחושב שלא צריך צריך להשקיע מליונים כדי למגן את עצמו פיזית, ודאי גם סבור שלא צריך להשקיע מיליונים כדי למגן את עצמנו מפני בורות ונחשלות, והרי את הכישלון בחזית הזאת כבר ראינו בשבוע שעבר ניבט אלינו דרך הציונים הנמוכים של תלמידי ישראל בהשוואה למדינות אחרות במספר תחומים. ציונים אלה הן התוצאה של האמירה "נעשה את המינימום..." הרי מספיק שתלמידים במדינת ישראל ילכו לבית ספר, גודל הכיתות שבו הם לומדים, הישגיהם, והמוטיבציה של מוריהם להשקיע בהם כל אלה אינם חשובים. המינימום מספיק!
והחזית הבאה, גם היא בדרך, גנרל חורף וחייליו הנגיפים הנושאים את זני השפעת השונים המתקיפים אותנו כל חורף, פשוט עוד לא הגיעו, אבל הם כנראה בדרך, וגם השנה יצליחו בוודאי במתקפתם על בתי החולים והמחלקות הפנימיות ויגרמו לקריסה של מחלקות אלה ולזעקות כאב של אלה שלא נמצא די מקום עבורם, כי אין צורך במיגון, גם בחזית זאת מספיק המינימום!
והחזית הבאה היא כבר כאן, מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה להצלת ההשכלה הגבוהה. ההשכלה כולה וזאת המתקיימת באוניברסיטאות ובמכוני המחקר סובלת זה שנים רבות ממתקפות של קיצוצים ופגיעות קשות אחרות שלממשלה הנוכחית כמו גם לקודמותיה נוח להתעלם מהם. בהיותי בחמש השנים האחרונות דיקן של פקולטה גדולה באוניברסיטת חיפה, נאלצתי בכל אחת מאותן שנים להתייצב בפתיחת כל שנה אקדמית ולקצץ עוד ועוד, תקנים תקציבים, משרות הוראה ומחקר.
איש סגל אשר הצלחתי לגייס עבור תחום מדעי המחשב, ששב עם משפחתו מארה"ב, הגיע אלי בבושת פנים שלושה שבועות לאחר תחילתה של השנה האקדמית והתנצל על כי הוא נאלץ לעזוב ולעבור למקום פרטי בתחום ההיי-טק, פשוט כי לא יוכל לעמוד בתנאי השכר שהאוניברסיטה מציעה לו. הוא אינו היחיד, סטודנטית מצטיינת אשר גייסתי בתחילת הסמסטר לעבודה כעוזרת מחקר בשניים מן הפרויקטים עליהם אני שוקד בימים אלה, הגיעה אלי לאחר שקיבלה את תלוש המשכורת הראשון שלה ואמרה בבושת פנים, אני נאלצת להפסיק את עבודתי משום שעם שכר כזה אפילו את גן הילדים של בני הקטן אינני יכולה לשלם. סטודנטית זאת ואיש הסגל שפרש הם רק שניים מתוך קבוצה גדולה של סגל בכיר וזוטר, חוקרים ומרצים בדרגות השונות המוצגים בשבועות האחרונים כחבורה של נהנתנים הדורשים לעצמם תוספות שכר מפליגות.
ולא היא. כל שהסגל האקדמי מבקש הוא לתקן עיוות חריף בדמותה של שחיקה בשכר הנמשכת כבר מספר שנים, ובכך להוסיף שכבת מיגון מפני הפגיעות גם בחזית זאת. מיגון שאולי (אם השעה לא מאוחרת מדי) יסייע לשמר ולהגן על מה שנותר ממערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ואף יהווה תמריץ לגיוס חוקרים, מרצים ומדענים מצטיינים, ואולי בכך תמנע קריסה בעוד חזית אחת.
ראש הממשלה, אשר כנראה לא קרא נכון את מפת האויב במלחמת לבנון השנייה, אינו יודע גם לקרוא את המפה המציגה את הסכנות החברתיות והאחרות הנשקפות למדינת ישראל. ואולי עדשות המשקפת דרכן מתבונן ראש הממשלה ואיתו יחד כל שרי הממשלה בנעשה בחברה הישראלית, מכוסות בכלל.
