לאחרונה פורסם בתקשורת כי הצעת החוק שהגישו הח"כים איתן כבל ואביגדור יצחקי, ושעניינה מתן סמכות לבתי המשפט להורות על בדיקת אבהות, אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. על-פי הצעת החוק, במקרה של סירוב גבר לבצע בדיקה גנטית, יוכל בית המשפט לראות בעצם הסירוב הוכחה להורות. בתי המשפט יאשרו בדיקת אבהות רק במקרה שבו אין חשש לממזרות. כלי התקשורת הכריזו כי כאשר תאושר הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית, היא תהווה מהפכה בדיני משפחה.
ראוי להדגיש:
אין המדובר במהפכה. הצעת החוק המוצעת היא בעצם סיכום, פחות או יותר, של פסיקת בתי המשפט הקיימת כיום. פסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בעניין שרון נגד לוי עוד בשנת 1980, היינו לפני למעלה מדור, קבע שאמנם אי אפשר להכריח אדם להיבדק בבדיקת רקמות אולם אם אדם מסרב לבדיקה זו, הרי שזה יהווה ראיה נגדו.
כך פסק לאחרונה גם השופט גרשון גרמן מבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, כאשר הופיעה בפניו אישה אתיופית כבת 60 שנה, אשר טענה שהיא בתו של יהודי אתיופי (שנפטר בינתיים), אך סירבה לבדיקת רקמות. השופט דחה את התביעה שלה להכריזה כבתו של המנוח וקבע שסירובה לבדיקת הרקמות מהווה ראיה לכך שאיננה בתו של היהודי המנוח. יצוין, שהרקע להגשת התביעה, להצהיר שהיא בתו של היהודי המנוח, היה כדי שהאישה תוכר כיהודיה ולא תגורש מהארץ.
בתי המשפט בישראל נוהגים מזה שנים רבות להימנע מלהורות על בדיקת רקמות במקום שיש חשש, שבדיקה כזו תהפוך את הילד לממזר, כך שגם בעניין זה הצעת החוק איננה מהפכה.
"המהפכה" היא דווקא בכיוון ההפוך
כיום כבר ישנם שופטים המחליטים על בדיקת רקמות, גם במקום שהדבר עלול לגרום לכך שהילד ייצא ממזר. אך זו דעת המיעוט, הגורסת שחשוב יותר לילד לדעת מי אביו.
הצעת החוק באה לקבוע, שבתי המשפט יחזרו למגמה השמרנית, ושלא יערכו את הבדיקה במקום שיש אפשרות שהילד יוכרז כממזר. מגמה זו מושפעת מעמדתם של חברי הכנסת החרדים, היודעים, שבתי הדין הרבניים לא יוכלו להתעלם מקביעה מדעית שתיקבע עפ"י בדיקת רקמות.
בהלכה היהודית יש אפשרויות נרחבות שלא לגרום לילד להיות ממזר; הקביעה ההלכתית היא להשתדל שיהיו ממזרים פחות ככל האפשר ואף "לעצום עיניים" בעניין זה מחמת התוצאות הקשות של ממזרות - חוסר אפשרות להינשא נישואין יהודים. כך, למשל, נקבע בהלכה ש"רוב בעילות אחר הבעל"; כלומר, שגם אם אישה שילדה ילד קיימה יחסי מין עם גבר זר כ-9 חודשים לפני לידתו של הילד, יראו את הנולד בעיני ההלכה כבנו של הבעל החוקי וזאת משום החזקה ש"רוב בעילות אחר הבעל".
אבל כאשר יש קביעה מדעית גנטית, בעקבות בדיקת רקמות, בית הדין הרבני לא יוכל להתעלם מהתוצאה וזאת עפ"י ההלכה. ההלכה מכבדת את הממצאים המדעיים. לכן מתנגדים חברי הכנסת החרדים לבצע בדיקת רקמות, במקום שיש בו סכנה שהילד ייצא ממזר.
