חיילים ושוטרים מצריים עוסקים בימים האחרונים בסגירה הרמטית של הפרצות שגרמו פעילי החמאס בחומת הגבול בין רצועת עזה למצרים. ההוראות של ההנהגה המצרית הן ברורות לא לאפשר פעם נוספת את פריצת הגבול.
שר החוץ המצרי אחמד אבו אלע'יט ממשיך לאיים בכל הזדמנות כי אנשי הביטחון המצרים יישברו את רגליו של כל מי שינסה לפרוץ שוב את הגבול. האווירה בין מצרים לחמאס מתוחה מאוד לאחר ששירותי הביטחון המצריים דיווחו לנשיא מובארק כי ארגון החמאס פעל בתיאום עם אירן ותנועת "האחים המוסלמים" במצרים כדי לערער את יציבות השלטון המצרי.
מצרים לא מאפשרת לאירן שום מעורבות ברצועת עזה, היא אומנם אפשרה בתחילה לשיירה של עשרות משאיות שארגנה תנועת "האחים המוסלמים" במצרים להעביר תרופות וציוד רפואי לרצועה אך דחתה על הסף בקשה של הסהר האדום האירני לשלוח לעזה משאיות של סיוע הומניטרי לרצועה דרך מעבר רפיח. נשיא הסהר האדום האירני, מסעוד ח'אתמי אמר כי המצרים נמקו את סירובם בכך שבעיית המעבר עדיין לא נפתרה והציעו לו לשלוח בינתיים סיוע כספי בלבד.
ואכן, בעיית מעבר רפיח עדיין "תקועה" ומתנהל עליה קרב גדול בין כל הגורמים הנוגעים בדבר.
מצרים קיימה מגעים אינטסיביים עם כל הנוגעים בדבר כדי להביא להפעלת מעבר רפיח בהקדם. בקרוב ייאזל מלאי המזון שבו הצטיידו תושבי הרצועה בקניות שעשו במצרים והנשיא מובארק נחוש שלא לאפשר את פריצת הגבול פעם נוספת לכן הוא מעוניין בהפעלה מסודרת של מעבר רפיח.
החמאס מצידו יודע כי מצרים בלחץ והוא לא מהסס לשגר איומים. אחד מבכירי החמאס, סעיד ציאם, הזהיר כי אי פיתרון סוגיית מעבר רפיח יביא לפיצוץ המצב פעם נוספת. ציאם טען כי פתיחת המעבר צריכה להיעשות ללא שום תלות בהסכמים הבינלאומיים. הוא מתח ביקורת על אזהרותיו של שר החוץ המצרי על שבירת רגליו של כל מי שיסה לפרוץ את הגבול והגדיר אותן במילים "הצהרות משונות ובלתי מקובלות".
ארצות הברית מקבלת את העמדה המצרית כי יש להפעיל את המעבר על-פי הסיכומים שהושגו ב-2005, דהיינו שליטה של הרשות הפלשתינית של מחמוד עבאס במעבר ופיקוח של משקיפים מהאיחוד האירופי.
במגעים שקיימה ההנהגה המצרית עם דיויד וולש, עוזרה של שרת החוץ האמריקנית, הציעו המצרים להפעיל את מעבר רפיח פעמיים או חמש פעמים בשבוע. המצרים גם העבירו לחוויאר סולאנה מהאיחוד האירופי את דרישת החמאס כי המעבר ברפיח יופעל ללא נוכחות המשקיפים האירופיים וולא המצלמות הישראליות במעבר המאפשרות לצפות בשליטה מרחוק מי עובר במעבר. המצרים ממתינים כעת לתשובות מארצות הברית.
העמדה הישראלית עדיין לא מגובשת סופית. ישראל תתנגד בודאי לכל נוכחות של ארגון החמאס במעבר. נוכחות כזו תאפשר כניסה חופשית של נשק ומחבלים לתוך רצועת עזה כזכור סגרה ישראל את המעבר לפני כשמונה חודשים לאחר שהחמאס השתלט בהפיכה צבאית על רצועת עזה. החמאס מנסה כעת לשנות את כללי המשחק ולכפות על כל הצדדים כללים חדשים שבמסגרתם יש לו תפקיד מרכזי בניהול מעבר רפיח.
החמאס מנסה לקבוע את הכלל כי מדובר במעבר גבול פלשתיני-מצרי בלבד ולכן אין מקום לנוכחות אירופית או ישראלית סמוייה במעבר. מכיוון שהחמאס הוא השליט החזק ברצועה הוא מבקש להיות גם בעל הבית במעבר.
האינטרס הישראלי האמיתי, לדעתי, הוא שישראל תקבל עיקרון זה, למרות שמדובר בעמדה של החמאס. הפיקוח על העוברים במעבר רפיח באמצעות מצלמות היה בכל מקרה לא יעיל במיוחד. המחבלים זרמו באופן כמעט חופשי ממצרים לרצועה וכמו כן אמצעי הלחימה השונים באמצעות המנהרות.
אם ייווצר קשר כלכלי הדוק בין רצועת עזה למצרים דרך מעבר רפיח הרי שהדבר ישרת את ישראל. מצרים תאלץ לקבל אחריות, ולו גם עקיפה, על כלכלת רצועת עזה והדבר יפורר את הזיקה העתידית שרוצים ליצור הפלשתינים בין רצועת עזה לגדה המערבית לצורך הקמת מדינה פלשתינית עצמאית.
סביר להניח שבשבועות הקרובים נראה ניסיונות ל"כיפוף ידיים" של כל הצדדים. מצרים בינתיים זועמת על החמאס בגלל פריצת הגבול ובחישתו בענייניה הפנימיים, היא מוכנה להכיר בו כתנועה פוליטית אך לא כרשות פלשתינית לגיטימית השולטת ברצועה. הלגיטימיות בעיניה שהיא של הרשות הפלשתינית של מחמוד עבאס. גם ירדן מחזיקה בעמדה זו.
ישראל צריכה לתאם את העמדות עם ארצות הברית, הרשות הפלשתינית, מצרים וירדן. לכולן יש אינטרס להחליש את שלטון החמאס ברצועה ולא לחזקו. נכון שלארגון החמאס יש את הכוח שלא לאפשר את הפעלת המעבר אבל אז הוא יעמוד בבעיה בפני בני עמו. המדיניות של כל הצדדים המתנגדים לחמאס צריכה להיות כזו שתכרסם במעמדו ושתציג אותו כפוגע בזכויותיהם של בני העם הפלשתיני שאותם הוא מתיימר לייצג, מה שדרוש הוא יצירת דה-לגיטימציה של החמאס, בעיני הפלשתינים, על-ידי כל הצדדים המתונים המעוניינים לקדם את התהליך המדיני. זו ההזדמנות לעשות זאת.
