בחוק סינון האינטרנט שהעלה ח"כ אמנון כהן מש"ס, הוצע שהמדינה תציב שומר-סף טכנולוגי בכניסה לאינטרנט, שימנע גלישה ללא כוונה אל תוך סמטאותיה האפלות של הרשת. כל מי שגולש באינטרנט יודע כמה קל להגיע לאתרים פורנוגרפיים, אלימים או גזענים על-ידי כמה לחיצות עכבר, ולעתים על-ידי לחיצות על קישורים שאין לך מושג מה נמצא בעברם השני. החוק החדש יעזור למנוע מילדים וקטינים להיחשף לתכנים בלתי הולמים בקלות שאינה מניחה את הדעת.
הכותרת "צנזורה" שהעיתונות השמאל-ליברלית מצמידה לחוק היא כותרת מטעה ופופוליסטית. אין אף חוק צנזורה ברחבי העולם שהמדינה מרשה לאזרחים לעקוף אותו לפי שיקול דעתם. לעומת זאת, בחוק שמוצע בישראל, כל אדם יוכל להתקשר לספק האינטרנט ולבקש לבטל את הסינון בכל שלב.
לא מפתיע אגב, שתוקפי החוק אינם מזכירים שברחבי העולם יש לא מעט מדינות מערביות שיישמו בעבר הצעות חוק דומות. שר החוץ האוסטרלי למשל, סטפן קונרי, שאין לחשוד בו שהוא מתלמידיו של הרב עובדיה יוסף, העלה בדצמבר 2007 הצעת חוק כמעט זהה לזו של ש"ס. בדנמרק, פינלנד, נורווגיה, שבדיה ומדינות מערביות רבות נוספות, סינון האתרים ניתן באופן אוטומטי על-ידי רוב ספקיות האינטרנט המובילות כחלק מהאחריות החברתית שלהם, אפילו ללא חוק ממשלתי מתאים בנושא.
גם בישראל, הצעת החוק החדשה איננה יוצאת דופן בהשוואה לאמצעי תקשורת אחרים. לפני למעלה מעשור, כאשר הכניסה בזק את הקידומת 056 ששימשה לשיחות ארוטיות, היא דאגה לחסום את השירות לילדים קטנים. עד היום הערוצים הארוטיים בכבלים ובלווין מבקשים מהלקוח להתקשר למוקדים שלהם לפני שתתאפשר צפייה בהם.
גם בעידן של פתיחות צריך לדעת להציב גבולות לפני ילדים ובני נוער
הפתרון הטכנולוגי איננו מושלם וניתן לפרוץ אותו באמצעים די פשוטים, אך כדי שהילדים יעקפו את שומר הסף הם צריכים להשקיע מאמץ, מה שמקשה על הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן היום לגשת לאתרים פורנוגרפיים או ליפול למלכודות פדופיליות. במקביל, יש לדאוג שהמחנכים בבתי הספר וההורים בבית ישלימו את הפרצות בגדר החינוכית.
