יום שלישי האחרון (29.01.08) היה יום גשום, סוער ומטלטל, אבל גם יום של שמחה ורגש. הסיבה: 41 ילדים, חלקם משדרות, חלקם מדימונה והיתר משאר יישובי הנגב, זכו לחגוג טקס בר מצווה משותף באולמי "חדווה" שבדימונה.
האירוע כולו היה על טהרת ההתנדבות והתרומות, החל מהאולם שנתרם ע"י בני הזוג מיכאל ורונית זינו, הצילומים שנתרמו ע"י "פוטו אלול", הזמרים והאמנים השונים שהופיעו בחינם, יחסי הציבור שניתנו חינם אין כסף ע"י הח"מ, המתנות שנתרמו ע"י חברות ומפעלים שונים ביניהם אפילו ארקדי גאידמק, והעיקר - היוזמה, הארגון, הזמן הרב שהושקע והמרץ הבלתי נלאה שנתרמו ע"י האחיות מרסל לביא-שחם ותרצה אזולאי.
ובקיצור, מי שלא ראה שמחה והתרגשות כפי שהיו ביום שלישי בלילה באולמי חדווה בדימונה לא ראה שמחה והתרגשות מימיו. ומי לא ראה? נשיא המדינה שמעון פרס למשל. כי כל הניסיונות להזמינו לאירוע, או לפחות לבקשו לברך בשידור חי כשדמותו נשקפת ממסך באולם וקולו בוקע ברקע עלו בתוהו. מדוע? לאיילת פריש הדוברת של הנשיא פתרונים.
ניסיונות חוזרים ונשנים של הח"מ ושל הגב' לביא-שחם לגייס את הנשיא נתקלו ביחס עוין מצד דוברתו, שפעם אחת ביקשה שאתקשר בעוד שעתיים, פעם שנייה ביקשה שלא נפריע לה ובפעמים האחרות היא פשוט סתם סיננה אותי ואת עמיתתי. גם לאס.אם.אס שלי היא לא טרחה להגיב, למרות שבמסרון פרטתי לה את מטרת הפנייה שלי אליה.
אדוני הנשיא, לטיפולך. תושבי דימונה בפרט ותושבי הנגב בכלל לא יסכינו ולא ישלימו עם התנהגות מתנשאת ומעליבה כמו זו שהופגנה ע"י הדוברת שלך הגברת פריש. חשוב שתמצא עמה את הדין - ויפה שעה אחת קודם!