X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
הרוחות בציבור סוערות - התהום הפעורה של התקשורת המקוונת, הבולעת לתוכה קרבנות רבים, חייבה למצוא פתרון מעשי להצלת נפש הילדים "יום ליום" שוחח עם שר התקשורת על החוק החדש המיועד להגן על הציבור הכללי, וערך סקירה מקיפה של אמצעי החסימה השונים, המיועדים אך ורק למוסדות ציבור או לשימוש מעשי לצורכי פרנסה בלבד האינטרנט הוא אש - שומר נפשו ירחק ממנו כשערכים ותקשורת נפגשים - כתבה שנייה בסדרה
▪  ▪  ▪

"צורך הדור" הוא מושג שבדרך כלל מושמע כשגדולי ישראל נאלצים להתייחס לנושא כלשהו בצורה של "דיעבד", כזו שטוב היה לה שלא תגיע לעולם בכלל, וכעת משבאה נאלצים אנו להתייחס אליה רק כדי שנזקיה לא יגדלו.
התקשורת המקוונת היא כזו שעד לא מזמן סרבו גדולי ישראל להתייחס אליה בכלל, העיתונות החרדית אפילו לא הזכירה אותה והתעלמה ממנה, כמו שמתעלמים מדברים רבים אחרים המצויים מעבר לכביש, אצל אומות העולם, ולדאבוננו לעיתים גם אצל אחינו התועים כאן, בארץ ישראל. אבל הגיע הזמן שבו בלתי ניתן היה להתעלם. הגיע הזמן שבו המציאות הכתיבה צורך, ולהפך.
גדולי ישראל שמעו מפיהם של אנשים רבים מדי על הצורך האמיתי שנוצר עקב שינוי המציאות בעולם, הם ראו את נזקי מצב הביניים שבו לא ניתנו פתרונות מהותיים למדיה הזו והבינו, בדקות הבנתם התורנית ובזוך שכלם הנעלה, שכעת הגיע הזמן שבו נדרשים אנו להתייחסות ישירה לאתגר הזה ששמו אינטרנט. והמענה ניתן.
התנצחויות וניצחון
אבל לפני כן הספיקו נציגי היהדות הנאמנה לפעול בכיוון הכללי - זה שנוגע לכלל העם היושב בציון. חוק חדש הונח על שולחן הכנסת על-ידי נציגי תנועת שס, חוק שעבר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה וכעת מצפים לראותו מתקדם גם הלאה, אל שלבי החקיקה הבאים.
"מרן מאור ישראל שליט"א היה מהראשונים שראו את הסכנה מתקרבת", אומר לנו שר התקשורת, ר' אריאל אטיאס, "מרן שליט"א דוחף כל הזמן לפתרונות מעשיים שיתנו את המענה האמיתי תוך התחשבות בצרכים הקיימים". זוהי הסיבה לעדיפות הגדולה שניתנה לחוק הזה.
הישג רב משמעות הוא החוק הזה, שזכה לכינוי "חוק סינון אתרים". על-פי נוסח החוק שהגיע לידינו, ספקי אינטרנט יחוייבו לסנן כברירת מחדל את האתרים העוסקים בחלק היותר גרוע שבמדיה הזאת, המדיה שהפכה את העולם כולו לכפר גלובלי קטן, כפר קטן כל כך עד שכל אחד יכול לשתף את כל אחד בכל מה שעולה על דעתו, גם ברפש הכי גרוע.
דגל "זכויות האזרח" הנפגעות הונף מיד מול החוק הזה, אולם מניפי הדגל היפה הזה שכחו שכדי להגביהו מעלה מעלה הם גם דורכים ומטפסים ברגל גסה על זכויות הילד, ילדם שלהם, הנפגע כל כך מדורסנות תאוותם נטולת הרסן.
תאווה כפשוטה היא החלק שעליו נדרשו מגישי החוק להתגבר. תמלילי הפרוטוקולים של הוועדות השונות שעסקו בנושא מראים בבירור כי הדאגה הגדולה שניצבה לנגד עיני המתנגדים לחוק היא "מה עם מי שכן רוצה להתפלש בבוץ?" ובשם הדאגה הזאת הם מוכנים להתנגד למאמצי ההצלה של שרידי התום והזוך של ילדי ישראל, שגם כך נחשפים למנות גדושות מכל המוצע להם על גבי המרקעים המרצדים שבמרכז סלון ביתם.
מתברר שההיגיון חזק מהתאווה, לפחות כשמדובר בהסכמים קואליציוניים מהסוג שתנועת שס מציבה. החוק - שזהה לו הוגש לפני שנים מספר על-ידי חברי הכנסת ר' יצחק וקנין ויחיאל חזן, אך נכשל - אושר בקריאה ראשונה, לאחר שמגישיו נאלצו לקצץ חלקים ממנו, עקב התנגדות גדולה מדי, כמו הדרישה לזיהוי ביומטרי על-פי טביעת אצבע של אדם שירצה בכל זאת לצרוך תכנים שאינם הולמים ("הלעיטהו לרשע וימות" - ב"ק ס"ט). כמו כן, הושמטה מההצעה הדרישה לחייב את ספקיות האינטרנט באחריות פלילית במקרה שההוראות לא ייאכפו כנדרש.
נדחה גם ניסיונו המיותר של ח"כ בשם אלכס מילר מישראל ביתנו לטרפד את החוק הזה באמצעות העלאת הצעת חוק חדשה לגמרי שתהווה מעין פשרה. על-פי הצעתו, התיקון היחיד לתמונת המצב היה מחויבות ספקיות האינטרנט לפרסם עלון עם האינפורמציה שעל ההורים לדעת וכן להודיע ללקוחות על האפשרות להפעיל תוכנת סינון. בדיונים על החוק הזה התברר שאת החיוב הזה ניתן להשיג גם מכוח סמכויות שר התקשורת, אולם באופן ריאלי ברור היה שגם לו יפורסמו עלונים כאלה הרי מעטים מאלה הזקוקים להם יקראו אותם בעיון הנדרש ומעטים עוד יותר יישמו את מה שאינם מיישמים כיום.

בידינו הדבר!

במסגרת רב שיח שנערך במהלך ועידת חברי תנועת שס בטבריה, משנחשפו הנוכחים לאפשרויות הסינון של המדיה שבה נאלצים חלקם להשתמש במוסדות, בעיריות ובמשרדי הממשלה, נשמעה מפי רבים מהם הקריאה ברמה: כאנשי ציבור האחריות מוטלת עלינו להעביר את כל המוסדות והעסקים שלנו לסינון ובקרה תוכן קפדניים, ולפעול, כל אחד בתחומו ובמעונו, להציל את ילדי ישראל ולהכווין אותם ואת מנהלי בתי הספר שלהם להיות ערניים לבעיה ולתת להם את הדרכים איך להשתמש ודרך מי להשתמש ברשת. במסגרת הפאנל נשמעו הגיגים רבים בנושא מפיהם של נציגי הציבור, הנה כמה דוגמאות:
ר' אריה כהן, חבר מועת עיריית ראשון לציון, סיפר שעקב פעילות הגנים שאשתו מפעילה משתמשים אצלו בתקשורת המקוונת, "ולא הייתי מודע כל כך לחומרת המצב", הוא הוסיף גם ש"כאיש ציבור אני אומר לכם שזהו אינו עניין שניתן לטאטא אל מתחת לשטיח ולומר הוא אינו מענייננו אלא להפך, אנחנו צריכים לפעול מתוך מסירות לדור העתיד של בנינו. זו אינה אידיאולוגיה דתית בדווקא, אלא דאגה לחינוך ולערכים שאנחנו, כולנו, מקנים לילדים שלנו. על-פי מה שראינו כאן אין פלא שבני הנוער מגיעים לשאול תחתית בחברה בכל מיני מקרים שאנחנו רואים ושומעים בחדשות כל יום. אני מבקש להתחבר מיד לאינטרנט מסונן, גם בבית וגם במוסדות, חשוב שהדברים האלה יוצגו בכל מקום אפשרי, היות שצריך לעשות מהפך בהתייחסות כל שכבות הציבור לנושא הזה שהוא עניין ערכי וחינוכי גרידא!"
מ"מ ראש עיריית ביתר עילית, ר' שלמה שרעבי: "הנושא כאן הוא חשוב מאוד, צריך להתעורר כי זה פוגע גם בתוכנו, רק בשבוע שעבר טיפלנו במשפחה שניזוקה משימוש באינטרנט לא מוגן. אי אפשר להתעלם ולומר אצלנו זה לא קורה. תפקידנו כאנשי ציבור לכוון את הציבור שצורכים אינטרנט, כמו מוסדות, אנשי עסקים ומשתמשים פרטיים שמחוברים לאינטרנט בגלל פרנסה, לעבור לאינטרנט מסונן, למסלולים המיוחדים של החרדים. זו ההרצאה הכי חשובה שהתקיימה כאן בהשתלמות".
סגן ראש עיריית בית שמש, ר' משה אבוטבול: "כל הנושא של חסימה וניהול התוכן באינטרנט הוא חשוב מאין כמוהו. הפעילות הפרלמנטרית שהמפלגה פועלת למענה חשובה כשלעצמה וצריך לקדם את החקיקה וכל פעילות שיכולה לסייע לעניין היא מבורכת".
הר' עוזי עופר, נס ציונה: "העניין מוכר וחשוב עד מאוד וצריך לפעול אצל אחינו החילונים וגם בקרבנו, כל אחד בעירו". הוא פנה לנציגי "רימון" בבקשה: "תנו לנו חומר ונתחיל לפעול ולקדם במועצת העיר, אנחנו מבקשים שתחברו את המוסדות שלנו בעיר ותעבירו הרצאות ומצגות בנושא אצלנו על-מנת להציל עוד משפחות ועוד בני נוער. מה שווה אם אנחנו משקיעים בחינוך בבית ובבית הספר ומאידך הילדים נחשפים לאינטרנט פרוץ? הכל יורד לטמיון".

אדישות קטלנית

בכירים בקרב ספקיות האינטרנט העידו בהודאת בעל דין כי זיהו אצל שר התקשורת תחושת שליחות של ממש בכל הקשור להצעת החוק הזו. אין כל פלא בכך, שכן מרן מאור ישראל שליט"א הוא הגדול העומד על גביו.
הרבה קורת רוח נגרמה למרן שליט"א בעת שהחוק עבר בקריאתו הראשונה, שכן מרן הוא האיש על העדה שאליו מגיעים סיפורים רבים, רבים מדי, של תקלות גדולות מאוד הנגרמות מהאינטרנט, גם כאלה הקשורות לפסקי הלכות הנוגעים לנושאים החמורים שבעם ישראל.
האדישות מצדו של הציבור הרחב היא הגורמת לנזקים הגדולים יחד עם חוסר המודעות וההבנה באשר לאפשרויות הטמונות בכלי הזה ששמו אינטרנט. כדוגמא לאדישות הזו נוהג שר התקשורת לציין את המדיה הרב-ערוצית, שבה הגישה לצפייה בשעות מסוימות מוגבלת באמצעות קוד וסיסמה, בהתאם להחלטת בג"צ, אלא שהנתונים מצביעים על כך שרק 10% מהלקוחות הללו הבטיחו את הממיר שבסלון בקוד סודי שאינו נגיש לילדים. "זוהי ההוכחה לכך שללא התערבות יזומה של הממשלה, הציבור, באדישותו, לא ידאג להגן על ילדיו".

בחלק המעשי

איתמר הראל, סמנכ"ל החטיבה הפרטית בבזק, מספר ל"יום ליום" כי "רבים הם השואלים כעת היכן ניתן להשיג את הדבר הזה ששמו אינטרנט כשר, אולם בשלב זה עדיין אין הסכם סופי עם אף אחת מהחברות".
הוא מסביר ש"הסיכום הוא שלכשיהיה ADSL מוגבל הוא ינתן לחברות כדי לקבל פיילוטים של אפשרויות התפעול בכיוון הזה, ההיתכנות של זה ברמה ההנדסית והמעשית".
כששאלנו על המועד הצפוי להפעלת האינטרנט בצורה זו, נענינו שקשה לתת צפי של תאריכים על דבר רגיש כל כך התלוי בגורמים כה רבים (הרבנים - באמצעות ועדת הרבנים, משרד התקשורת ואנשי המקצוע שלו, החברות - הן מהכיוון הטכני והן ברמת העיקרון והכדאיות הכלכלית וכמובן ההד הציבורי) ומאחוריו עומדים שיקולים כה רבים.
- אינטרנט. מהיכן החל הנושא?
הראל: "כשזה עלה בדעתי, בערב פסח לפני כשנתיים, שאלתי את הרבנים על הרעיון של אינטרנט כשר", הוא מספר, "התשובה הראשונית היתה שלילית. בהמשך השתנתה הגישה. אני מניח בהחלט שהשינוי בא כתוצאה מלחץ פנימי בתוך המערכת החרדית, ואני חייב לומר אגב שגם מאיתנו הגיעו הנתונים, מהם אי אפשר היה להתעלם, על כמות הלקוחות המגיעה מהציבור החרדי שנאלץ, לבינתיים, להשתמש באופציות הלא כשרות לצרכי עבודה וכדומה.
בשלב זה החל הלחץ מטעם ועדת הרבנים בגישה של מציאת פתרון ושוב: הפניה היתה בעיקר מאנשים שהאינטרנט הוא חלק ממקור פרנסתם והם נעזרים בו לצורך פרנסה".
- במה אתם שונים וטובים מהפתרונות האחרים?
הראל: "ברור שהכיוון שבו פסענו מלכתחילה הוא לא מה שהולך להיות כרגע".
הראל מספק מעט רקע: "יש שלוש גישות מרכזיות של סינון תוכן ברשת. גישה אחת היא שספק התשתית מסנן אצלו את הגישה למקומות הלא רצויים. גישה שניה היא שספק האינטרנט (החברה שיושבת בין הלקוח לבין ספק התשתית) מסנן אצלו את התוכן. הגישה השלישית היא תוכנה שיושבת על מחשב הלקוח ומסננת את מה שהיא תוכנתה לסנן.
ההצעה הראשונית היתה בדמות פתרון אשר במסגרתו בזק היא זו שתסנן את התכנים בעצמה - ברמת השרת - כשתהיה לה מערכת בעלת "רשימה לבנה" של אתרים שאליהם מותר להכנס (בניגוד ל"קו ונקי" למשל, שבו יש "רשימה שחורה" של מספרים שאליהם אי אפשר להתקשר). בסופו של דבר לא זה מה שיהיה - בעיקר בעקבות לחץ של ספקי האינטרנט על משרד התקשורת, מכיוון שברצונם היה להיות בעצמם המסננים ולא לתת לבזק להתערב בצד התכנים. הבעייה ברמת הספקים היא שהיום הלקוח מחובר דרך חברה א' - חברה מסוננת - ומחר הוא יתחבר בחיוג מזדמן דרך חברה ב'.
הפתרון שאליו הגענו ינתן בדמות מערכת בעלת סינון משולב שבה ברגע שהלקוח יחובר לתשתית של בזק ויוגדר כאינטרנט כשר, בזק תגדיר אצלה שהלקוח המסוים הזה רשאי להתחבר אך ורק לספק אינטרנט כשר מהרשימה שתיבנה, כשמהצד השני מי שיסנן את התכנים בפועל הם ספקי האינטרנט. ההערכה היא שכיוון שמדובר בהשקעה לא קטנה מצד הספקים, הרי שמן הסתם לא כל הספקים ירצו להתחבר לזה".
- על כמה ספקים אנחנו מדברים?
הראל: "יש למעשה הרבה, שלושה גדולים שכל אחד מהם תופס בערך שליש מהשוק, ויש עוד כמה קטנים. יש גם את אינטרנט רימון שנותן כבר היום שרות מסונן ברמת הספק".
- תאריך יעד?
הראל: "בנושאים האלה אני כבר לא רוצה להתנבא. אפשר לגלות שאת הקו הכשר יכולנו להשיק כבר קודם לכן ואפילו חשבנו שזה הולך להיות יחד עם האינטרנט הכשר. כחלק מהחשיבה הזאת הכנו מעטפת אחידה לשניהם יחד. לבסוף החלטנו שכדאי יהיה להשיק את הקו הכשר מהר יותר ולהפריד ביניהם, ואני שמח שעשינו את זה. אין כעת תאריך יעד לסיום התהליך אצלנו, אנחנו כאן בבזק ממתינים לסיום העבודה של ועדת הרבנים מול הספקים, כדי להגיע איתם לפתרון".
- תהיה הגבלת מהירות באינטרנט הכשר?
הראל: "אני לא מכיר איזושהי הגבלה כזו. לכאורה, מצד מה שאני שומע, הרצון - בהתאם לביקוש המסתמן - הוא לספק מהירות נמוכה ביחס לקצבים שהולכים בשוק. אני מעריך שהביקוש הממוצע יהיה לאחד וחצי מגה ואולי אפילו קצת פחות".

בעלי ניסיון

ניסינו. ביקשנו מידיד, מומחה למחשבים המחובר לרימון ולצורך פרנסתו זו הותיר לעצמו את האפשרות של כמה רמות חסימה, לערוך חיפושים שונים עבורנו. מילים רבות הוא ניסה, ובאף אחת מהן הוא לא הגיע לתכנים שאותם לא היה מעוניין שילדו יראה באקראי.
"אני נזהר שבני לא יגע במחשב", הוא אומר, "הוא גם יודע שפינת המחשב היא "פרנסה" בלבד הנמצאת מחוץ לתחום עבורו", הוא מדגיש, "אולם כעת אני רגוע יותר בידיעה שגם אם הוא ייחשף אליו באקראי או במכוון הוא לא יראה בו משהו שיותיר צלקת עמוקה בנפשו".
במהלך הסיור מצביע אלדר על ארבע עמדות הבקרה המאוישות במומחי מחשבים ואינטרנט. אתרים עולים כל העת למול עיניהם והם בודקים אותם ומאשרים או שוללים בעבודת נמלים אנושית, כשהאישור או השלילה מכניסים את האתר לרשימה "השחורה" או "הלבנה".
כשאדם נכנס לאתר לא מוכר, האתר נחסם אוטומטית, ורק אם אין בעיה באתר הוא ייפתח לאחר 90 שניות. גם בשעות עומס אין אפשרות להגיע לאתר שאינו מופיע ברשימה בלי שהוא יעבור בדיקה מקדימה, שם האתר נכנס לתור ובהגיע תורו (במהירות - לפי מה שראינו ובדקנו) הוא יאושר או לא.
באשר לאפשרויות הסינון אוהב יוסי אלדר להשתמש בדימוי של כביש שממנו מתפצלים חמישה או שישה מסלולים שאליהם ניתן לפנות וברגע שמגיעים לאחד מהם בלתי ניתן לרדת ממנו ולעבור לדרך אחרת. "ישנן חסימות הפועלות ברמת התוכנה, רימון עושים זאת ברמת השרת, מה שמונע באופן הרמטי את אפשרות פריצת הקודים שבה ילדים קטנים מתגלים לעיתים כמומחים גדולים".
אלדר גם מצביע שוב ושוב על הסלוגן "עוברים לאינטרנט רימון" - "זהו מעבר בלבד של הנאלצים כבר להשתמש באינטרנט, בשום אופן איננו מעודדים התחברות חדשה לרשת!"
המסלול הראשון הוא של האי מייל - הדואר האלקטרוני בלבד. אחריו מופיעה האפשרות שנעשתה בשיתוף פעולה עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת במסלול ששמו "קו נקי" כשהמהלך כולל בתוכו גם את התקנת התוכנה של "נתיב" (תוכנה הנכנסת לתוך קרבי המחשב ועושה שם את הנדרש בחסימת התכנים) וגם את המסלול שבו יש רק רשימת אתרים "לבנה" שאליה ניתן להגיע.
"הנטו שלי" היא אפשרות הגישה שבה כל אחד בונה לעצמו את רשימת האתרים שאליהם ואליהם בלבד ניתן יהיה להגיע ממחשבו. מוסדות רבים ביקשו את האפשרות הזאת, שכן כך יכול מזמין השרות להכניס רק את האתר של החברה עצמה ועוד אחד או שניים מאותם העובדים עמו וכמובן הדואר האלקטרוני.
שמענו כבר על חברות שהצטרפו למסלול הזה מתוך אינטרס כלכלי בלבד של ניצול זמנם של העובדים, אך ברור שזה נועד גם עבור מנהל החושש להכשיל את עובדיו בשימוש בלתי מבוקר במחשב בעת עבודתם השוטפת.
המסלול המוגן, המסלול המוגן פלוס, המסלול המוגן בריבוע, המסלול השמור והמסלול ההרמטי הם שמותיהם השיווקיים של מסלולים אלה ואחרים שהסלוגן המלווה אותם הוא "רק מה שטוב באינטרנט".
ביניהם ניתן למצוא את המסלול הנועד עבור הנזקקים לשכמותו ובו רשימת אתרים "רגילים" שעברו אדפטציה - הסרת התמונות הלא צנועות, או אפילו ה"באנרים" - ההפניות לאתרים או דפים אחרים שאינם ראויים.

הגנה מהסכנה

בשיחה עם "יום ליום" מבקש שר התקשורת, ר' אריאל אטיאס, שוב ושוב להדגיש כי החוק הזה אינו נועד לציבור החרדי, בכלל לא. "זהו חוק שנועד להגן על זכויותיהם של כלל ילדי ישראל". למעשה, מובן שבקרב הציבור החרדי המודעות לחסימת תכנים גבוהה בהחלט, החוק הזה אמור להשפיע יותר על הציבור הכללי בארץ.
שר התקשורת מודע היטב למציאות שבה אנו חיים כאן במדינה המחשיבה עצמה לנאורה וככזו היא איננה מעוניינת שיצנזרו אותה, מתוקף תפקידו הוא מציין בעצמו כי "עלינו לשמור על זכויות הפרט ולהגן על חופש הביטוי ככל האפשר". אולם מצד שני הוא מדגיש ש"יחד עם זאת, מדינה נאורה צריכה גם לשמור על זכויותיהם של ילדיה, ולשמור מכל משמר על הערך החשוב "הגנה על קטינים". הצעת החוק שעברה בשבוע שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, ברוב גדול, מאזנת בין שני הערכים הללו".
כשמדברים במדינה על זכויות הילדים נזקקת התקשורת בארץ תמיד לדעתו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, שלא תמיד רואה כל דבר 'עין בעין' עם הציבור החרדי, אולם הפעם הוא זכאי לשכר שיחה נאה על הדברים שנשא בדיון על חוק סינון אתרים שנערך בוועדת הכלכלה: בהתייחסותו הישירה להסתיגויות מפני החוק הוא סיפר כי "אנחנו מקבלים חדשות לבקרים פניות מהורים, שעל-פי סוג הפנייה אני יכול לזהות שכולם 'חילוניים טהורים', לא דתיים ולא חרדיים, שאומרים: אנחנו לא יכולים, כל רגע הילד נתקל במשהו אחר במחשב". לאחר שסייג ואמר שהוא "מאמין כי הצעת חוק סינון אתרים טובה בבסיסה, אך צריכה לעבור שינויים על-מנת שהמתנגדים לה לא יחששו מצנזורה ומידו של האח הגדול", הוא הוסיף להביע את תמיכתו בצורת המהלך ואמר גם כי "כפי שאנחנו מתייחסים לסכין - היא אינה דבר טוב או רע. בסכין אפשר לקלף תפוז, ואפשר לגלף יצירת אמנות, ובסכין אפשר גם לפצוע ולדקור. לכן השאלה איננה אם זה טוב או רע, אלא אילו שימושים יש בו, ואיך לוקחים את היתרונות ונמנעים מן הסכנות. אני מבקש להצביע על דרך האמצע הזאת, שצריכה להיות הדרך הנכונה".
כמענה לגישה הנוקטת שאפשר לסמוך על ההורים שיעשו את תפקידם החינוכי נאמנה וכי אכן אין לאח הגדול להתערב בכלל בתחום זה, הוסיף ד"ר קדמן ואמר: "המחוקק הישראלי, בדברים אחרים לגמרי שנראים לכם אולי לא קשורים, מצא לנכון להתערב. למשל, חברות תרופות חויבו לשים מכסה כפול קשה לפתיחה כדי להקשות את הנגישות לילדים. תרופות הן דבר חשוב ומציל חיים, אנחנו לא נגד תרופות, אבל אמרנו: אנחנו לא סומכים על ההורה שיישב ויסביר לילד שלא כדאי בטעות לקחת תרופה, לכן חייבנו לשים מכסה כפול כדי שלילדים יהיה קשה להגיע לתרופות, כדי שלא יצליחו בעצמם לפתוח את זה".
תימוכין של ממש קיבל החוק גם מח"כ רונית תירוש (קדימה), מי ששימשה כמנכ"לית משרד החינוך: "אני חושבת שהחוק חשוב מאוד מההיבטים החינוכיים. החוק לא פוגע כהוא זה בחופש הפרט... בשונה מהמצב הקיים, שבו אתה מהמר שאכן למנוי יש מודעות לנושא הבעייתי, פה החוק מוודא שהמנוי יהיה ער לכך שיש בעיה בשיטוט בלתי מבוקר משום שיש אתרים פוגעניים, כי אדם תמים לא בהכרח חושד שזה מה שקורה. אז הספק אומר לו שיש אפשרות לסנן אתרים בלתי הולמים, לפי ההגדרה בחוק. ואפשר לעשות את זה בחינם, ואם אתה לא רוצה אז לא".
תירוש הוסיפה כי "מי שרצה להתייחס באופן ציני לחוק, "חשוך", "צנזורה" - ממש לא קרא את החוק ולא מבין אותו ומנסה לתעתע בציבור. אתה יכול לבחור, אין כפייה".
בכיר במשרד התקשורת הוסיף להסביר במילים פשוטות יותר, כאלה המיועדות לחילוני המצוי: "צא מהבועה של תל אביב, ותבין שבישראל לא מכירים את האינטרנט, לא מכירים את התכנים הפוגעניים שבו, הורים לא מודעים לאתרים שאליהם נכנס הילד מתוך סקרנות ואין להם כלים לפקח עליו". ומי שמתנגד להיגיון הזה כנראה משוחד מדי בתאוות.

חגיגה מפחידה

אצלנו לא היתה שאלה באשר לצורך, השאלה היתה רק אם, האם זה מספיק. הוותיק מבין מפעילי תוכניות החסימה עבור הציבור החרדי הוא ר' יוסי מילר, מנכ"ל "מורשת" (אקטקום, לפני שנמכרה הלאה). ממילר ניתן לשמוע את ההגדרה שלפיה "האינטרנט, מבחינתנו, הוא תקלה בדרך כלל". "חשוב לציין", הוא אומר, "שמחשבים דווקא היו אצל חרדיים, בבתים הפרטיים ובבתי העסק. למחשב הרי היו שימושים "לגיטימיים" הרבה לפני היות האינטרנט. מי חשב, לפני שבע שנים למשל, שהקופסה האפורה הזאת תהפוך לחגיגת מולטימדיה אינטראקטיבית, חובקת עולם ומרובת פיתויים. בגלל האינטרנט, המחשב הפך להיות מוצר אחר ממה שהוא אמור היה להיות".
הוא מספר שמורשת היתה הראשונה שזיהתה את הצורך והחלה להפעיל מסלולים של תקשורת מקוונת ברמות ניקיון כאלה או אחרות (ליתר דיוק: בחלק מהן היתה רמת הלכלוך כזו או אחרת). כיום משמש מילר כחבר בוועדה הטכנית העוסקת בבניית התבנית הבאה של האינטרנט הכשר.
גם הוא מתייחס לעובדה שהמציאות מכתיבה את הצורך, מאחר שגופים רבים כמו בנקים, חברות אשראי, עיריות וחברת החשמל עברו להשתמש במדיה הזאת. יש גם אנשים רבים הנזקקים לשרותיה במגזר החרדי, כמו סוכני נסיעות, לדוגמה, שתלויים באינטרנט לפרנסתם.
- מה היה הרעיון שעמד מאחורי הקמת החברה?
מילר: "היא הוקמה עבור הציבור הכללי, לא דווקא עבור הציבור החרדי. בהמשך גילינו את הצורך הגדול של חברות ואנשים שלצורך פרנסתם הותר להם להשתמש בכלי הזה, אך הם לא היו מוכנים בשום פנים ואופן לקבל באותה חבילה גם את הנזקים הגדולים הכרוכים בו.
"חמישה מסלולים נבנו בהתאם לצרכים הקיימים, ובהמשך נוצר גם המסלול האוטונומי מתחילתו ועד סופו המכונה מאושר-נט, שבו מצויים כמאתיים - שלוש מאות אתרים שימושיים בלבד ולא מעבר. אלה הם אתרים שעברו בדיקה אנושית - ידנית מדוקדקת מאוד.
"הפחד הגדול הוא מפני מקרה של היתקלות אקראית של ילד בתמונה אחת שאינה ראוייה, עלול לקרות שזו פעם ראשונה שהוא רואה דבר כזה", אומר מילר, "וכשזה קורה - זה הכי קריטי שיכול להיות. אי אפשר להחזיר אחורה".
מפליא לשמוע את ר' יוסי מילר, שלמעשה מתפרנס מהמדיה הזאת, מתנסח ומודה בפה מלא כי "נכון להיום, למרות כל החסימות והפטנטים, האינטרנט הוא בעיה. זאת כל עוד לא הגענו למצב של "אתרים עם הכשר" - בדיוק כזה הניתן בשנים האחרונות על ספרי הקריאה ודברים דומים, הכשר שינתן ברמה כזו שכל שינוי באתר יהיה חייב לעבור ולקבל את אישורו של הרב המכשיר או נציגו.
- אתה צופה שזה יגיע?
מילר: "כן! בהתאם לרמת השימוש באינטרנט הכשר אני צופה שגם ההמשך המתבקש הזה יגיע ואכן כל אותם הנאלצים להשתמש בכלי הזה לצורך פרנסתם (בלבד!) יוכלו לעשות זאת ביתר בטחה ושקט נפשי".
הוא מספר כי כל הרבנים היושבים בוועדת הרבנים לענייני תקשורת, הלא הם הרבנים הגאונים רבי ברוך שרגא, רבי ישראל פישביין, רבי עמרם אופמן ורבי יוסף בנימין וואזנר שליט"א, הכריעו כי הגדרת האינטרנט הכשר תהיה "אינטרנט שימושי" בלבד! אפילו לא בהיבט של מידע שאינו שימושי. שוק ההון, בנקים, אגד וכדומה בלבד ואפילו לא שיעורי פרשת השבוע, הדף היומי או מידע הלכתי.

חי או ממית

ברימון פונים בהחלט גם לציבור הכללי, לפני פריצתם לשוק הם ערכו סקרים מקיפים ולפיהם מרבית הציבור בארץ מבין את הצורך הגדול בסינון תכנים מפני הילדים.
הסקר המפחיד ביותר היה זה שגילה את הפערים העצומים (של עשרות אחוזים!) שיש בין מה שההורים חושבים לבין המציאות בשטח אצל הילדים. יש הורים רבים שעבורם 'עכבר' הוא רק יצור שמקומו הראוי לו במלכודת, ואילו ילדיהם מכירים רק את זה המטייל לו להנאתו על השולחן, אחוז בידיהם הקטנות ומסייע לפיטום מוחותיהם הרכים בכל הרפש המצוי בקופסא שאליה הוא מחובר בעבותות דיגיטליים. עכבר חי? יש לי משחק כזה במחשב!
מעניין לציין נתון אחד מתוך הסקר, שלפיו דווקא הציבור הספרדי מקרב כלל הציבור בארץ, האמון יותר על שמירת הערכים, הבין טוב יותר את הצורך בחסימה ובסינון האתרים שאליהם עלולים ילדיהם להיחשף.
כדי להגן על הורים אלה ודומיהם, וכן גם על אלה המבינים היטב במחשבים אך מבינים גם שאין ביכולתם לעמוד לידם עשרים וארבע שעות, מובנה בשירות של רימון המושג "קו אדום".
הקו האדום מגדיר את המסלול הנמוך ביותר שאליו יוכלו לגלוש בבית הזה. את הקו האדום ניתן לשנות אך ורק בהוראה טלפונית של מזמין השירות. תפקידו הנוסף של הקו האדום הוא לקבע את הסטנדרטים הקיימים אצל כל אחד ולמנוע את השחיקה האיטית של העקרונות אל מול הדינאמיות הבלתי פוסקת של הרשת (תופעה מוכרת בקרב משתמשים רבים שהחלו את דרכם בקטן וגלשו לתהומות).
מעל לכל ישנה ההמצאה הנוספת שקיבלה את השם "תיזמונטו". זוהי האפשרות לתכנן את השימוש ברשת לשעות הנדרשות לכך מעין "שעון שבת" חודשי, שבו ניתן לתכנן לדוגמא שבשעות העבודה בבוקר יהיה המחשב פתוח לרמה מסוימת ובשעות אחה"צ לרמה מסוננת יותר ואפילו שבשעות הלילה (או כל שעה רצוייה אחרת) יהיה המחשב סגור לחלוטין לשימוש ברשת המקוונת.
הנקודה הנמוכה ביותר ברימון עדיין אינה מאפשרת הגעה לתכנים הפסולים מעיקרם. זהו בעצם יתרונה הגדול של החברה הזאת.
ועדיין, שוב ושוב כאי להדגיש: מי שאינו נזקק לשימוש במדיה הזאת - מוטב שיברח ממנה כמו מאש!
אסונות גדולים מידי ארעו בגינן של הסכנות הנוראות האורבות לכל מי שרק מעז להציץ לכיוונן. אסונות גדולים מאוד שחלקם היו נמנעים אם בעולמנו לא היה בלבול בין פלורליזם להפקרות. אבל זהו בעצם הנושא של תחילת הכתבה.

כבר הורה חכם

מרן מאור ישראל שליט"א הוא זה שכבר לפני זמן רב זעק במר-לבו והתריע מפני המדיה הזאת ש"רבים חללים הפילה". הוא היה זה שאמר בפה מלא כי חובת הערבות של כלל ישראל מחייבת את כולנו לעשות ולהציל, 'איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'.
מרן הוסיף לא אחת לשבח את חברי הוועדה שזכתה לברכתו על כך שהם עושים "דבר גדול" בהיותם "עומדים על משמר חומות ישראל".
בהזדמנויות הרבות שבהן עולה הנושא לפניו משבח מרן שליט"א את שליחו האישי - שר התקשורת - הפועל ועושה כדי לנטרל השפעות מזיקות ומסוכנות במקום שעליו הוא מופקד, ונועץ בו דרך קבע אודות דרכי הפעולה למניעת נזקים לטווח ארוך ולמזעורם.
משר התקשורת שמענו בנוסף דברים מפורטים על דאגתו הגדולה של מרן בעניין זה. מטבע הדברים, שר התקשורת הוא הנדרש לעמוד מול מרן שליט"א ברמה המקצועית והערכית על כל שלבי התקדמויות המהלכים שנועדו לציבור החרדי בהתאמתם המלאה לדעת התורה הצרופה המסורה לנו מדור דור.
השר אטיאס מציין לדוגמא, בהתפעלות רבה, את התעניינותו של מרן שליט"א בפרטים הטכניים של המהלך המתהווה לפרטי פרטיהם. מרן התעניין עד כמה גדולה היא הסכנה הרוחנית, מי הם העלולים להכשל, מהו טווח הגילאים המצוי וכדומה. בשלבים הבאים עניין את מרן שליט"א עד כמה הציבור יבין את המהלך, עד כמה גדולים הם סיכויי ההצטרפות של הציבור, עד כמה זה ישים בצורה שאכן תמנע פרצות חלילה או תקלות והאם הציבור אכן יבין את העובדה שהדבר נצרך וזוהי סכנה של ממש, או שמא הוא עלול לטעות ולחשוב שמדובר רק בחלקים מסוימים מאוד בציבור, מאלה שיש להם ילדים בגיל מסוים או ברמה רוחנית מסוימת מאוד.

כך זה יעבוד

בסופו של דבר החוק, שאותו הגיש הפעם ח"כ ר' אמנון כהן ואשר זכה לגיבויו המלא של שר התקשורת, עבר בקריאה ראשונה ברוב של 46 ח"כים מכל הקשת הפוליטית נגד 20. בשאר חלקי החוק מוצע שוועדה ציבורית מטעם שר התקשורת תקבע אילו אתרים ייחסמו. המועצה תורכב, בין השאר, מנציגים של משרדי החינוך והמשפטים והמועצה לשלום הילד.
במשרד התקשורת ביקשו לסבר את אוזנם של אזרחי המדינה וציינו כי על-פי נתוני מחקר, 60% מהילדים בישראל נפלו ברשת המסוכנת ו-40% מהם מסרו פרטים אישיים העלולים אף לסכן את חייהם.
וכך זה יעבוד: כל מנוי חדש בישראל יחויב לחתום על מסמך שלפיו הוא מודע שקיימים תכנים פוגעניים ברשת. אם לא יחתום על ההצהרה - לא יוכל לקבל את השירות. בנוסף, כל מנוי חדש יישאל אם הוא מעוניין בהפעלת מערכת סינון ללא תשלום. לקוח שלא יהיה מעוניין, יצטרך להזדהות כבגיר באמצעות תאריך לידה ומספר תעודת זהות (בצירוף צילום הת.ז.). מנויים קיימים, לעומת זאת, יקבלו לביתם מכתב שיבשר להם כי אם בתוך 60 ימים לא יודיעו כי אינם מעוניינים במערכת הסינון, היא תופעל כברירת מחדל.
ספק אינטרנט שיפנה ללקוח ולא יקבל תשובה, ישגר למנוי מכתב נוסף, אם גם אז הוא לא יקבל תשובה, הוא יודיע ללקוח שמהיום יסופק לו כברירת מחדל שירות מסונן של אתרים. הודעה בדבר רצונו של מנוי שלא לקבל שירות מסונן תינתן רק על-ידי מי שיזוהה כמבוגר. שר התקשורת יקבע בתקנות את האתרים שייחסמו. ספק שיעבור על החוק המוצע יהיה צפוי לקנס של עד 240 אלף שקל.

סיסמאות ומציאות

אז בינתיים אין פתרון מצד בזק, מה כן יש? לעת עתה יש שני פתרונות מרכזיים: 'מורשת' ו'רימון'. על-פי מחקרים עדכניים, קיים פער עצום בין מה שההורים חושבים על היכרותם של ילדיהם עם המחשב לבין המציאות, פער של מאות אחוזים!
בציבור הדתי-לאומי, זה המחשיב עצמו ל"פתוח" ו"נאור", המכה גדולה מאוד, אצלם שלטה עד לאחרונה השיטה שלפיה "החינוך אינו יכול להשען על חסימות כלשהן" וססמאות כמו "אם לא נחנך את ילדינו להתמודד עם המציאות שלפניהם ולצנזר את עצמם הם לא ידעו לעשות זאת בעתיד".
בחסות המציאות הזאת הורים רבים לא ידעו כי ילדיהם התפתו ומסרו את פרטיהם האישיים לזרים ויש שאף ניהלו קשר רציף עם אנשים הזרים להם לחלוטין! אין כאן המקום להאריך באשר לנזקים שנבעו מהתכנים אליהם נחשפו הילדים אשר לפתחם הוצבו ניסיונות קשים כאלה. נציין רק שהאסון הגדול באמת התגלה כאשר רבניהם החלו לספר על שאלות של נערים מהציבור הד"ל אשר גילו כי הוריהם בעצמם נכשלו בתחום. התפילה של "אל תביאני לידי ניסיון" התגלתה גם שם והצורך הגדול של חסימת תכנים שהיה מוכר היטב בציבור החרדי צף ועלה ובגדול.

פרדוקס מאולץ

אין ספק כי על אותם שקיבלו היתר כלשהו לצורך פרנסתם להזהר שבעתיים על עצמם וכל שכן על ילדיהם ולהשתמש בערוץ החסום ביותר. החוק שעבר כעת בקריאה ראשונה אינו מתחיל לענות על צרכי היהודי שומר המצוות או אפילו להתקרב אליהם.
כפי שצוין, על-ידי ועדת הרבנים, ועוד קודם להופעתה, הוצעו כמה מסלולי חסימה לציבור הנזקק לכך, מסתבר שמרבית הלקוחות הללו הינם מוסדות ציבוריים והדומים להם, אשר גם בהם אין אפוטרופוס כלשהו היכול לתת מענה מלא לרמה הרוחנית שעמה מגיע כל אחד לעבודה...
מכל כיוון שמענו אותה התנסחות פחות או יותר לגבי המהלך הבא של "האינטרנט הכשר", המצאה חדשה יחסית ששמה נשמע עד לא מכבר פרדוכסלי: זהו אינו כלי שיתן מענה לאיזו "תרבות פנאי" או משהו מהסוג הזה, לא ניתן יהיה להגיע דרכו לחומר חדשותי או לכתבות עניין ופנאי, זהו אמצעי שנולד מתוך צורך אמיתי שצף ועלה מתוך המציאות.
הרב לבקוביץ, נציג ועדת הרבנים, ניסח זאת באומרו כי "אי אפשר להתעלם מן העובדה שאם עד היום ידענו שהעולם כולו הולך ונעשה תלוי באמצעים הטכנולוגיים, הרי שבמשרדי הממשלה זוהי עובדה מוגמרת מזה זמן רב.
מנהלי מוסד נאלצים לקבל חומרים שוטפים והכרחיים באמצעות הדואר האלקטרוני ולעיתים גם בגישה עצמאית לאתרים הרלוונטיים בתדירות קבועה. כשמשרד החינוך מוציא חוזר חדש או תקנה חדשה הם מפנים לאתר שלהם להורדת החומר הרלוונטי. גם ההתכתבויות הרשמיות עברו כולן לעולם הווירטואלי הזה, כשדוחו"ת כספיים ואפילו ארנונה ותשלומים נעשים באמצעותו. העולם הולך יותר ויותר לכיוון הזה, והציבור החרדי מצא עצמו בדילמה, כשמצד אחד לצורך התנהלותו הוא מחוייב להזדקק למדיה הזאת ומצד שני נזקיה".

קליפתו זרק

הכוכב החדש בתחום חסימת התכנים משתמש בויז'ואל שבו מופיעה חגורת בטיחות המוקלקת על עכבר המחשב. במהלך הכנת התחקיר ביקרנו שם, במרכז פעילותה של חברת "אינטרנט רימון" השוכן בגבעת שמואל.
על רבי מאיר אומרת הגמרא (מסכת חגיגה ט"ו, עמ' ב): "רבי מאיר רימון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק", כלומר שלמד מרבו אלישע בן אבויה, התנא (המכונה "אחר") שיצא לתרבות רעה, רק את הדברים הטובים. ברימון מצאו גם ראשי תיבות הולמים: "רשת יהודית מסוננת ונקייה".
זהו ספק תקשורת שקם לפני קצת יותר מחצי שנה ביוזמתם של כמה אנשים שהבינו את הצורך הזה בציבור הכללי והחרדי. מנכ"ל החברה הוא קובי הקר, לשעבר סמנכ"ל בסלקום ומנכ"ל במאורות הדף היומי, אשר הגיית שמו מסמלת בדיוק ההפך מפועלה של החברה, שמטרתה דווקא לחסום ולשמור ("האקר" - הוא הכינוי הרווח לאנשים המנצלים את הרשת המקוונת לפעילות העוברת על החוק בפריצה לאתרים וכדו'). הקר בעצמו מוסר מידי יום ביומו שני שיעורים בדף היומי, האחד השכם בבוקר והשני בערבו של יום.
לאחר קבלת רישיון ההפעלה הם יצאו בקמפיין גדול של גיוס מנויים. אלפי לקוחות הצטרפו לרימון מאז, הם הצטרפו לאחת מחמש רמות התוכן: החל ממייל בלבד ועד לאפשרות הגלישה בצורה מסוננת מתכנים שאינם צנועים וכדו'.
לאחרונה התקבלה במוסדות רשת "מעיין החינוך התורני" הוראתו של יו"ר תנועת שס, השר ר' אליהו ישי, לחבר את כל מוסדות הרשת שנאלצים להשתמש בתקשורת המקוונת לצורכי עבודתם המשרדית בלבד - לסינון התכנים של רימון.
יוסי אלדר, סמנכ"ל החברה שלאחרונה זכתה לחשיפה בוועידת תנועת שס בטבריה, ערך לנו את הסיור המקיף שממנו התרשמנו עד כמה גדולה ההתעוררות בציבור לצורך בסינון. הוא גם הראה לנו על מחשב לא מסונן כיצד חיפושים תמימים של שמות פירות או אפילו מושגים הלכתיים מובילים לתוצאות מהסוג הגרוע ביותר שרק ניתן להעלות על הדעת. סינון, גם בתוך האתר עצמו (כמו במנוע החיפוש "גוגל"), מביא לכך שתוצאה כזו לא תופיע.
משחקים הם גם כן מקום שאליו הורים מסוימים מתירים לעצמם ולילדיהם את הגישה בלי הרבה פיקוח. לא מזמן רעשה הארץ (בכנסת, אלא מה) על משחק אלים במיוחד שבו המשימה היתה להרוג כמה שיותר קשישים. הוא כלל גם תכנים לא צנועים, וכשאומרים "לא צנועים" מתכוונים לכאלה שגם הח"כים הנכבדים שאינם חרדיים הזדעזעו מהם.

שאלת חכם

ומי שאינו רואה עצמו כפושע כזה בפיקדון שאותו מסר בידו בורא העולם? הוא, יחד עם אותם מבני הציבור החרדי שנאלץ להשתמש במדיה הזאת לצורך פרנסתו, יכול להשתמש בפתרונות המוצעים בפניו כבר מזה זמן רב. בהמשך הוא יוכל גם להתחבר לשירות שיוצע במהלך החדש הנעשה בשיתוף פעולה של חברת בזק עם ספקיות האינטרנט בארץ - יחד עם ועדת הרבנים לענייני תקשורת.
כעת כבר אין זה סוד שרבים מבני הציבור החרדי נאלצים להשתמש במדיה המקוונת לצורך פרנסתם. נדמה כי לא תהיה זו גוזמה לקבוע שבמרבית ממוסדות הציבור יש חיבור ADSL אחד כזה. ממומחה בתחום שמענו את ההגדרה שלפיה "צריך לדעת, שבעוד מחשב בלי מודם הוא לכאורה סתם קופסה, חכמה יותר או פחות, מחשב עם מודם הוא נמל פתוח אל העולם. זה מצב דו סיטרי, שבו ניתן להיכנס דרך המחשב אל מחוזות רחוקים - אבל גם אותם מחוזות רחוקים יכולים להסתנן אלינו הביתה דרך המחשב".
במודעה שפורסמה בעת האחרונה מטעם ועדת הרבנים לענייני תקשורת תחת הכותרת "הודעה חשובה", נכתב בפירוש כי עיסוקם בנושא הוא עקב האילוץ שכפתה עלינו המציאות - "היות שהולך וגובר בעולם העסקים, המוסדות וכיוצא בזה המעבר לשימוש במערכות תקשורת מחשבים (דואר אלקטרוני/אינטרנט) לצורך ביצוע פעולות שונות והעברת מידע וכדומה, ועקב כך התרבו הפניות מהזקוקים בכך, להשתמש במערכות אלו לצורכי פרנסתם". גדולי הפוסקים הביעו דעתם בפירוש כי "אשרי מי שאין לו צורך בכלל במחשב. ומי שיש לו צורך בתקשורת המחשב עליו להתחבר אך ורק על-ידי המסלול שעומד בפיקוח ועדת הרבנים לענייני תקשורת".
הרב חיים לאנג, מנציגי ועדת הרבנים, מבקש גם הוא להדגיש שוב ושוב: שלא תהיינה טעויות - "האינטרנט הינו ייעודי לקהל העסקי, ואינו מיועד לכל דורש!", רק אחר כך הוא ניאות לספר כי "עקב הצורך הגדול, התבקשנו על-ידי מרנן ורבנן שליט"א למצוא פתרון שיאפשר שימוש בתקשורת זו ללא חשיפה לכל המכשולים הנוראים הנמצאים בתקשורת, אשר רבים חללים הפילה רח"ל. ועתה לאחר עמל ויגיעה רבה הצלחנו בסייעתא דשמיא בהתייעצות עם מומחים להגיע לפתרון טכני לחסימה, שיאפשר לאלה הזקוקים לכך גישה לדואר אלקטרוני בלבד או לאתרים ההכרחיים לצורכי פרנסתם".
לפני שנרחיב בפרטי אותה חסימה יספר ל"יום ליום" גם נציגה השני של ועדת הרבנים, הרב לבקוביץ, כי "לפני מספר חודשים היינו אצל מרן מאור ישראל שליט"א. השאלה שעלתה על שולחנו היתה כפולה, ביקשנו הדרכה באשר לקו הכשר (עליו הורחב בכתבה בשבוע שעבר), אך בדקדוק גדול לא פחות שאלנו האם יש מקום להתווית פתרונות בתחום האינטרנט עבור אותם הנצרכים לכך עבור פרנסתם, מרן התעניין בפרטי פרטיהם של שני הנושאים, הוא בירר רבות בהקשר הטכני כדי לוודא שאכן לא תהיינה פרצות חלילה בתחום הזה, והוסיף והבהיר לנו עד כמה חשובים מהלכים אלה עבור בני הנוער, ילדיהם של אלו שאינם נזהרים דיים עם המחשב המצוי בביתם, המתקשים להבדיל בין הטוב למפתה האסור. מושגים רבים קיבלנו באותה שעה ארוכה שהוקדשה בידי מרן שליט"א להבנת הנושא על כל היקפו, ומאותה שימת לב מיוחדת שניכרה היטב בכל דבריו בדאגתו הגדולה למצב הדור ועמידתו האיתנה מול כל הפיתויים הנקרים על דרכו לצערנו, בזמינות גדלה והולכת".
גם בהזדמנויות הרבות שבהן שוחחנו עם הגאון הגדול הרב ברוך שרגא שליט"א, רבה של הגבעה הצרפתית וחבר בוועדת הרבנים, שמענו מפיו עד כמה מרן שליט"א מתעניין אצלו בכל עת על ההתקדמות בנושאי התקשורת ועל הפתרונות המוצעים בתחום כדי להותיר את רשות הרבים והיחיד של הציבור החרדי באשר הוא בניקיונה המלא.
בשיחתנו עמו השבוע הוא שב והדגיש את הנקודה שעליה עומד מרן בכל הזדמנות כזו ולפיה הטוב והרצוי הוא שמי שאינו נזקק למחשב לא יכניס אותו כלל לביתו, מאחר שהמכשולות המצויים בו גדולים גם כך. גם מי שהכניסו לביתו צריך להיזהר מאוד מהתכנים שאותם עלול הוא למצוא באקראי במחשב אם לא יפקח עליו היטב.
הנאלצים להשתמש בתקשורת המקוונת צריכים לעשות שאלת חכם מפורטת היטב, האם מותר להם להכניס את המזיק הזה אל ביתם או משרדם.

פורסם במקור בשבועון "יום ליום"
תאריך:  08/03/2008   |   עודכן:  09/03/2008
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דודי שוקרון
אטרקציות ומקומות לבילויים בסופי שבוע ובחגים בצפון. חוויה לכל המשפחה
חגי סרי לוי
סמוך ל-11:30 התחיל ראש הממשלה לדבר וכבר יצא ח"כ רן כהן, זריז לשון ופסע לעבר העיתונאים שעטו עליו כמוצאי שלל רב. הפלאפונים נשלפו, כולם מחייגים בלחץ למערכות, המבזק הראשון יצא
יוסי שוהם
התחושות בירושלים אחרי הפיגוע בישיבת "מרכז הרב" מאד קשות, אל לבה עודנו פועם וחומותיה עומדות איתן
יואב יצחק
רון לובש לא רק שנטל אחריות לכשל הניהולי, אלא גם לקח אחריות נזיקית להפסדי העמיתים בקופות    תקדים חיובי הראוי לשבח
דני רשף
לזכותו של עמיר פרץ יש לומר שהוא גר בשדרות ולא במגדלי אקירוב ובתקופתו כשר ביטחון אי אפשר היה לטעון כלפיו שהוא מנוכר
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il