השמאל הקיצוני מצא לו ריגוש חדש, יותר רדיקלי, אם אפשר, מכל קודמיו: מו"מ עם החמאס - הודנא, הימנעות ישראלית מכל פעולה צבאית, כולל ביהודה, שומרון וירושלים. ישראל תיאלץ להפסיק, למשל, את המעצרים הליליים של טרוריסטים וגם - להסיר את ההגנה החמושה שהיא מעניקה לאבו מאזן ולחבורת עסקניו. התוצאה תהיה נפילת משטר אבו מאזן. אין סיכוי שאולמרט יקבל על כך אישור מקונדוליזה.
אבל אפילו הודנא מוסכמת שתחול על הרצועה בלבד - גם היא מעלה קושי אדיר מול האמריקנים. מפני שכל הסכם עם החמאס מטביע בו חותמת כשרות ומנציח את חלוקת פלשתין לשתי יחידות נפרדות, וגם בכך משטר אבו מאזן לא יוכל לעמוד. חלוקת "פלשתין" תהפוך את כל הסכמי אנאפוליס לבלתי ישימים. הודנא רשמית בין אולמרט להנייה תהיה טכס האשכבה של אש"ף ופת"ח - הפלשתינים של אוסלו. קונדוליזה וציפורה תצטרכנה למצוא לחתן הישראלי כלה פלשתינית חדשה - וכזאת אין.
אבל יש בשמאל הקיצוני גם האסכולה של חיים רמון, הדורשת את החרפת הלחימה ע"י "השבת אש אל מקורות הירי". שר הביטחון ביקש בעניין זה חוות דעת משפטית. הוא היה יכול לפנות לפוטין, האיש שיישם את השיטה הזאת בצ'צ'ניה: הרג 200,000 מתוך מיליון בני אדם והחריב את הבירה, גרוזני, עד היסוד. ולמה לא? הלא גרוזני היתה "מקור ירי"! בערוץ הראשון מסרו שצה"ל מתנגד לרעיון. מי רוצה להיקרא "הקצב מג'בליה"? הלא די בכך, שטרוריסט יירה טיל ר.פ.ג'. מתוך חלון אחד, כדי להפוך עשר משפחות ל"מקורות ירי" ולהרוג את כולן. אנחנו כמדינה וכעם לא נעשה דבר כזה, וגם העולם לא ייתן לנו.
נותרה לכאורה רק עוד דרך אחת, אותה מציעים נתניהו והאלוף עמידרור- מה שקרוי "הפעולה הקרקעית": לכבוש את הרצועה, למנוע פיסית את ירי הטילים ולחסל את החמאס. אבל מה הלאה? על כך משיבים כל כותבי התסריטים שהשטח יימסר לכוח בינלאומי, והוא יחזיר לרצועה את שלטון אבו מאזן. בכך, תועלה אנאפוליס מחדש על הפסים ויהיה אפשר לחלק את ירושלים ולהקים מדינה פלשתינית בגבולות הקו הירוק. ההסכם יתבצע בחסות כוחות בינלאומיים שיוצבו גם ביו"ש - כביכול כדי להבטיח את ביטחונה של ישראל, ובפועל יכבלו את ידיה וייטלו ממנה את ריבונותה.
זהו חלומו הרטוב של "מחנה השלום" עם אולמרט בראשו, אולם הפיכתו למציאות תעלה בחייהם של מאות מחיילי צה"ל. הממסד כבר למד, שמלחמה שתחילתה בפרחים עלולה להסתיים בוועדת חקירה, ולכן ראש הממשלה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ וכנראה גם שר הביטחון אינם מתלהבים מ"פעולה קרקעית".
אם כן, מה עושים?
ראוי לציין, שגם חוגי הימין לא הביאו כל הצעה משלהם. מגורשי הרצועה לא תבעו את מה שכביכול מובן מאליו: עכשיו, שאתם רואים מה קורה לכם כתוצאה מן הגירוש שלנו, מה קורה כשמרוקנים חבל ארץ מיהודים, עכשיו שברור כשמש שרק אנחנו שמרנו על הנגב והדרום, שגוש קטיף גיבה את צה"ל שחסם את ציר פילדלפי ומנע כניסת אמל"ח וטרוריסטים לרצועה ויציאת אמל"ח וטרוריסטים לסיני ומשם לנגב, עכשיו שאתם רואים שגוש קטיף שמר גם על אילת ובאר שבע - מדוע אינכם מחזירים אותנו לשם?!
למה מועצת יש"ע, שאמורה לייצג את היישובים, אינה דורשת לשוב ולהקים את היישובים במקומות שאותם אמורים חיילינו לשוב ולכבוש בדמם? אם לא המתנחלים יעלו את הדרישה הזאת, מי יעלה? מדוע כל מחנה הימין שכח את תורת ההתנחלות ברגע כל כך מכריע, דווקא כשהוכח לעיני כל, כמה נחוצות ההתנחלויות וכמה הן חסרות היום ברצועה?
נחום ברנע, בידיעות אחרונות מן ה-2.3, כותב: "בצה"ל היו רוצים להעתיק את ההצלחה של מבצע חומת מגן בגדה. בחומת מגן השתלט צה"ל על הגדה המערבית בלי לשאת באחריות לחיי היום יום של התושבים... המצב בעזה שונה."
למה? בגלל "בעיית השליטה בשטח ביום שאחרי הכיבוש". ברנע מתעלם או מעלים עין מהבדל יסודי אחד בין הרצועה ליו"ש שאותו יצרנו במו ידינו - אין ברצועה יישובים יהודים. צה"ל היה יכול לכבוש את ג'נין, לצאת אותה ובכ"ז להמשיך ולשלוט עליה, בגלל היישובים היהודים שהיו בשטח ונשארו שם. אפילו משטר אבו מאזן מתקיים היום אך ורק על כידוני צה"ל, וצה"ל קיים בשטח על השטיח שפרשו לו היישובים היהודיים.
אולי ברנע אינו זוכר, אבל היו פעם יישובים יהודיים גם ברצועה והם תוכננו מלכתחילה, ע"י לא אחרים מאשר רבין ושרון, בצורת "אצבעות" שיצרו בתוך הרצועה פרוזדורים של התיישבות יהודית ואיפשרו לבתר אותה בשעת מהומות ומלחמה, ולנהל מתוכם כל ימות השנה את המלחמה הזעירה שלא פסקה זה 120 שנה, מאז התחילה שיבת ציון של ימינו. משם מנע צה"ל הזרמת האמל"ח והמדריכים שהפכו את הרצועה למדינת טרור. משם השיג את המודיעין ההכרחי, החסר עכשיו. משם החזיק את הטרור והקסאמים על אש קטנה.
בגלל פשע ההינתקות צה"ל לחם בסג'עייה-ג'בלייה, השאיר שני הרוגים וכמה פצועים וחזר כלעומת שבא, כדי שלא להוות מטרה נייחת בשטח אוייב. ההינתקות גזלה ממנו כל בית אחיזה בתוך השטח. החמאס רשם ניצחון.
אני אציע כאן תסריט אחר. צה"ל נסוג מאזור הלחימה במחנה הפליטים, אבל ישראל נשארת בתוחמת הצפונית הריקה מאדם ומודיעה על הקמה מחדש של ניסנית, אלי סיני ודוגית. לעולם היא תאמר, שאיש לא ביקש משרון לבצע את ההינתקות, ועכשיו שנתברר שזו היתה טעות, ומתוך היישובים החרבים משוגרים הטילים, יש לנו מלוא הזכות לתקן אותה.
לו כך פעלה ישראל, לא היו מצהלות ניצחון עולות ממחנה החמאס, כי אם זעקות שבר, ומתנגדי החמאס היו מטיחים בו: רואים אתם, מה עשיתם בטילים שלכם? החזרתם את המתנחלים הציונים!
כבר מלחמת לבנון האחרונה הייתה צריכה ללמד את חכמי חלם שלנו, שאין מלחמה ללא ניצחון, ואין ניצחון מבלי שהאויב יאבד שטח, ואיבוד שטח במלחמות הפלשתינים פירושו התנחלות יהודית. כי ההתנחלות מסמלת את קידום המטרה הלאומית היהודית-ציונית, וממילא נסיגה לשאיפה הערבית למחוק את "היישות הציונית". עוד הם מבקשים לעקור את היהודים מן השורש, וההתנחלות מכה שורשים חדשים! ולכן, יותר ממפלה צבאית, יותר מאבידות בנפש, ההתנחלות יש בה כדי להרתיע ולייאש את האויב.
ההתנחלות היא מה שהיתה תמיד - קיום יהודי אזרחי וצבאי כאחד, חומה ומגדל, יישוב ומישלט. ויחד עם מהותה הקונסטרוקטיבית, בעצם מהותה היא גם מנחיתה מכה לאויב הפלשתיני - עונש, סמל ניצחון והרתעה מפני המשך ההתגרות הטרוריסטית. מפני שלפי התסריט שלי, מייד אחרי נפילת הטיל הבא צה"ל נכנס לציר פילדלפי ולשטח שבעורפו - חורבות גוש קטיף - ולאחר שייסוג מן השטח הבנוי של רפיח ו/או חאן יונס הוא יישאר בפילדלפי ובגוש קטיף, שם יתהילו להקים את היישובים מחדש. חלוצים יתחילו מן ההתחלה, כפי שרק יהודים יודעים לעשות, וזו תהיה שעתנו היפה.
ואחר כך יירו הערבים עוד קטיושה, שבעקבותיה יתמקם צה"ל בפרוזדור נצרים והיישוב יקום מחדש.
לאחר שובו של צה"ל לכל "אצבעותיו" ברצועה, הוא ינהל משם לחימה בנוסח שיגרת המעצרים והגיחות ביו"ש בתקופה שלאחר חומת מגן. לא "כיבוש עזה", לא כניסה ויציאה, כ"א שליטה מתמדת מתוך רצועות ההתיישבות היהודית.
מי אומר, נחום ברנע, שחומת מגן לא תיתכן ברצועה? אתה לא רוצה אותה, כי כואב לך לראות שם יישובים יהודים!
מתי נלמד סוף סוף, שצוללת חדשה, הישג שיא בהיי-טק, עוד גורד שחקים בתל אביב - כל אלה אינם עושים על המחבלים רושם, ורק יישוב יהודי חדש מפחיד אותם עד מוות?
היהודים אוהבים להפחיד את עצמם בסיסמת "הזמן פועל נגדנו". והנה, יש לנו פטנט שהזמן פועל דווקא לטובתו: ההתיישבות היהודית בא"י. מפני שיישוב הוא אורגניזם חי, גדל וצומח. הזמן מעצים אותו, ולכן אויביו נזקקים לגזירות הקפאה. הערבים מנסים לנחם את עצמם זה 120 שנים שגורלנו יהיה כגורל הצלבנים. אבל הצלבנים לא הקימו התנחלויות חדשות בשטח. הם סגרו את עצמם במבצרים צפופים. מאחז יהודי חדש פועל כנעיצת סיכה בבלון פנטזיית ההשמדה הערבית.
לאמריקנים בעירק אין הלוקסוס של התנחלויות. סופם, שייסוגו אחרי שהקיזו דם ומאות מיליארדי דולרים, ומי יודע, אם יציאתם לא תפתח את השער בפני אירן. לנו זימן הגורל בארץ ישראל תביעת זכות אמיתית, מעוגנת היסטורית ומאובטחת משפטית. זו ארץ ישראל שנמסרה ע"י האומות לבריטים כדי להקים בה בית לאומי לעם היהודי, וזה כולל את גוש קטיף. וגם נתברכנו בנוער חלומי, שבעוד המגדפים מדברים על "עזה הארורה", "שתשקע באדמה", הללו רואים בה מולדת וכבר עשו פעם מן "הבוץ העזתי" שכביכול אסור לשקוע בו גן עדן, ומוכנים לעשות זאת שוב.
היה זה טירוף דעת קליני, פסיכו-פאתולוגי, להחריב את הבסיס ההתיישבותי הזה, שגם ביטא את פיסגת התגשמות הציונות וגם איפשר שליטה צבאית ישראלית.
אינני מתעלם מן הקשיים. בנייתה מחדש של התנחלות תיתקל בהתנגדות בינלאומית. קונדוליזה וג'ורג'-דבליו יכעסו, מפני שזה נוגד את "חזון" המדינה הפלשתינית הנקייה מיהודים. מן הצד השני, זה יהיה מבחן העצמאות הישראלית, מפני שהחלופה האמריקנית פירושה כוחות בינלאומיים במקום צה"ל ומוקד מדיני זר, הקוורטט, לקבלת ההכרעות החשובות בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל. במילים אחרות, אובדן הריבונות.
לא תאמינו: ההבדל בין מדינה יהודית בת חורין לבין מדינה גרורה וממשלת בובות - כולה: כמה קרוונים!
