מצבו של גלעד שליט טוב יותר ממצבם של 119 החיילים ו-44 האזרחים שנהרגו במלחמת לבנון השנייה. מצבו גם טוב מזה של אלדד רגב ואהוד גולדווסר, בין אם הם בחיים או חלילה לא. הוא מוחזק במעצר כ-5 ק"מ מכוחות צה"ל, מחלקה שלמה במשרד הביטחון פועלת לשחרורו והוריו נפגשים תדירות עם אולמרט. המשפחות השכולות ממלחמת לבנון עדיין לא זכו לכך. כל אחד מהם יסכים להתחלף עם נעם שליט.
הטיפול הרשלני והמבולבל של ממשלת אולמרט בחטיפת שליט הינו שערוריה שאת ממדיה אנחנו עדיין לא יכולים לשער, אבל בביטחון ניתן לומר שעוד נבכה עליה שנים רבות. "שינוי הקריטריונים של דם על הידים" שהוא ביטוי מכובס לשחרור רוצחים, כבר שלח מסר של עידוד לכל משלחי המתאבדים בחמאס. את התוצאות ראינו בפיגוע התאבדות כפול בדימונה ועוד כמה פיגועים שכבר יצאו מעזה והלוואי שיספיקו לעצור אותם בדרך.
כשלונם של השב"כ וצה"ל לאתר חייל ישראלי בטווח של כמה קילומטרים מהגבול ולהטיל על היחידות המיוחדות את המשימה לשחררו במינימום נפגעים, מצביע על אוזלת יד ורמת ביצוע וניהול כושלים. סוכנויות המודיעין והביטחון המרכזיות של מדינת ישראל אינן מספקות את הסחורה הנדרשת מהן. אותו מודיעין ש"לא מוצא" את גלעד שליט הוא אותו מודיעין ש"לא מצא" את הקטיושות בלבנון, ו"לא מוצא" את ראשי החמאס בעזה. מה שווים כל התחקירים, ועדות החקירה ומפיקי המסקנות הסדרתיים? הרי דבר לא השתפר.
הפתרון הגאוני שמצאו רבי אמני הספינים ממשרדו של אולמרט - מו"מ עם החמאס לשחרור מאות רוצחים, כשהם יודעים שכ-70% מהם יחזרו לרצוח, הינו לא רק פשיטת רגל מדינית, מוסרית וביטחונית, אלא גם עבירה חמורה על החוק וזאת אפרט להלן.
אם ישוחררו מאות מחבלים, אשר רובם יחזרו לרצוח, וכל אחד מהם יהרוג "רק" יהודי אחד, הרי מאות ישראלים ימצאו את מותם. מאות אזרחים שלווים שקמים בבוקר, אוכלים ארוחת בוקר, נוסעים לעבודה ויוצאים לבלות, אינם יודעים שדינם נגזר למוות אי שם ב"חלונות הגבוהים" של משרד הביטחון וראש הממשלה. על כן ניתן יהיה להאשים את אותם קברניטים אשר יחליטו על שחרור המחבלים, כשהם יודעים בסבירות גבוהה שאלה יחזרו לרצוח, בפלילים בעבירה של גרימת מוות ברשלנות כשהנורא מכל יקרה (ולפי הנסיון הוא אכן יקרה).
אמנם העבירה של "גרימת מוות ברשלנות" בחוק העונשין הינה עבירה קלה הנושאת בסך-הכל שלוש שנות מאסר (דבר המצביע על זילות בלתי נסבלת בערך חיי אדם בעיני חברי הכנסת והממשלה), והשימוש העיקרי שנעשה בה הוא מתן עונשים קלים לנהגים יחסנים ההורגים אנשים בתאונות דרכים, אך אין כל מניעה להעמיד לדין על עבירה זו גם את הקברניטים בגין אחריותם לשחרור הרוצחים כשאלה יחזרו לדרך הטרור וההרג.
יתר על כן - גרימת מוות ברשלנות הינה גם עוולה בנזיקין, וכל נפגע טרור יוכל לתבוע פיצויים מהאחראים לשחרור מרצחים בטרם זמנם. בארה"ב שולמו פיצויים גבוהים במקרים דומים. ואכן, ניתן להעמיד לדין את האחראים לא רק בישראל אלא בהרבה מדינות אחרות בעולם. ולא מדובר רק בקרבנות עתידיים - גם משפחות שכולות מפיגועי טרור אחרים יכולות לבוא חשבון עם אדריכלי עסקת טננבוים ומשחררי מחבלים שחזרו ורצחו.
גלעד שליט יושב בשבי למעלה משנה וחצי, אך הוא בחיים ומצבו טוב. הוא גם מהווה פוליסת ביטוח חיים לאיסמעיל הנייה ומחמוד א-זהאר, ראשי החמאס, ואלה (כהבעת תודה) ממשיכים להפגיז את שדרות בקסאמים. ההיגיון, המוסר והשכל הישר אומרים שלא ראוי ששחרורו יעלה בחיי אדם. באופן שבו ממשלת ישראל מתנהלת, יעלה שחרורו של גלעד שליט במחיר חייהם של מאות ישראלים - מחיר שערורייתי ובלתי נסבל בכל קנה מידה. זהו, למרבה הצער, המחיר שאנו נצטרך לשלם, בחיינו ובחיי קרובינו, על כשלי הממשלה, מערכת הביטחון וצה"ל בטיפול בחטיפתו של שליט.